עזרא בצרי
 | |
| לידה |
1937 (בן 87 בערך) ה'תרפ"ז  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מעסיק |
מכון הכתב, בית הדין הרבני הגדול |
| פרסים והוקרה |
פרס הרב מימון (1986) |
  | |
הרב עזרא בצרי (נולד בשנת 1937) הוא אב"ד בירושלים ומחבר ספרים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בירושלים לרב יוסף בצרי, שהיה נכד אחותו של הרב יוסף חיים, בעל "בן איש חי"[1]. כמו כן, הוא נינו של המקובל הרב יהודה פתיה. אחיו הצעיר הוא המקובל הרב דוד בצרי. בשנות ה-50 עת היה חשש שיגייסו את בני הישיבות לצבא השיג אישור מזויף של פסיכיאטר שהוא חולה נפש, ובאמצעותו השיג פטור משירות צבאי. לימים הסביר שהאמין שגיוס בני הישיבות אינו ראוי ולכן ראה בשימוש במסמך כוזב כדי להכשיל את הגיוס שלו מהלך כשר[2].
למד 14 שנים בישיבת פורת יוסף[3] אצל הרב עזרא עטייה וקרובו הרב יהודה צדקה ששימש כראש הישיבה, וכן אצל הרב יצחק נסים. בשנת 1971 מונה לדיין בבית הדין הרבני האזורי[4] ברחובות[3]. בשנת 1975 התמודד על תפקיד הרב הראשי של חיפה[5]. בשנת 1977 ביקש להתמודד על תפקיד הרב הראשי של ירושלים[3], אולם דבר המסמך הכוזב פורסם בתקשורת ובעקבות זאת ירדו סיכוייו להיבחר[6] וברגע האחרון הוא הסיר את מועמדותו[7].
בהמשך עבר לכהן כאב"ד בירושלים[8]. בשנת 1987 ביזמתו של יאיר צבן סוכל מינויו לבית הדין הגדול על ידי היועץ המשפטי לממשלה[9][10]. ניסיונות חוזרים למנותו לבית הדין נתקלו שוב ושוב בהתנגדות והוא לא מונה לבית הדין הגדול[11][12][13]. בשנת 1986 מונה בידי שר הדתות יוסף בורג לתפקיד דיין בבית הדין הגדול במינוי בפועל.[14] בשנת 1989 ביקש הרב בצרי להתגייס באופן סמלי לצה"ל אולם הדבר לא התאפשר[15] והניסיונות החוזרים ונשנים למנותו כדיין בבית הדין הרבני העליון שנמשכו גם ב-1992 עלו בתוהו. בשנת 1993 היה מועמד למשרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל.
הרב בצרי ייסד את מכון הכתב, ובמסגרתו ההדיר, ערך והוציא ספרים תורניים רבים, בעיקר של חכמי ספרד. כמו כן פרסם ספרים ומאמרים בבמות שונות בנושאי דין ומשפט. על פועלו התורני זכה בשנת תשמ"ו בפרס הרב מימון.
כיום הוא עומד בראש מוסדות "עמלי תורה" בשכונת הר נוף בירושלים ורב בית הכנסת "משכן אהרון" בשכונה.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הייתה הרבנית סימה בצרי (נפטרה בפברואר 2021), שהוציאה לאור את סדרת הספרים "הנישואין - משימה!" ו"משימה בשניים".
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דיני ממונות (4 חלקים)
- דיני אישות (2 חלקים)
- הלכות ריבית, הלכות צדקה, הלכות מעשר כספים - תדפיסים מתוך דיני ממונות
- שערי עזרא - שאלות ותשובות ופסקי דין בארבעה חלקי השולחן ערוך (4 חלקים)
- תורת הטהרה - הלכות נידה, חלה והדלקת הנר
- ספר הצוואות - באו בו הדינים הנצרכים לעריכת צוואות ונוסח הצוואות הכשרות
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת המאמרים של עזרא בצרי, באתר רמבי"ש
- מידע על בצרי, עזרא בן יוסף בקטלוג הספרייה הלאומית
עזרא בן יוסף בצרי (1937-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אמו של יוסף בצרי, מסעודה, הייתה נשואה לרב ששון בצרי. אמה פרחה הייתה אחותו של בעל ה"בן איש חי".
- ^ צבי לביא, הרב בצרי אישר שהשתמט מצה"ל במסמך רפואי כוזב, מעריב, 9 בנובמבר 1977
- ^ 1 2 3 רב צעיר ומשכיל "רץ" לכס הרבנות הספרדית, מעריב, 10 באוקטובר 1977
- ^ מונו דיינים של בי"ד רבני אזורי, דבר, 23 בפברואר 1971
- ^ ראובן בן צבי, 11 מועמדים ועוד מועמד..., מעריב, 14 בפברואר 1975
- ^ אחרי עשרים שנה: היום יבחרו רבניה הראשיים של ירושלים, מעריב, 13 בנובמבר 1977
- ^ צבי לביא, הרבנים משאש וז'ולטי נבחרו; הרב יוסף ברך על המוגמר, מעריב, 14 בנובמבר 1977
- ^ הישיבות תובעות לדין תורה מנהלי הבנקים, דבר, 20 באוקטובר 1983
- ^ ברוך מאירי, איש לא הזכיר את שמו של הרב בצרי בוועדה למינוי שופטים, מעריב, 3 בדצמבר 1987
- ^ ח"כ צבן: חשש לקנוניה בין הרבנים הראשיים על מנת למנות את מקורביהם לדיינים, מעריב, 17 באוקטובר 1988
- ^ אריה בנדר, נדחתה ישיבת הוועדה שהיתה אמורה למנות את הרב בצרי לביה"ד הרבני, מעריב, 5 ביוני 1989
- ^ מי בוחר במי, מעריב, 2 באוקטובר 1990
- ^ ראו בג"ץ 6751/04 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים, בו כונה הרב בצרי: אב"ד לענייני עגונות בירושלים
- ^ אמנון לוי, ב־56 שיחד פסיכיאטר, השבוע מונה לדיין, חדשות, 5 בפברואר 1986
- ^ מנחם רהט, נאמני תורה ועבודה לרבין: סכל את "תרגיל הגיוס הציני" של הרב עזרא בצרי, מעריב, 14 ביוני 1989
| בקרת זהויות |
|
|---|