עזרא קורין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עזרא קורין
ד"ר עזרא קורין
ד"ר עזרא קורין
לידה 16 בינואר 1908
י"ג בשבט תרס"ח
בגדאד, האימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית
פטירה 22 במרץ 1976 (בגיל 68)
כ' באדר ב' תשל"ו
תל אביב-יפו, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום קבורה בית הקברות קריית שאול
מקום מגורים רמת גן
פעילות בולטת מייסד עמותת "מיח"א - מחנכי ילדים חרשים-אילמים"
תקופת הפעילות 19341976 (כ־42 שנים)
עיסוק רופא
פעיל חברתי
פרסים והוקרה פרס על שם ד"ר פליסקין בתחום בריאות הציבור (1965)
פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה (1976)
טבלת זיכרון בגן ד"ר עזרא קורין ברמת גן

עזרא קורין (16 בינואר 1908, י"ג בשבט תרס"ח[1]22 במרץ 1976, כ' באדר ב' תשל"ו) היה רופא ופעיל חברתי ישראלי. חתן פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורין נולד בבגדאד שבעיראק, בה למד בבית הספר של כל ישראל חברים. הוכשר באוניברסיטה האמריקנית בביירות כרופא אף אוזן גרון והתמחה בצרפת במחלות אף-אוזן-גרון ובמחלות עיניים. בשנת 1934 חזר לעיראק, הקים מרפאה פרטית בבגדאד ונבחר לוועד הקהילה היהודית בעיר. במסגרת פעילותו הציבורית נרתם למיגור תופעת הגרענת בקרב תלמידים בבתי הספר המצויים בפיקוח ועד הקהילה. הצלחתו הביאה לניסיון דומה מטעם ממשלת עיראק במוסדות החינוך בפיקוח המדינה. בעקבות התגברות התחרות במקצוע הרפואה היה נתון תחת איומים ופעל להעלאת משפחתו לישראל. לאחר תקופת התמחות נוספת באנגליה, עלה לישראל בעצמו בשנת 1951.

בישראל עבד כרופא בבית חולים תל השומר והרצה בנושא הפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב. קורין היה פעיל בחקר הגורמים לחירשות בקרב ילדים,[2].

בשנת 1953 היה בין מייסדי "מיח"א - מחנכי ילדים חרשים-אילמים" לאזור תל אביב והמרכז והקדיש מזמנו ומתפקידו לשיקום ילדים בעלי ליקויי שמיעה[3]. בתחילה הוא היה היועץ הרפואי של האגודה[4] ובסוף שנות ה-50 היה יושב ראש האגודה[5].

בין השנים 19711976 עמד בראש הקרן לקידום החינוך של יוצאי עיראק בישראל,[6] וכן היה פעיל במסגרת ארגון "מפעל יהודי עיראק בישראל". בשנת 1955 מונה על ידי ראש הממשלה משה שרת לוועדה הציבורית לבירור בעיית הנכסים של עולי בבל[7].

בשנת 1965 זכה בפרס על שם ד"ר פליסקין בתחום בריאות הציבור. זכה גם בפרס יקיר העיר רמת גן. בשנת 1976 התבשר על זכייתו בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה[8]. נפטר בתל אביב מספר שבועות לפני הענקת הפרס. את הפרס קיבלה בשמו ביתו היחידה.

קורין התגורר בתל אביב, היה נשוי לאולגה ולהם בת אחת, ורה קורין שפיר.

על שמו רחוב בתל אביב וגן ציבורי ברמת גן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]