עין פית

עין פית (יישוב לשעבר)
عين فيت
המעיין בעין פית
המעיין בעין פית
מדינה / טריטוריה סוריה (כיום השטח חלק מישראל)
תאריך ייסוד המאה ה־17 עריכת הנתון בוויקינתונים
סיבת נטישה מלחמת ששת הימים
תאריך נטישה 1967
דת אסלאם (עלווים)
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 1,911[1] (1967)
קואורדינטות 33°13′26″N 35°42′15″E / 33.223888888889°N 35.704166666667°E / 33.223888888889; 35.704166666667 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עֵין פִיתערבית: عين فيت) הוא כפר סורי הרוס הממוקם בחלקה הצפוני של רמת הגולן הישראלית, בגובה 550 מטר מעל פני הים, באגן הניקוז של נחל פרע. זהו גם שמו של המעיין הנמצא בשטח הכפר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר עין פית הוקם, יחד עם הכפר זעורה, בתחילת המאה ה-17 על ידי סורים עלווים. על פי מחקר שערך באזור הארכאולוג גוטליב שומאכר בשנים 18841885, אנשי הכפר הגיעו מג'בל אל-אנצריה שבצפון-מערב סוריה (מקורם של העלווים) ונקראו לפי שומאכר "נוציירים", שמם הקודם של העלווים. הכפר הוגדר כמשגשג ומוצלח מאוד אשר נשען על גידולים שונים באזור הכפר ובאדמות עמק החולה, בהם; אורז טבק ובוסתנים של עצי פרי וירקות.
לפי שומאכר, בתקופה בה ביקר במקום, בעקבות קרבת הכפר לביצות החולה ככל הנראה גם משום עבודת השדות שם, תושבי הכפר לא היו בריאים[2].

עין פית, ע'ג'ר וזעורה היו שלושת כפרי העלווים באזור[3]. בפברואר - מרץ 1920 התמקמו בכפר אנשי הכנופיות שארגנו את המרד נגד הצרפתים[4].

במפקד שנערך בשנת 1960 נמצא כי התגוררו בכפר 1,523 תושבים. במהלך מלחמת ששת הימים היה הכפר, יחד עם זעורה, אחד מהיעדים של חטיבה 8, כחלק ממאמץ הפריצה העיקרי של צה"ל לרמת הגולן. הכפר נכבש במהלך הקרב על קלע וזעורה וננטש על ידי תושביו[5]. מרבית בתיו פוצצו על ידי צה"ל לאחר המלחמה.

המעיין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיין "עין פית" מהווה מוקד עניין למטיילים. המעיין, הנמצא במרכז הכפר ההרוס ומכוסה במבנה מקומר, מוקף בעצי תאנה ובשיחי פטל, וסביבו מצויים מבני בזלת רבים. הגישה אל המעיין היא דרך כביש משובש היוצא מכביש 99, בין מפל סער למסעדה.

מאבק סביבתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העמק בו נמצא עין פית כולל מספר מעיינות הנובעים כל השנה, נחל הזורם בחורף, שדרות של עצי צפצפה ודולב, שיחי פטל, חורשת אלות, בוסתנים, פרדסים וכרם זיתים.[6] העמק משמש מסדרון אקולוגי, ותצפיות במקום גילו מעל 1,000 צבאים, כ־600 חזירי בר, כ־85 זאבים וכן דורבנים, תנים, שועלים ואף דלקים.[6] בתחילת מאי 2023, רשות הטבע והגנים הגיעה לסיכום עם צה"ל המאפשר לו להקים בעין פית אתר אימונים רחב היקף הכולל עשרות מבנים וכבישים לרכבים כבדים.[6][7] בשל יופיו הטבעי של המקום, קמה מחאה ציבורית שנועדה למנוע את ביצוע התכנית.[6][8] מספר ארגונים ירוקים פנו לצה"ל בקריאה לעצור את הפרוייקט, ואף הציעו אתרים אלטרנטיביים.[7]

אחת הבעיות שעלתה סביב המאבק על עין פית, היא העובדה שהצבא אינו נדרש להעביר תכניות בנייה דרך ועדות תכנון רגילות, בהן ישנה נציגות של גופים ירוקים.[6] לרשות הצבא עומדת הוועדה למתקנים ביטחוניים (ולמ"ב) אשר דיוניה מוגדרים כסודיים והיא כוללת רק שלושה איש בעלי זכות הצבעה.[9] למרות ביקורת של בתי המשפט על הסמכויות של הוועדה, נכון לשנת 2023 היא ממשיכה לפעול ללא נציגים של ארגוני הסביבה והחברה האזרחית וללא שקיפות.[9]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יגאל קיפניס, המפה הישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים, קתדרה 116, 2000.
  2. ^ גוטליב שומאכר, הגולן, תרגום משה הרטל, הוצאת אריאל, 1998, עמ' 116.
  3. ^ עשרים וחמש שנה לאילת השחר, דבר, 14 ביולי 1943
  4. ^ הרקע ההיסטורי של הקרב בגליל, דבר, 11 במרץ 1960
  5. ^ אפרים תלמי, בארץ בניאס וחרמונים, דבר, 29 באוקטובר 1967
  6. ^ 1 2 3 4 5 שומרים על עין פית - גן עדן בגולן, באתר החברה להגנת הטבע
  7. ^ 1 2 "הנזק לטבע יישאר לתמיד": מדוע מתעקש צה״ל להקים מתקן אימונים ענק בעין פית? | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2023-05-13
  8. ^ קראוס, יאיר (2023-05-09). "מחאה נגד כוונת צה"ל לבנות מתקן אימונים באחד מהמקומות היפים בישראל". Ynet. נבדק ב-2023-06-02.
  9. ^ 1 2 ועדת המחשכים של צה"ל בונה "עיר לבנונית" על אתר טבע נדיר, באתר המקום הכי חם, ‏2023-05-14