עינת ברנובסקי

עינת ברנובסקי
	ברנובסקי, 2011
לידה	קריית אתא, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה הפתוחה; בית צבי ;
	פרופיל ב-IMDb

עינת ברנובסקי היא מחזאית, מתרגמת, דרמטורגית ושחקנית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עינת ברנובסקי נולדה וגדלה בקריית אתא, והתחנכה בתיכון רוגוזין שבעיר הולדתה. התגוררה במשך ארבע שנים בגרמניה (שנת לימוד השפה גרמנית ושלוש שנים ללימודי רפואה באוניברסיטת יוסטוס-ליביג בגיסן שבגרמניה).

בעלת תואר ראשון בביולוגיה מהאוניברסיטה הפתוחה, ותעודת הוראה מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון, בתחום הוראת מדע הביולוגיה. למדה בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי" והיא בוגרת מחזור מ' 2002. ברנובסקי השתתפה במשך ארבע שנים בסדנת כתיבה.

ברנובסקי הייתה מדריכת טקסט בבית צבי (2011-2002), היא קריינית ספרים להקלטה בספרייה המרכזית לעיוורים ומגיהת ספרים, מאז שנת 2002.

החל משנת 2008 משמשת עינת ברנובסקי כדרמטורגית של הסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין.

ברנובסקי כתבה שמונה מחזות ותרגמה מאנגלית ומגרמנית שישה עשר מחזות. בשנת (2012) כתבה מחזה על סחר בנשים.

במסגרת "סדנאות הבמה" השתתפה בסדנת האחים גרים – מנחה כריסטינה פרידריך מגרמניה (בסדנה ברנובסקי הייתה גם המתורגמנית של פרידריך). סדנת תיאטרון סיפור – מנחה אילן רונן. סדנת במאים ושחקנים – מנחה יבגני אריה. סדנת "שקט מצלמים רעש" משחק לקולנוע וטלוויזיה – מנחים שמי זרחין, עודד דוידוף, רני בלייר. סדנת "משחק בזמן אמיתי" – מנחה פול בינרטס מהולנד. סדנת הכשרת במאים לתיאטרון – מנחה אודי בן-משה.

במאי 2006 - השתתפה בפסטיבל תיאטרון בברלין THEATER TREFFEN. זהו פסטיבל שקיים כבר 45 שנים ואליו מתקבלים 19 מועמדים מכל העולם (+ 31 גרמנים) לשבועיים של סדנאות והצגות תיאטרון. במאי 2010 השתתפה בסדנת תרגום, דויטשה תיאטר, ברלין. בשיתוף איגוד התיאטראות האירופי ותיאטרון הקאמרי.

ברנובסקי הייתה בין המועמדים הסופיים בפרס התיאטרון הישראלי למחזאי/ת השנה בשנת 2012^[1].

אודות המחזות שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמה ויגואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוסס על ביוגרפיה שכתבה אריקה פישר^[2]. מספר על אהבתן של לילי ופליציה, בתקופת מלחמת העולם השנייה. האחת גרמניה, נשואה עם ארבעה ילדים והשנייה יהודייה החיה במחתרת ומתחזה לארית. בסופו של דבר היהודיה נרצחת באושוויץ והגרמניה ממשיכה לחיות בצל אהובתה המתה^[3]. הוצג ב"צו קריאה" – פסטיבל קריאת מחזות בצוותא ביוני 2007 וזכה בציון לשבח^[4].

הדרך לג'אנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה מספר על חמש מחבלות מתאבדות – שנשלחות לבצע פיגוע בישראל. הן מגיעות לחדר אחד וכל אחת מספרת מה גרם לה להגיע לכאן והאם הן באמת תכננו לבצע פיגוע^[5].

ההצגה בוימה בידי דורונה בן-דור ושיחקו בה עינת ברנובסקי, אפרת ארנון, אנה דוברוביצקי, מסקי שיברו ונוסי סימען. הציגה בפסטיבל אישה 2008, בצוותא ובשני פסטיבלים של "חשיפה בינלאומית"^[6].

למה לא באת לפני המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה מבוסס על ספרה של ליזי דורון^[7]. עוסק בסיפור התבגרותה של אליזבת, ילדה שחיה עם אימה הלנה, אם חד-הורית ניצולת שואה בתל אביב של שנות השישים ומספר על התבגרותו של הדור השני לשואה בארץ ישראל^[8].

המחזה עלה בסטודיו למשחק של יורם לווינשטיין בבימויה של חגית רכבי-ניקולייבסקי באפריל 2010 והוא הועלה בשנית בנובמבר 2011 בבימוייה של רכבי-ניקולייבסקי בתיאטרון באר שבע, בכיכובן של שירי גולן, אביטל פסטרנק, מיכל ויינברג, מיכל ברנד, סיגלית פוקס ויעל איתן^[9]. פסטיבל "חשיפה בינלאומית", 2011^[10].

צומת וולקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הוא עיבוד לסרט "צומת וולקן" של ערן ריקליס^[11]. מתרחש באוקטובר 1973, להקת הרוק "צופן גנטי" מופיעה בפאב "צומת וולקן". שני אמרגנים מתל אביב מגיעים כדי לשמוע את הלהקה ואולי להפוך אותה לדבר החם הבא של ישראל. אבל הם מציעים רק לסולן, מיכה שלי, לככב במחזמר ציוני. מיכה נקרע בין הנאמנות ללהקה ולחברים לבין החלום הגדול לפרוץ החוצה^[12]. המחזה עלה בסטודיו למשחק של יורם לווינשטיין^[13].

בדידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוני בהריון. פרדי מגדל איגואנה. הם חיים ביחד. אדי הוא אופנוען לשעבר המרותק לכסא גלגלים. מילה רק רוצה ללכת לים. הם חיים ביחד. בוני שוכבת פצועה בבית חולים. מילה לוקחת אותה אליה הביתה. הן אחיות. ג'ונה דרס את אדי ועכשיו הוא רק רוצה לכפר. הוא העבד של אדי. פרדי מחליט להילחם על אהבתה של בוני. המחזה עוסק באפשרויות רבות שפורצות גבולות וערכים.

בייבי בייבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מחזה של ריי ומייקל קוני^[14]. אלונה ואריק רוצים מאוד לאמץ תינוק. השירות לילד עומדים לבוא לביקור על מנת לקבוע את מידת כשירותם להיות הורים. בשלב זה מתחיל הבלגן. לבית מגיעים שני אחיו של אריק עם תוכנית איך לעזור להם. סבא ונכדה, שני עולים לא חוקיים מרוסיה. ירדנה מהשירות לילד שמתעבת תוכניות מציאות ואילנית השוטרת שחושדת שמשהו לא כשר קורה בבית^[15].

סלון מיקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המחזה "מגנוליות מפלדה" מאת רוברט הרלינג - סלון מיקי הוא סלון היופי הכי מפורסם בקריות. בו נפגשות באופן קבוע דמויות שונות - שירה, צעירה יפה וחכמה אבל חולת סוכרת. שלי, אמה הדואגת. אילנה, אלמנתו של ראש העיר. ונלי, השנונה והעצבנית. על התזמורת הזאת מנצחת מיקי הספרית בעלת הלשון החדה ביחד עם העוזרת שלה יאנה.

שונאים, סיפור אהבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנובסקי כתבה במשותף עם טטיאנה קנליס-אולייר, על פי ספרו של יצחק בשביס-זינגר. הרמן ברודר הוא ניצול שואה שחי בניו יורק בשנות החמישים. הוא נשוי ליאדוויגה, צעירה פולניה שהסתירה אותו בזמן המלחמה. יש לו מאהבת יהודייה נשואה, מאשה, שחיה עם אמה. ברגע של חולשה הוא מתחתן גם איתה. ואז יום אחד מופיעה תמרה, אשתו הראשונה שהוא היה בטוח שהיא מתה. עכשיו הוא נשוי לשלוש נשים.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון

הצגה	תיאטרון ופסטיבלים	מחזאי	במאי	תפקיד	שנה
אבות ובנים	תיאטרון הספרייה	בריאן פריל על פי הרומן מאת איוון טורגנייב	עידו ריקלין	אנה סרגייבנה אודינצוב	17 ביוני 2003
שרון סמו הרוצח	תיאטרון הספרייה	גור קורן	גור קורן	השיקסה	אוקטובר 2002
אמה ויגואר	צוותא	עינת ברנובסקי על-פי ספרה של אריקה פישר	אורלי רביניאן	לילי (אמה)	2007
הדרך לג'אנה	פסטיבל אישה, צוותא, 2 פסטיבלים של "חשיפה בינלאומית"	עינת ברנובסקי	דורונה בן דור	ג'מילה	2008
בדידים	קוראים בקפה, הבימה	בדידים	לילך סגל	בוני	2010

טלוויזיה

תפקידי אורח בסדרות - "טיפול נמרץ" "פיק אפ" (שלושה פרקים).

קולנוע

סרט	במאי	תפקיד	שנה
מלאכיות בלבן	טלי אברהמי	דוקטור שטרייכר	2012
קמטי צחוק	פיני עדן	עידית	2015

כתיבה – מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אמה ויגואר" – על פי ספרה של אריקה פישר. הוצג ב"צו קריאה" – פסטיבל קריאת מחזות בצוותא ביוני 2007 וזכה בציון לשבח.
"הדרך לג'אנה" – עלה בפסטיבל אישה בחולון במרץ 2008. הצגות בצוותא. השתתף בשני פסטיבלים של "חשיפה בינלאומית", אוקטובר 2008 וינואר 2009. יעלה בתיאטרון בבזל, שווייץ, ב-2013.
"למה לא באת לפני המלחמה" – על פי ספרה של ליזי דורון. עלה בסטודיו של יורם לוינשטיין באפריל 2010, בתיאטרון באר שבע בנובמבר 2011.
"צומת וולקן" – על פי סרטו של ערן ריקליס. עלה בסטודיו של יורם לוינשטיין בנובמבר 2011.
"בדידים" – נבחר להשתתף בפרויקט "קוראים בקפה" של תיאטרון הבימה, יוני 2010
"בייבי בייבי" – על פי מחזה של ריי ומייקל קוני, עלה בסטודיו של יורם לוינשטיין נובמבר 2009 ושוב ינואר 2010
"סלון מיקי" – על פי המחזה "מגנוליות מפלדה" מאת רוברט הרלינג.
"שונאים, סיפור אהבה" – על פי ספרו של יצחק בשביס-זינגר. כתיבה משותפת עם טטיאנה קנליס-אולייר.
״המחברת הגדולה״ - – על פי ספרה של אגוטה קריסטוף. עלה בתיאטרון גשר ב-2015^[16].

תרגומים (מאנגלית וגרמנית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אותו הים" – מאת פול בינרטס על פי ספרו של עמוס עוז.
"הטרילוגיה הבלגרדית" – מאת בילג'אנה סרבלג'אנוביץ' - סטודיו של יורם לוינשטיין.
"עמק המוות" – מאת אלברט אוסטרמאייר - סטודיו של יורם לוינשטיין, בשיתוף העונה הגרמנית של תיאטרון תמונע.
"כל הגברים כלבים" – מאת ג'ו סימונלי - סטודיו של יורם לוינשטיין.
"היונים" – מאת דויד גיסלמן - סטודיו של יורם לוינשטיין.
"כל הזעם הזה" – מאת קית' רדין - סטודיו של יורם לוינשטיין.
"אחרי הגשם" – סרגי בלבל – סטודיו של יורם לוינשטיין.
"בחדר הסמוך או מחזה על ויברטור" – שרה רוהל - סטודיו של יורם לוינשטיין.
"עושת הנפלאות" – ויליאם גיבסון – בית הספר למשחק גודמן בבאר שבע.
"מר קולפרט" – מאת דויד גיסלמן – תרגום משותף עם מולי שולמן - תיאטרון תמונע^[17].
"סאנסט פארק" – מאת מרלי סימס ואליוט שונמן – תרגום משותף עם שלומי מושקוביץ, תיאטרון בית ליסין.
"גנבים" – מאת דאה לוהר, תיאטרון הקאמרי והדויטשה תיאטר בברלין.
"מיי פירסט סוני" – סטפן ביטון על פי ספרו של בני ברבש, תיאטרון הקאמרי.
DNA – דניס קלי, סטודיו יורם לוינשטיין.
תרז ראקן – אמיל זולא, סטודיו יורם לוינשטיין.
רומולוס הגדול – פרידריך דירנמאט. תיאטרון גשר.
עושת הנפלאות - ויליאם גיבסון, תיאטרון המדיטק, 2013. זוכת פרס הבמה לילדים ונוער לשנת 2014 בקטגוריית הבימוי, שחקנית המשנה והשחקנית הראשית.
"רודף העפיפונים" - תיאטרון גשר 2018, מאת מתיו ספנגלר(אנ') על פי הספר של חאלד חוסייני.

התרגומים של "עמק המוות" ו"מר קולפרט" יצאו בהוצאה לאור באנתולוגיה של מחזאות גרמנית מודרנית, הוצאת רסלינג.

עריכת תרגום ונוסח עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אוריאל אקוסטא" - מאת קרל גוצקוי
"צייד האווזים" - מאת אלכסנדר ומפילוב
"רכבת" - מאת מיכאל רוטשחין
"הפנטזיות של פאריאטייב" – מאת אנה סוקולובה.
דרמטורגיה ועריכה למחזמר "סיגל" מאת שלומי מושקוביץ^[18]. עלה בסטודיו של יורם לוינשטיין באוקטובר 2010 ובהבימה בפברואר 2011^[19].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עינת ברנובסקי, ברשת החברתית פייסבוק
עינת ברנובסקי, ברשת החברתית אינסטגרם
עינת ברנובסקי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
עינת ברנובסקי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
עינת ברנובסקי, בארכיון הבימה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ עינת ברנובסקי, באתר פרס התיאטרון הישראלי
^ מירי פז, ‏אהבת אשת התליין, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2002
^ טל לוין, עכבר העיר, אמה ויגואר: כשסיפור אהבה לסבי הופך להצגה, באתר הארץ, 25 ביולי 2014
^ עכבר העיר, קיבלתם כבר צו קריאה?, באתר הארץ, 19 ביוני 2007
^ לילך גביש, הדרך לגן עדן רצופה כוונות..., באתר הבמה, 23 ביולי 2008
^ ציפי שוחט, מתאבדות על הבמה, באתר הארץ, 22 ביולי 2008
^ טל פרי, ‏בעקבות המלחמה ההיא, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2011
^ ביקורות:
סיון שדמון, עכבר העיר, "למה לא באת לפני המלחמה": ככה עושים שואה?, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2011
רון שוורץ, ‏ילדי הטראומה, באתר גלובס, 3 בינואר 2012
^ ציפי שוחט, תיאטרון ב"ש יעלה עיבוד לספר "למה לא באת לפני המלחמה", באתר הארץ, 27 בספטמבר 2011
צבי גורן, למה לא באת לפני המלחמה-שאלה נצחית, באתר הבמה, 24 בנובמבר 2011
^ טל פרי, ‏תיאטרון - למה לא באת לפני המלחמה, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2011
^ נסים דיין, ‏כולם יודעים למי מתכוונים, באתר גלובס, 23 בדצמבר 1999
^ צומת וולקן - מאת עינת ברנובסקי - מחזור 2011, באתר הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין
^ טל פרי, ‏חוזרת לצומת, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2011
^ טל פרי, ‏מאמצים את קוני, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2009
^ בייבי בייבי - מאת ריי קוני - מחזור 2010, באתר הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין
^ רון שוורץ, ‏אסון התאומים, באתר גלובס, 5 בפברואר 2015
מיכאל הנדלזלץ, "המחברת הגדולה": נולדתי לפניך תאומים, באתר הארץ, 30 במאי 2015
^ רון שוורץ, ‏עת להרוג, עת לצחוק, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2010
מיכאל הנדלזלץ, "מר קולפרט": האלימות משחררת, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2010
צבי גורן, ביקורת: מר קולפרט – אלימות לשם אלימות, באתר הבמה, 15 באוגוסט 2010
^ רוני אפרת, עכבר העיר, חגיגה יוונית ב"הבימה": מחזמר על חייו של אריס סאן, באתר הארץ, 16 בינואר 2011
צבי גורן, סיגל - מחזמר אינטימי ומרגש, באתר הבמה, 13 באוקטובר 2010
^ ציפי שוחט, המחזה "סיגל" יועלה בהבימה בבימויו של צדי צרפתי, באתר הארץ, 21 בפברואר 2011

[1] עינת ברנובסקי, באתר פרס התיאטרון הישראלי

[2] מירי פז, ‏אהבת אשת התליין, באתר גלובס, 3 באוקטובר 2002

[3] טל לוין, עכבר העיר, אמה ויגואר: כשסיפור אהבה לסבי הופך להצגה, באתר הארץ, 25 ביולי 2014

[4] עכבר העיר, קיבלתם כבר צו קריאה?, באתר הארץ, 19 ביוני 2007

[5] לילך גביש, הדרך לגן עדן רצופה כוונות..., באתר הבמה, 23 ביולי 2008

[6] ציפי שוחט, מתאבדות על הבמה, באתר הארץ, 22 ביולי 2008

[7] טל פרי, ‏בעקבות המלחמה ההיא, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2011

[8] ביקורות:
סיון שדמון, עכבר העיר, "למה לא באת לפני המלחמה": ככה עושים שואה?, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2011
רון שוורץ, ‏ילדי הטראומה, באתר גלובס, 3 בינואר 2012

[9] ציפי שוחט, תיאטרון ב"ש יעלה עיבוד לספר "למה לא באת לפני המלחמה", באתר הארץ, 27 בספטמבר 2011
צבי גורן, למה לא באת לפני המלחמה-שאלה נצחית, באתר הבמה, 24 בנובמבר 2011

[10] טל פרי, ‏תיאטרון - למה לא באת לפני המלחמה, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2011

[11] נסים דיין, ‏כולם יודעים למי מתכוונים, באתר גלובס, 23 בדצמבר 1999

[12] צומת וולקן - מאת עינת ברנובסקי - מחזור 2011, באתר הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין

[13] טל פרי, ‏חוזרת לצומת, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2011

[14] טל פרי, ‏מאמצים את קוני, באתר גלובס, 26 בנובמבר 2009

[15] בייבי בייבי - מאת ריי קוני - מחזור 2010, באתר הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין

[16] רון שוורץ, ‏אסון התאומים, באתר גלובס, 5 בפברואר 2015
מיכאל הנדלזלץ, "המחברת הגדולה": נולדתי לפניך תאומים, באתר הארץ, 30 במאי 2015

[17] רון שוורץ, ‏עת להרוג, עת לצחוק, באתר גלובס, 16 באוגוסט 2010
מיכאל הנדלזלץ, "מר קולפרט": האלימות משחררת, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2010
צבי גורן, ביקורת: מר קולפרט – אלימות לשם אלימות, באתר הבמה, 15 באוגוסט 2010

[18] רוני אפרת, עכבר העיר, חגיגה יוונית ב"הבימה": מחזמר על חייו של אריס סאן, באתר הארץ, 16 בינואר 2011
צבי גורן, סיגל - מחזמר אינטימי ומרגש, באתר הבמה, 13 באוקטובר 2010

[19] ציפי שוחט, המחזה "סיגל" יועלה בהבימה בבימויו של צדי צרפתי, באתר הארץ, 21 בפברואר 2011

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]