השולחן (כתב עת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף על השולחן)
השולחן
נתונים כלליים
מייסדים ז'אנה גור עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1990–הווה (כ־34 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה תעשיית המזון עריכת הנתון בוויקינתונים
 
www.hashulchan.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השולחן (לשעבר על השולחן) נוסד בשנת 1990 על ידי ז'אנה ואילן גור כבית תוכן העוסק במגוון נושאים קולינרייםבישול, אפייה, יין, אלכוהול ועוד. המרכז פונה לקהל של אוהבי הבישול והאפייה בישראל, כמו גם לאנשי מקצוע בתחומי ההסעדה השונים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגזין נוסד בחודש נובמבר 1990 על ידי ז'אנה ואילן גור. מטרתו הראשונית של המגזין הייתה להיות כתב עת לאנשי מקצוע בתחומי האוכל. שמו הראשון של המגזין היה "על השולחן – עיתון המסעדנות והמטבח המוסדי". החל מגיליון מס' 3 מונתה ז'אנה גור להיות העורכת הראשית של המגזין והיא נשאה בתפקידה זה עד 2017.

בגלגולו הראשון עסק רובו של המגזין בעניינים הקשורים למטבחים גדולים וכלל לא עסק בבישול ביתי. במרוצת השנים, תחת הנהגתה של ז'אנה גור, החל העיתון לעסוק גם בבישול ביתי וזאת כאשר התברר כי חובבי בישול רבים קוראים את המגזין. עם התגברות ההתעניינות של הקהל הישראלי בקולינריה, עבר המגזין שינוי והיה למגזין הפונה לכלל אוהבי האוכל. העורך הגסטרונומי הראשון של המגזין היה דניאל רוגוב ואחריו שימש בתפקיד השף חני פרבר.

שנות ההתגבשות של "על השולחן", במהלך שנות ה-90, היו גם השנים של מהפכת האוכל הגדולה בישראל, והמגזין חרת על דגלו קידום המטבח הישראלי, קידום שפים מקומיים ותוצרת הארץ. "על השולחן" יזם והפיק קורסים, סדנאות וארוחות ושילב בהם מסעדנים ושפים. בין היתר, היה המגזין על השולחן הראשון לקדם את היין הישראלי והיה היוזם של תערוכת יינות ישראל שהתקיימה שלוש פעמים בבית הסקוטי ביפו. כן ארגן המגזין אירועים כמו תערוכות אפייה ובישול.

באוקטובר 2017 הודיעו בעלי המגזין על סגירתו לאחר 27 שנות פעילות, אך ציינו שאתר האינטרנט ימשיך לפעול.[1] האתר שינה את שמו בהמשך ל״השולחן״.

ביוני 2018 נרכשה פעילות המגזין ואתר האינטרנט על ידי קבוצת יובל סיגלר[2]. עורכת המגזין היא מרב סריג.

מבנה הירחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עמוד השער ובו צילום מושקע של מנת אוכל.
  • מאמר מערכת מאת העורכת הראשית.
  • שוק - מדור צרכנות קולינרי, הכולל דיווחים אודות מוצרים, חקלאים, תוצרת טרייה, שווקים וציוד למטבח.
  • אוכלים בחוץ – מדור המסעדות של המגזין, הכולל ביקורות, המלצות, פינות כגון המנה שעשתה לנו את החודש, עסקית בחודש, אוכלים בעמידה - אוכל רחוב ודיווחים אודות אירועים בתחומי הגסטרונומיה.
  • אוכלים בבית – אזור נרחב בתוך המגזין, הכולל מתכונים קלים ומהירים ליומיום, המשתמשים בחומרי גלם עונתיים, זמינים ומקומיים. בין הנושאים - ארבע דרכים להכנת מאכל, כדאי שיהיה בבית (התמקדות בחומר גלם אחד למזווה), ארוחה לשבת.
  • כתבות על חומרי גלם, תופעות קולינריות, לייף סטייל.
  • כתבות והמלצות אודות יין ואלכוהול.

במהלך השנה יוצאים לאור גם גיליונות ממוקדים בנושאים כמו: מסעדות, אפייה, בריאות, או גיליונות המוקדשים לגסטרונומיה של מדינה.

הוצאת הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 יצא לאור הספר The book of New Israeli food, פרי עטה של ז'אנה גור, העורכת הראשית של השולחן. הספר זכה להצלחה רבה ובשנת 2008 יצא הספר לאור בניו יורק, על ידי הוצאת שוקן מבית רנדום האוס. הספר גם תורגם לגרמנית ויצא לאור בגרמניה על ידי הוצאת Umschau.

בשנת 2008 הוציאה מערכת השולחן לאור את הספר Fresh flavors from Israel – אוסף מתכונים ישראליים מסורתיים וחדשניים. הספר יצא לאור גם בצרפתית בשנת 2011.

במקביל מייצגת ז'אנה גור, העורכת הראשית של ההוצאה, את הגסטרונומיה של ישראל בהרצאות וסדנאות בישראל ומחוצה לה בעיקר בארצות הברית. הפעילויות מתבצעות בשיתוף גורמים כמו משרד החוץ, משרד התיירות וארגונים יהודיים שונים.

מדיות דיגיטליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת השולחן מפעילה מספר אתרים באינטרנט וכן אפליקציות לסמרטפונים ולטאבלטים:

  • אתר השולחן, הכולל אלפי מתכונים לצד כתבות וסקירות.
  • אתר "שפים", המיועד לאנשי השוק המקצועי.
  • אתר jannagur.com – אתר הבית של ז'אנה גור, העורכת הראשית, המוקדש לאוכל ישראלי ויהודי.
  • אפליקציית מתכונים לאייפון.
  • אפליקציית מתכונים לאייפד.

מועדון foodie[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון פודי הוא המועדון של מנויי השולחן. חברי המועדון נהנים מהנחות בבתי עסק בתחום האוכל בישראל – מעדניות, מסעדות, יקבים וכו'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]