עמנואל לופטגלס

עמנואל לוּפְטְגְלַס

לידה	1896 חוצ'ניאה, פולין הקונגרסאית
פטירה	14 בספטמבר 1958 (בגיל 62 בערך) תל אביב-יפו, ישראל
לאום	ישראלי
תחום יצירה	עיצוב תפאורה, ציור

עמנואל לוּפְטְגְלַס (עמנואלי) (Emanuel Luftglas;‏ 1896 – 14 בספטמבר 1958) היה צייר, מורה לציור וראשון מעצבי הבמה המקצועיים בארץ ישראל.

ביוגרפיה

עמנואל לופטגלס (עומד שני משמאל) עם חברי המטאטא, ראשית שנות ה-40

לוחית זיכרון שקבעה עיריית תל אביב על ביתו של לופטגלס ברח' הרמן כהן 8 בתל אביב

עמנואל לופטגלס נולד בשנת 1896 בעיירה חוצ'ניאה שבפולין הרוסית, והתחנך בגרמניה. למד בבית הספר הגבוה לאמנות בלייפציג ועיצוב במה בבית הספר לציור בוקסטהודה (Buxtehude) בעיר.

בשנים 1915–1926 פעל כמעצב במה להצגות התיאטרון העירוני ולאופרה של המבורג.

עלה לארץ ישראל בשנת 1926 והתיישב בתל אביב. בארץ נטל לעצמו את שם המשפחה "עמנואלי". עיצב במות במשך עשרות שנים לתיאטרון הארץ ישראלי, תיאטרון האהל, תיאטרון הבימה, האופרה הארצישראלית של מרדכי גולינקין ובשנים 1928–1951 היה מעצב תפאורה של תיאטרון המטאטא. משנת 1949 היה חבר הנהלת המטאטא.

בהבימה עיצב תפאורות לעשרות הצגות. הוא היה הראשון שהשתמש בארץ בבמה מסתובבת ובהקרנות קטעי סרטים ושקופיות על במות התיאטרון. במשך 25 שנה היה לופטגלס מעצב התפאורות המקצועי היחידי בארץ. סגנונו היה פיוטי ומלא דמיון.

הוא לימד עיצוב במה. בין תלמידיו היה דני קרוון.

הוא חקר את טכניקת הציור של הציירים הפלמים האחים ואן אייק ויישם אותם בציורי השמן שלו. פרסם ספר בגרמנית על יאן ואן אייק וג'ורג'ו וזארי בשם "ואן אייק וואסארי לאור עובדות חדשות" (תל אביב 1965). הוא צייר את נופי הארץ וסצנות מהתנ"ך.

לופטגלס נפטר ב-1958. הניח את אשתו, מלכה, ובת: אורה וֶרְסֶס (נולדה ב-1930; אברהם, בעלה, היה דודנו של שמואל ורסס). בת אחיו, רחל לופטגלס-פן, הייתה אשתו השלישית והאחרונה של אלכסנדר פן.

לאחר מותו נערכו מספר תערוכות מציוריו: 1959 (בית הבימה, תל אביב), 1964 ("תערוכת זכרון", ציורי שמן וסקיצות להצגות תיאטרון; ביתן האמנים, תל אביב), 1978 ("עמנואל לופטגלס: רישומי תיאטרון וציורים"; ספריית שער ציון, בית אריאלה, תל אביב),‏ 2001 ("עמנואל לופטגלס: ציורי שמן ומתווים לתיאטרון"; אצר: ד"ר אליק מישורי; בית ביאליק, תל אביב) ו-2006 ("עמנואל לופטגלס: התנ"ך בראי עבודותיו"; אצר: ד"ר פאול ליבוביץ; מוזיאון בית התנ"ך, בית דיזנגוף, תל אביב).

במרכז הישראלי לתיעוד אמנויות הבמה (המילא"ה) שבאוניברסיטת תל אביב שמורות 100 סקיצות לתפאורה ששרטט.

ספרו

• Emanuel Emanuel, Van Eyck und Vasari im Lichte neuer Tatsachen. die Aufdeckung des Van Eyck Geheimnisses in dem Berichte Vasaris, Tel-Aviv: Maor-Verlag, 1965.

קטלוגים

• עמנואל לופטגלס: תערוכת זכרון, 18 אפריל – 3 מאי 1964, ביתן האמנים ... תל אביב, תל אביב: אגודת הציירים והפסלים בישראל, 1964.
• עמנואל לופטגלס: ציורי שמן ומתווים לתיאטרון; אוצר התערוכה: אליק מישורי; הפקת הקטלוג: מני ורסס, תל אביב: בית ביאליק, 2001.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עמנואל לופטגלס בוויקישיתוף

• עמנואל לופטגלס, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• עמנואל לופטגלס, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
• עמנואל לופטגלס, באתר הבימה
• עמנואל לופטגלס, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• עד ראיה, האדם – מאחורי הקלעים, מעריב, 11 באוגוסט 1948
• עמנואל הרוסי, הצייר עמנואל לופטגלס, דבר, 3 באוקטובר 1958, המשך
• דוד ורדי, האמן – שנעלם: עמנואל לופטגלס / שלושים לפטירתו, מעריב, 17 באוקטובר 1958
• ר. עזריה, תערוכה לזכר לופטגלאס, מעריב, 30 בספטמבר 1959
• אורי קיסרי, ציורים מספרים על צייר, מעריב, 23 באפריל 1964
• רבקה כצנלסון, תערוכות בתל־אביב: תערוכת־זכרון לעמנואל לופטגלאס, דבר, טורים 1–2, 30 באפריל 1964
• שלמה שבא, עמנואל לופטגלס – צייר התפאורות הראשון בארץ, דבר, 8 במאי 1964
• תערוכת ציורים של עמנואל לופטגלס, גלובס, 2001
• תערוכות חדשות: פתיחות תל אביביות במבחר גלריות, באתר ynet, 10 באוקטובר 2001
• דוד שליט, תותח על הבמה: תערוכת ציורי שמן ומתווים לתיאטרון של עמנואל לופטגלס נפתחה בשבוע שעבר, גלובס, 28 באוקטובר 2001
• מני ורסס, יש לסבא שלי שלט, בבלוג "על רצפת חדר העריכה", בפוסט-מגזין "במחשבה שנייה", 1 במאי 2010

• Alik Mishori, Emanuel Luftglas: Figures from the Bible on early Israeli Stage, All About Jewish Theatre