עצלנאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןעצלנאים
עצלן דו אצבע של לינאוס
עצלן דו-אצבע של לינאוס
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
על־סדרה: דלשינאים
סדרה: פילוסאים
תת־סדרה: עצלנאים
שם מדעי
Folivora
Delsuc & Catzeflis & Stanhope & Douzery, 2001
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
עצלן חום-גרון בקוסטה ריקה
עצלן דו אצבע של הופמן
עצלן חיוור גרון אוכל פרח
העצלן הקדום סקלידותריום

עצלנאים (שם מדעי: Folivora) הם תת-סדרה של יונקים המשתייכים לעל-סדרת הדלשינאים. העצלנאים, הנפוצים בשטחים נרחבים ביערות אמריקה הדרומית, הם שוכני עצים מובהקים ומבלים עליהם את מרבית חייהם. הם מאופיינים במראה מיוחד, בטפריהם הארוכים ובתנועתם האיטית (ומכאן מקור שמם). על פי רוב המיונים המדעיים, נחלקים העצלנאים לשתי משפחות: עצלניים דו-אצבעיים ועצלניים תלת-אצבעיים, כשבכל אחת מהן סוג יחיד ובו מספר מינים. בעבר חיו גם עצלני קרקע, אשר נכחדו ברובם לפני כ-10,000 שנה.

סיווג[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הגידול הטבעי של העצלנאים הם יערות הגשם העבותים של דרום אמריקה, בעיקר בברזיל ובמרכז אמריקה כמו בקוסטה ריקה, אשר כרבע משטחה הכולל פארקים לאומיים, מקדשים או בקתות אקולוגיות, מוקדש להגנה ולשימור העצלנים.

אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוכן עצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העצלן הוא שוכן עצים מובהק, ואת מרבית חייו הוא מבלה על העץ. שם הוא מזדווג, אוכל ואף ישן (בדרך כלל כשהוא נתלה במהופך בעזרת ידיו). אורך חייו הממוצע נע בין 10 ל-20 שנים.

עצלנים החיים בטבע תועדו ישנים במשך כ-9.6 שעות בממוצע ביממה בלבד.[1] הם פעילים בעיקר בשעות הערב המוקדמות עד חצות הליל, וישנים בעיקר באשמורת האחרונה של הלילה. בשביה, ישנים העצלנים במשך כשש עשרה שעות ביממה.

העצלן יורד אחת לכמה ימים מהעץ רק לעשיית צרכיו. למדענים לא ברור מדוע הוא יורד מהעץ לשם כך, שכן הוא הופך את עצמו לפגיע מאוד לטורפים, עם זאת לדעת מומחים, רעש נפילת הצרכים מגובה העץ, עלול למשוך טורפים[2]. גופו של העצלן מותאם בצורה הטובה ביותר לחיים על העץ; הפרווה העבותה והתנועה האיטית עוזרת להסוואתו מעיני אויביו, ואילו הציפורניים והגפיים החזקות מסייעות לטיפוס על העץ ולאחיזה בו.

העצלנאים מתאפיינים בתנועה איטית במיוחד. הם לא נעים כשאין צורך בכך, וגם כשהם עושים זאת הם נעים באיטיות רבה. על הקרקע נע העצלן בזחילה, וכשהוא נתון בסכנה, הוא נע קצת מהר יותר, במהירות של כ-4.5 מטרים לדקה. ככל הנראה, התזוזה האיטית יחד עם הפרווה העבותה וצבעי ההסוואה מסייעים לעצלן להסתתר ולא להתגלות ביער גשם.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העצלנאים אינם מנהלים אורח חיים חברתי במשך רוב השנה, והפרטים השונים לא חיים קרוב זה לזה.

הזכר אינו עושה דבר בענייני חיזור. הנקבה היא זאת שמשמיעה קולות ומפיצה ניחוח מיוחד סביבה. כאשר הסימנים מגיעים אל הזכר המצוי בסביבה, הוא יורד מהעץ שלו, מטפס אל העץ שלה. ההזדווגות נמשכת בין שניות בודדות ל-30 שניות. הם לעולם לא ייפגשו שוב.

הריון הנקבה נמשך כ-5 חודשים. הוולד נולד מפותח יחסית, אולם הוא נותר תלוי על פרוות אימו, בדומה לגור הקואלה, עד גיל מספר שבועות.

לעיתים, נשאר העצלן כל חייו, על אותו עץ, ולפעמים גם הצאצאים נשארים על אותו העץ שבו חיה אימם. בדרך כלל, העצלנאים אינם נוהגים להתרחק במהלך כל חייהם מקבוצת עצים או ענפים מסוימת.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העצלן הוא אוכל כל: הוא מסוגל לאכול לטאות קטנות וחרקים, אך עיקר תזונתו מתבססת על עלים וקליפות עצים, אותן הוא תולש בעזרת ציפורניו. את מרבית הנוזלים הדרושים לו מקבל העצלן מן הפירות והעלים אותם הוא אוכל, ובנוסף, לעיתים רחוקות הוא יורד מהעץ בחיפוש אחר מקור מים. כשהוא כבר עושה זאת, מיטיב העצלן לשחות.

מראה וממדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצורתו החיצונית ובמבנה גופו דומה העצלן למעין קוף, אף על פי שהוא איננו כזה.

פרוותו סמיכה מאוד וארוכה, והיא מערכת אקולוגית בה נמצאות אצות המתקיימות בטבע רק בתוך פרוותו של העצלנאי, פטריות, עש, קרדית ועוד. אלה צובעים את הפרווה בגוני אפור, לבן, ירוק וחום, המשמשים את העצלנאים ככתמי הסוואה.

פני העצלן קטנות ופחוסות, האף גדול יחסית, ולמרבית האנשים נראות פני העצלן כמחייכות באופן תמידי. הפרווה מסביב לצוואר ארוכה יותר מבשאר הגוף, דבר היוצר מעין אדרת שיער. צווארם של העצלנאים גמיש מאוד והם מסוגלים לסובבו סיבוב כמעט מלא - 270 מעלות. העיניים והאוזניים קטנות יחסית ולעיתים מוסתרות תחת השיער. הזנב קטן מאוד. הגפיים הקדמיות ארוכות מן האחוריות, ומשמשות לטיפוס על ענפי עצים. בקצה האצבעות טפרים ארוכים מאוד ומעוקלים, המסייעים לעצלן להיתלות על העץ ולטפס עליו, כך שלא ייפול ממנו אף בשנתו.

חושי הראייה והשמיעה של העצלן חלשים מאוד. בסביבתו הטבעית, העצלן כמעט שאינו נע, מזונו נמצא בהישג ידו, והוא מסתמך בעיקר על חוש המישוש כמו גם על חוש הריח למציאת מזונו ועשיית צרכיו.

אורכו של עצלן בוגר נע בין 50 ל-60 סנטימטרים. אחד מאבותיו הקדומים של העצלן המודרני הוא העצלן הענק, ששייך לקבוצת עצלני הקרקע, שהגיע למשקל 7 טונות וגובה של שישה מטרים.

אויבים טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אויביו הטבעיים: חתולים גדולים כגון היגואר, אנקונדה ועופות דורסים כמו ההרפיה, המסוגלים לצוד אותו בקלות רבה.

סמל לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העצלן הוכר כחיה הלאומית של קוסטה ריקה, וכן נמצא על השטרות המקומיים במדינה.

מרכז הצלה לשיקום ולשימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1997, הוכר מקדש העצלנים שבקוסטה ריקה, כמרכז להצלת עצלנים פצועים, יתומים ונטושים, לשיקומם, לקידום המחקר ולהשבתם לטבע[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]