עקרבון נגבי
 עקרבון נגבי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | עכבישניים |
| סדרה: | עקרבאים |
| תת־סדרה: | Neoscorpionina |
| משפחה: | עקצניים |
| סוג: | עקרבון |
| מין: | עקרבון מדברי |
| תת־מין: | עקרבון נגבי |
| שם מדעי | |
 Orthochirus scrobiculosus negbensisאהרן שולוב ופנחס אמתי, 1960 | |
| |
עַקרַבּוֹן נגבי (שם מדעי: Orthochirus scrobiculosus negbensis) הוא תת-מין של עקרבון מדברי והוא מהקטנים בעקרבי ארץ ישראל. תת-מין זה הוגדר לראשונה על ידי אהרן שולוב ופנחס אמתי ב-1960, והוא הנציג היחיד בארץ ישראל של המין עקרבון מדברי (Orthochirus scrobiculosus). תפוצתו של העקרבון הנגבי היא מיריחו דרומה דרך בקעת ים המלח והערבה, במדבר יהודה, בנגב, בסיני ועד צפון אפריקה. בישראל עובר ככל הנראה גבול תפוצתו הצפוני.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורך הבוגר מגיע עד 35 מ"מ, צבע הגוף אפור - שחור. רוחב בסיסה של האצבע הנחה (Tarsus) קטן ממחצית אורכה. זהו המין היחיד בישראל שבמנוחה זנבו פרוש לאורך ציר הגוף ואינו מעוקל. הזנב עבה ביחס לגוף. על הפרקים הרביעי והחמישי של הזנב שקעים קטנים רדודים שמקנים לו מראה מבריק. שלפוחית הארס קטנה ובמנוחה היא חבויה בשקע שבפרק הזנב החמישי. צבעם של זוג המסרקיות (Petcen), אצבעות-הצבתות ומשנה-פיסות הרגליים, צהוב בהיר. לזכרים עד 22 עלעלים בכל מסרקית, ולנקבות עד 18.
תחת אבנים קטנות ובינוניות, ניתן למצוא כמה פרטים יושבים זה לצד זה (כנראה שבמין זה בניגוד לעקרבים אחרים אין קניבליזם). הוא אינו מרבה לצאת מתחת לאבנים, ניזון מפרוקי-רגליים קטנים. ההשרצה מתרחשת ביולי-ספטמבר, עם 8-4 ולדות בצבע לבנבן עד סגול בהיר.
הארס חזק אך כמותו קטנה. עקיצתו מכאיבה מאוד אך אינה מסוכנת לאדם בוגר בריא. ארסו של העקרבון המדברי מכיל OSK1, מעכב של החלבון KCNA3.[1]
אנשים שנעקצו מתארים כאב צורב ופועם. לאחר מספר שעות הכאב חולף בהדרגה, אם כי תיתכן תחושת עקצוץ שתישאר במשך מספר ימים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פנחס אמתי, מדריך החרקים בישראל ופרוקי רגליים אחרים. הוצאת כתר י"ם, הדפסה אחת עשרה, 2002. ע"מ-238.
- פנחס אמתי ודני סימון, החי מתחת לאבן- עולם קטן ואפלולי שגגו אבן וגבולו אור, הוצאת עם עובד ת"א, הדפסה שנייה, 1988. ע"מ-42.
- פנחס אמתי, זהירות, עקרבים!, הוצאת מודן ת"א, 1996. עמ' 94-95.
- אהרן שולוב ופנחס אמתי, מגדיר לעקרבי ישראל, פורסם בטבע וארץ, גיליון ב'-5, פברואר 1960.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Mouhat S, Teodorescu G, Homerick D, Visan V, Wulff H, Wu Y, Grissmer S, Darbon H, De Waard M, Sabatier JM (January 2006). "Pharmacological Profiling of Orthochirus scrobiculosus Toxin 1 Analogs with a Trimmed N-Terminal Domain"