ערי ז'בוטינסקי
 | |||||
| ערי ז'בוטינסקי, 1968 | |||||
| לידה |
26 בדצמבר 1910 אודסה, האימפריה הרוסית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 ביוני 1969 (בגיל 58) חיפה, ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| תאריך עלייה | 1934 | ||||
| מקום קבורה | חלקת משפחת ז'בוטינסקי, הר הרצל, ירושלים | ||||
| השכלה | אקול סנטרל, האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| מפלגה |
תנועת החרות | ||||
| סיעה | תנועת החרות, סיעת יחיד | ||||
| |||||
  | |||||
עֵרי (תיאודור) ז'בוטינסקי (26 בדצמבר 1910, כ"ה בכסלו, ה'תרע"א – 12 ביוני 1969, כ"ו בסיוון, ה'תשכ"ט) היה פעיל בתנועה הציונית, פעיל בתנועה הרוויזיוניסטית, חבר הכנסת, פוליטיקאי ומתמטיקאי ישראלי. בנו של זאב ז'בוטינסקי.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עֵרי תיאודור[1][2] ז'בוטינסקי נולד בכ"ה בכסלו ה'תרע"א, 26 בדצמבר 1910, באודסה שבאימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), בן יחיד ליוענה בת מרדכי גלפרין וזאב ז'בוטינסקי, מכונן הציונות הרוויזיוניסטית.
בשנות ילדותו נלווה ערי ז'בוטינסקי להוריו במסעותיהם על רקע פעילותו של אביו זאב וזכה לחינוך פרטי שכלל לימודי שפות ובכללן עברית, אנגלית, צרפתית ורוסית.
בהמשך, ולמרות התנגדותו של אביו, החל ערי ללמוד במוסדות חינוך שונים ובכללם אקול סנטרל שבפריז, וב-1933 הוסמך בהנדסת חשמל והחל לעבוד כמהנדס במפעל "קוזינה" שעסק בהרכבת מטוסים. ב-1934 חזר לארץ ישראל, התקבל על ידי פנחס רוטנברג לעבודה כמהנדס בתחנת הכוח בנהריים, שם הועסק עד 1936.
פעילותו הציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקופת המאורעות ומאסרו בכלא עכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'בוטינסקי היה פעיל בתנועת בית"ר ("ברית יוסף תרומפלדור") הרוויזיוניסטית, שאביו היה מייסדה וראשה וב-1934 השתתף בעיר הומנה (Humenné, אז בצ'כוסלובקיה, בימינו בסלובקיה), בקורס בבית ספר למדריכים של בית"ר בפיקודו של ירמיהו הלפרן.
לאחר פרוץ המאורעות נתמנה על ידי אביו לנציב בית"ר בארץ ישראל וכיהן בתפקיד זה עד ל-1938. ב-1937 נאסר על ידי משטרת המנדט הבריטי ביחד עם מספר מחברי תנועתו, לאחר פעולות תגמול שבוצעו כנגד הערבים וכעבור שלושה חודשי מעצר במבצר עכו, שוחרר ונסע בשליחות התנועה הלאומית ללונדון.
בימי שהותו שם, החל גל המאסרים של ראשי הצה"ר ובית"ר בארץ ישראל, עקב שבירת ה"הבלגה" בימי המאורעות. גם לאחר שראשי בית"ר ניסו להניא את ז'בוטינסקי מלחזור ארצה מחשש למאסרו, הוא שב בנובמבר 1937 ארצה, נעצר ונכלא בכלא עכו עד פברואר 1938.
ארגון העפלת יהודים לארץ ישראל ופעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוגוסט 1938 יצא לפולין לכינוס העולמי השלישי של בית"ר בוורשה ונבחר לקצין השלטון של בית"ר. ערי ז'בוטינסקי נמנה עם השלישייה אשר מונתה לנהל את מבצע ההעפלה מטעם התנועה, שנודע לימים בשם "עליית אף על פי". יחד עם ז'בוטינסקי ניהלו את המבצע ש"י יעקובי ויוסף כצנלסון. במסגרת ההתארגנות הוקמו ארבע מחלקות: ארגון השיירות, הובלה יבשתית (ויזות ונסיעות עד הים), הובלה ימית (אניות, מלווים) וכספים, פיקוח על התשלומים והוצאות. ערי ז'בוטינסקי הופקד על שתי המחלקות הראשונות[3].
בפרוץ מלחמת העולם השנייה שהה ברומניה, עסק בארגון ההעפלה מאירופה ובראשית 1940 ארגן את הפלגת אוניית המעפילים "סקריה" שהובילה 2,385 מעפילים מפולין ומרומניה ופיקד עליה. האונייה נתפסה בידי הבריטים אחרי צאתה ממצר הדרדנלים. הנשים והילדים שוחררו והגברים נלקחו למחנה המעצר בעתלית. ז'בוטינסקי נעצר במעצר מנהלי לחצי שנה, הועבר לכלא עכו ולאחר מכן למחנה המעצר מזרעה[4].
באוגוסט 1940 נפטר זאב ז'בוטינסקי בניו יורק וערי הורשה לעזוב את ארץ ישראל כדי להשתתף בהלוויית אביו. הוא השתקע בארצות הברית, ב-1942 נשא לאישה את אביבה לבית קוגון ושנה מאוחר יותר נולדה בתם קרני זאבה. בארצות הברית הצטרף למשלחת האצ"ל שבראשה עמד הלל קוק, פעל ב"ועד למען הקמת צבא עברי" וסייע להקמת "ועד החירום להצלת העם היהודי באירופה". בעקבות פעולתם כונן הנשיא פרנקלין רוזוולט את "המועצה לפליטי המלחמה", שפעלה מטורקיה הנייטרלית ונועדה לסייע ליהודי הארצות הכבושות בידי הנאצים. ז'בוטינסקי, שפעל מאיסטנבול, נקלע לעימות עם השלטונות הטורקיים ונציגים דיפלומטיים אמריקניים והוא נעצר והוסגר לבריטים[5].
ערי ז'בוטינסקי הועבר לארץ ישראל דרך לבנון ובמהלך ההעברה נכשלו אנשי "צרפת החופשית" בחטיפתו, הוא הגיע לירושלים ונכלא בבית הסוהר המרכזי למשך חצי שנה. בשנת 1944 הוא הביע ביקורת על אנשי הסתדרות ציונית חדשה, הביע תמיכה בתנועת העם למדינה עברית, ונכלל ברשימתה בבחירות לאספת הנבחרים הרביעית.
ב-1947 פעל ב"וועד העברי לשחרור האומה" בצרפת. לפי עדותו של ערי ז'בוטינסקי, הוא עסק גם בארגון ואיסוף הנשק לאונייה "אלטלנה"[6]. מצרפת נסע למשפחתו בארצות הברית. עם הקמת המדינה החליט לחזור לארץ ישראל עם משפחתו על סיפון ה"אלטלנה", אך מסיבה רפואית הם לא עלו על האונייה בסופו של דבר[5].
לאחר הקמת מדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מספר חודשים לאחר הגעתו לארץ ישראל, התגייס ז'בוטינסקי לצה"ל ושירת כמהנדס חשמל. כאשר החלו ההכנות לקראת הבחירות לכנסת הראשונה הציג את מועמדותו לרשימת תנועת החרות, והוצב במקום ה-14 ברשימה על אף שלא היה חבר בתנועה. נבחר לכנסת, עם בחירתו השתחרר משירות פעיל בצה"ל.
במהלך כהונתו היה חבר במספר ועדות בכנסת, ז'בוטינסקי וקוק פעלו להכרה בלאום ישראלי, לכינון חוקה, לביטול הממשל הצבאי, לשיתוף הערבים בשלטון וכן להפרדת הדת מהמדינה. על רקע זה נוצרו חילוקי דעות פוליטיים מול חבריהם לתנועת החירות וב-1951 הם פרשו ממנה וכל אחד מהם הקים סיעת יחיד[5].
פעילות אקדמית, פוליטית וציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1951, לאחר מות אמו, שב לארצות הברית, וב-1952 התמנה למרצה בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בחיפה וחזר ארצה. ב-1953 נולד בנו זאב, וב-1957 קיבל תואר דוקטור במתמטיקה מטעם האוניברסיטה העברית[7]. ז'בוטינסקי מונה לחבר מן המניין בפקולטה למתמטיקה בטכניון. ב-1965 קיבל מינוי של פרופסור, ובמקביל כיהן גם כדקאן הפקולטה למדעים באוניברסיטה על שם היילה סלאסי, קיסר אתיופיה, באדיס אבבה בירת אתיופיה. כמו כן שימש כמורה למתמטיקה בבית הספר הריאלי העברי בחיפה. היה בעל מספר ארדש 1.
במקביל לעבודתו האקדמית נטל חלק פעיל בחיים הפוליטיים והציבוריים בארץ, והמשיך בפועלו למען הפרדת הדת מהמדינה. הוא פעל בתנועה למען שינוי שיטת הבחירות, בליגה למניעת כפייה דתית, והוביל את התומכים בשיבת עקורי איקרית ובירעם לכפריהם. הוא מימן את ההגנה המשפטית של דוד בן הרוש ונאשמי אירועי ואדי סאליב.
ז'בוטינסקי הרבה לכתוב מאמרים פובליציסטיים, בהם מאמר על האימפריאליזם הערבי ועל התפשטותו, תוך הדגשת הטענה שהשליטים הערבים במדינות ערב הם מיעוט השולט בכוח הזרוע ורוב האוכלוסייה כלל אינה ערבית. הוא אף כתב מאמרים הומוריסטיים עליהם חתם בשם העט "חש בז".
פעילות למען "ארץ ישראל השלמה"[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מלחמת ששת הימים היה ממקימי התנועה למען ארץ ישראל השלמה. במאמריו שהופיעו בביטאון התנועה "זאת הארץ", קרא להתיישבות יהודית נרחבת ביהודה והשומרון וחבל עזה, לחיזוק הריבונות על הר הבית ולמדיניות נוקשה כלפי הטרור הערבי. לקראת הבחירות לכנסת ב-1969, התכוון להצטרף למפלגת "המרכז החופשי", אך הלך לעולמו בטרם החל בפעילותו במפלגה. ערי ז'בוטינסקי נפטר משטף דם במוח, בכ' בסיוון ה'תשכ"ט, ה-6 ביוני 1969, מספר שעות לאחר שחזר לביתו לאחר הרצאה בפני חיילים בסיני. היה בן 58 שנים במותו. הותיר אחריו את רעייתו, אביבה, בת, ד"ר קרני רובין-ז'בוטינסקי, ובן, זאב-יאיר.
ערי ז'בוטינסקי תרם את גופתו למדע. לאחר שנה נקבר בחלקת משפחת ז'בוטינסקי. ב-1978 נפטרה רעייתו אביבה ונטמנה לצידו, ליד חלקת גדולי האומה, בהר הרצל, בסמוך לקברי הוריו זאב ויוענה ז'בוטינסקי.
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
| חוה ז'בוטינסקי (לבית ז"ק) | יבגני (יונה בן צבי) ז'בוטינסקי | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יוענה ז'בוטינסקי (לבית הלפרין) | זאב ז'בוטינסקי | מירון מיטיה ז'בוטינסקי (נפטר בגיל 6) | תמר ז'בוטינסקי-קופ | פלג קופ | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אביבה ז'בוטינסקי (לבית קוגון) | פרופ' ערי ז'בוטינסקי מתמטיקאי | יונה (ג'וני) תמיר (קופ) | חנה תמיר (לבית איזרסקי) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ענת ז'בוטינסקי (לבית טל) | רס"ן (בדימוס) זאב ז'בוטינסקי (הנכד) טייס בחיל האוויר, מחלוצי תעשיית ההייטק בארץ | ד"ר קרני רובין-ז'בוטינסקי | אנטולי רובין אסיר ציון | אל"ם (מיל') פלג תמיר יו"ר מכון ז'בוטינסקי בישראל | תא"ל (מיל') אוריאל תמיר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ד"ר הדר יוענה ז'בוטינסקי | טל שחר ז'בוטינסקי | מור דשל-ז'בוטינסקי | הללי ז'בוטינסקי | יאיר ז'בוטינסקי | תמי רובין | ערי רובין | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבי, זאב ז'בוטינסקי, ירושלים: הוצאת סטימצקי, 1980, באתר "כותר".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערי ז'בוטינסקי, באתר הכנסת - ערי ז'בוטינסקי, באתר כנסת פתוחה
- תיק ערי ז'בוטינסקי, באתר מכון ז'בוטינסקי
ערי ז'בוטינסקי (1910-1969), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אביו מעיד כי שמו המלא הוא עֵרי תודרוס בזכרונותיו (מתוך פרויקט בן-יהודה) וכן דוד תדהר (עורך), "ד"ר ערי (תודרוס) ז'בוטינסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3125
- ^ . לעומת זאת, לפי תעודת מסע שהוצאה לו ושלל תעודות בארכיון ז'בוטינסקי שמו האמצעי הוא תיאודור.
- ^ ח. בן ירוחם, ספר בית"ר - קורות ומקורות, הוועד להוצאת ספר בית"ר, תשל"ו, עמוד 908.
- ^ יהודה לפידות, האנייה סקאריה, באתר "דעת".
- ^ 1 2 3 מכון ז'בוטינסקי, ערי ז'בוטיסקי, ביוגראפיה ולקט מאמרים, אוחזר ב-23 ביולי 2011.
בנוסף, ראו ריאיון עם ערי ז'בוטינסקי לאחר קבלת הדוקטורט, ד. דיוקנאי, "ראשים מדברים - ד"ר ערי ז'בוטינסקי", מעריב, תיקייה בארכיון ז'בוטינסקי. - ^ יצוין כי אין תימוכין למידע זה ממקורות נוספים.
- ^ דוקטור לפילוסופיה, חרות, 2 במאי 1957
- רשימת חברי הכנסת
- חברי הכנסת הראשונה
- חברי הכנסת מטעם חירות
- חברי הכנסת מטעם סיעות יחיד
- משפחת ז'בוטינסקי
- זאב ז'בוטינסקי
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית
- אנשי העלייה השלישית
- מהנדסים ביישוב
- מהנדסי חשמל ישראלים
- מתמטיקאים ביישוב
- מתמטיקאים ישראלים
- רוויזיוניסטים
- נציבי בית"ר
- סגל הטכניון: מתמטיקה
- חברי התנועה למען ארץ ישראל השלמה
- פעילי ההעפלה
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- ישראלים שתרמו את גופתם למדע
- אישים הקבורים בחלקת משפחת ז'בוטינסקי בהר הרצל
- מדענים חברי הכנסת
- ישראלים שנולדו ב-1910
- ישראלים שנפטרו ב-1969