פברזיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
פברזיים

פברזיים (Fabrazyme®), שם גנרי: agalsidase beta, הוא גרסה רקומביננטית של האנזים Aα-galactosidase (אלפא-גלקטוזידאז A), הנמצא בחסר בחולים במחלת פברי. האנזים הרקומביננטי פותח על ידי חברת ג'נזיים והוא ניתן לחולים כתחליף לאנזים החסר. התרופה משווקת כאבקה ולאחר מיהולה היא ניתנת באמצעות עירוי לווריד. פברזיים הוא טיפול אנזימי חליפי המיועד לטיפול ארוך טווח בחולי פברי. אבחון המחלה מתבצע על ידי בדיקת דם, בה נבדקת הפעילות האנזימטית של α-galactosidas A[1] של החולה. ניתן גם לבצע בדיקה גנטית לאישור האבחנה. התרופה כלולה בסל הבריאות של מדינת ישראל.

דרך הפעולה של פברזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חולים במחלת פברי סובלים מאגירה של החומר גלובוטריאוזילצרמיד (GL-3, globotriaosylceramide) בתאים שונים בגוף ובעיקר בתאים המצפים את כלי הדם (תאי אנדותל). ה- GL-3 נאגר בשלב ראשון בתוך אברונים תוך תאיים הקרויים ליזוזומים ועל כן פברי מסווגת כמחלת אגירה ליזוזומלית. בשלב מתקדם של המחלה חומר האגירה ממלא את כל התא, ומפריע לפעולתו התקינה.

פברזיים הוא אנזים רקומביננטי אשר רצף חומצות האמינו שלו זהה לרצף חומצות האמינו באנזים האנושי. פברזיים ניתן בעירוי דרך הוריד, וכך מגיע באמצעות זרם הדם לתאים הפגועים. הוא נכנס לתא באמצעות קשירה לרצפטור ספציפי על גבי שטח הפנים החיצוני של התא, מובל לתוך הליזוזום, ושם הוא פועל לפירוק הגלובוטריאוזילצרמיד שנאגר, כמו שהיה פועל האנזים המקורי לו לא היה חסר בחולים. מחלת פברי היא מחלה פרוגרסיבית (בה הנזק מתקדם) ומסכנת חיים; הנזק המתמשך לרקמות ולדפנות כלי הדם יהיה בלתי הפיך בשלבים מתקדמים של המחלה. על כן ישנה חשיבות לאבחון מוקדם וטיפול משמר ומונע.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2001 קיבלה ג'נזיים מרשות התרופות האירופאית ה- EMEA את הרשות לשווק את פברזיים באירופה[2] ואילו בארצות הברית אושרה תרופה זו באפריל 2003 על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) [3] . בארץ נרשמה התרופה בפנקס התרופות של מדינת ישראל בשנת 2002 והוכנסה לסל הבריאות בשנת 2004

יעילות התרופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעילות פברזיים הוכחה בסדרה של מחקרים קליניים אשר אפשרו את אישורה על ידי רשויות הבריאות השונות בעולם, ביניהן הרשויות בארצות הברית ואירופה. בניסויי מעבדה נמצא נראה כי יכולת חדירת האנזים הרקומביננטי לרקמות ויכולתו לפנות את חומר האגירה GL-3 הן תלויות מינון. ניסויים אלה היוו את הבסיס לניסויים בחולים. בניסוי Phase 1/2 נבחר מינון של 1 מג' לקג' פעם בשבועיים כיעיל ובטיחותי בהורדת רמות GL-3 בדם ופינוי GL-3 שהצטבר ברקמות הלב, הכבד והכליות. ניסוי ראשוני זה קיבל ביסוס רחב יותר בניסוי Phase-3 וניסויי ההמשך שלו. מעבר ליכולת פינוי GL-3 מהרקמות, הראו מחקרים אלה כי ב-94% מהחולים נעצרה הידרדרות מצב הכליות ובחלק מהחולים נראה אף שיפור בתפקודי כליות, הכאב פחת ועלתה איכות חיי המטופלים. מחקר Phase 4 שפורסם ב-2007 הראה ירידה משמעותית של 61% בסיכון למאורע קליני המאפיין את המחלה (מאורע לבבי, כלייתי או מוחי)[4]. במחקר אחר שפורסם ב-2008 הוכחה יעילותו ובטיחותו של התכשיר במתן לילדים[5]. בנוסף למחקרים שבוצעו עד כה, מנהלת חברת ג'נזיים מאגר נתונים (the Fabry registry) אשר משמש למעקב ארוך טווח אחר יעילותה ובטיחותה של התרופה.

אזהרות והתוויות נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התווית נגד: רגישות יתר (תגובה אנפילקטית) מסכנת חיים לאחד מהמרכיבים הפעילים בתרופה. רוב תופעות הלוואי כתוצאה מהטיפול בפברזיים הופיעו בזמן העירוי או זמן קצר לאחריו. הן יכולות להשתנות במידת החומרה שלהן. שכיחות תופעות לוואי אלה ברוב המקרים יורדת עם הזמן בשימוש חוזר בפברזיים. כמעט כל החולים מפתחים נוגדנים כנגד פברזיים בשלושת החודשים הראשונים לטיפול. בדרך כלל, ברוב החולים כמות הנוגדנים יורדת עם הזמן. לא מומלץ לתת את פברזיים בשילוב עם התרופות הבאות: Chloroquine, Amiodaron, Benoquin או Gentamycin השימוש בפברזיים מצריך מעקב של רופא מומחה.

דרכי מתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה משווקת בבקבוקונים של 5 מ"ג או 35 מ"ג. המינון המומלץ לחולה מבוגר (מעל גיל 16) הוא 1 מ"ג לק"ג פעם בשבועיים. התרופה ניתנת בעירוי לווריד. התרופה ניתנת במרכז הרפואי המטפל, במרפאות קופות החולים או באמצעות מערך טיפולי בית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Am. J. Hum. Genet. 68:711–722, 2001

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ העלון לרופא כפי שמופיע באתר משרד הבריאות- אגף הרוקחות http://www.health.gov.il/units/pharmacy/trufot/PerutTrufa.asp?Reg_Number=124%2094%2030313%2000&safa=h
  2. ^ אתר התרופות האנגלי: http://emc.medicines.org.uk/emc/industry/default.asp?page=displaydoc.asp&documentid=18404
  3. ^ אתר ה- FDA : http://www.accessdata.fda.gov/scripts/cder/drugsatfda/index.cfm?fuseaction=Search.DrugDetails
  4. ^ Ann Intern Med. 2007 Jan 16;146(2):77-86
  5. ^ J Pediatr. 2008 Apr;152(4):563-70, 570.e1

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.