פול סבטייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול סבטייה
Paul Sabatier
לידה 5 בנובמבר 1854
קרקסון, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוגוסט 1941 (בגיל 86)
טולוז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים צרפת
מקום קבורה The Saint-Vincent cemetery in Carcassonne עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט מרסלין ברתלו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
שיטת ההידרוגנציה של תרכובות אורגניות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פול סבטייה (צרפתית: Paul Sabatier) ‏(5 בנובמבר 1854 בקרקסון - 14 באוגוסט 1941) היה כימאי צרפתי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1912 (לצד ויקטור גריניאר)[1], "על שיטת ההידרוגנציה של תרכובות אורגניות שפיתח".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבטייה התקבל בגיל 18 הן לאקול פוליטקניק והן לאקול נורמל סופרייר, ובחר באחרון. הוא סיים את לימודיו ב-1877. במשך רוב חייו לימד קורסים באוניברסיטת טולוז, והתמנה לדיקן הפקולטה למדעים בשנת 1905. מחקריו המוקדמים, בקולז' דה פראנס, עסקו בתרמוכימיה של גפרית וסולפטים מתכתיים, ועל מחקר זה התבססה תזת הדוקטורט שלו. בטולוז המשיך במחקרים כימיים ופיזיקליים של תרכובות גפרית, כלוריד, כרומט ונחושת. כמו כן, חקר את תחמוצות החנקן וחומצה ניטרוסודיסולפונית ומלחיה. הוא ביצע גם מחקר בסיסי בתחום מקדמי החלוקה (מדד למסיסות תרכובות בממסים שונים) וספקטרום בליעה.

סבטייה תרם רבות לשימוש התעשייתי בהידרוגנציה. ב-1897 גילה כי כמות קטנה של ניקל יכולה לשמש כזרז לסיפוח מימן לתרכובות פחמן (לא רוויות).

עיקר תהילתו על "תגובת סבטייה", ועבודותיו, ביניהן La Catalyse en Chimie Orgarnique (קטליזה בכימיה אורגנית), שפורסמה בשנת 1913.

סבטייה זכה בפרס נובל לכימיה בשנת 1912, יחד עם עמיתו הצרפתי, ויקטור גריניאר. הפרס ניתן לו על עבודתו בתחום ההידרוגנציה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול סבטייה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חלוקת פרס נובל, הצבי, 23 בדצמבר 1912