פול פייראבנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פול פייראבנד
Paul Karl Feyerabend
לידה 13 בינואר 1924
וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 בפברואר 1994 (בגיל 70)
ז'נולייה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר לכלכלה של לונדון, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ויקטור קראפט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
מונחה לדוקטורט Ernst Welti, Thomas Bonk, Neil Ryland Thomason עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה של המדע, אפיסטמולוגיה, פילוסופיה פוליטית
עיסוק פילוסוף, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ פופר, קון, מיל
השפיע על לקטוש
מדינה אוסטריה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות נגד המתודה, Killing Time, Science in a Free Society, Farewell to Reason עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פול קארל פייראבנד (גרמנית: Paul Karl Feyerabend; ‏ 13 בינואר 192411 בפברואר 1994) היה פילוסוף של המדע ממוצא אוסטרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן מלחמת העולם השנייה שירת בוורמאכט, בגבול רוסיה, הגיע לדרגת סגן, וקיבל את עיטור צלב הברזל.

לאחר המלחמה נסע ללונדון להיות סטודנט מחקר של קרל פופר. בסוף התקופה בה שהה עם פופר, עבר לאוניברסיטת הרווארד, שם פגש את תומאס קון, אשר השפיע עליו מאוד. הוא עבר לאוניברסיטת ברקלי, בה חי עד סוף ימיו. פייראבנד נפטר במכון הטכנולוגי של ציריך.

פייראבנד למד פיזיקה, וכתב מאמרים במכניקת הקוונטים, שקרבו אותו לפילוסופיה של המדע. פופר התקרב למדע דרך תורת היחסות, ופילוסופיית המדע שלו נובעת במידה רבה מתורה זו, ומדמותו של איינשטיין. באופן דומה, פילוסופיית המדע של פייראבנד מושפעת מאוד ממכניקת הקוונטים.

אצל פייראבנד לעומת פופר, לא ניתן להפריד בין תאוריה לעובדה, ולכן אי אפשר לבצע הפרכה בכלל. מצד שני, גם לא ניתן לבצע אינדוקציה. לשיטתו, במדע "הכל הולך" – המדע הוא יצירה חופשית, של רוח האדם, ואסור להגביל אותה. כל מתודה היא מערכת של כללי עשה ואל-תעשה. (גם לקטוש מדבר על כללי עשה ואל-תעשה לכל תוכנית מחקר). מכיוון שלא ניתן להפריד בין עובדה לתאוריה, אין דבר שידוע לנו בוודאות. בעניין זה, ניתן למצוא הקבלה בין מכניקת הקוונטים, לתאוריה של פייראבנד.

תרומתו החשובה ביותר למחשבה האנושית היא קריאתו להפרדת המדע מהמדינה כתחליף והמשך לקריאה מלפני עשרות שנים להפרדת הדת מהמדינה.

נגד המתודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול פייראבנד רוחץ כלים במטבח.

ספרו המשפיע ביותר של פייראבנד היה נגד המתודה (Against Method), לו חשיבות רבה בפיתוח השיטה המדעית. ספר זה עוסק בפילוסופיה של המדע בדמות דיאלוגים שעורך המדען גלילאו גליליי. פייראבנד פורש בספר זה מחקר היסטורי על אודות הדרך בה עמד גליליאו בפני האינקוויזיציה. בספר גליליאו מקיים דיאלוגים על שיטות מחקר.

המדען משבח את ניקולאוס קופרניקוס שלא התייאש, והשאיר לנו את תורתו, למרות התנהגותו של כוכב הלכת נוגה, אשר נוגדת לחלוטין את התורה. קופרניקוס הגדול היה אדם דגול מספיק, לכתוב את תורתו למרות תצפית שסותרת אותה. זהו חץ בלב השיטה המדעית של ניוטון וגליליאו: הם דיברו על מתודה, רציונליות ואמפיריות, אבל גם אצלם "הכול הולך".

לפי הספר, גם גדולי המדענים השתמשו באמצעי "תעמולה" כמו התעלמות מכוונת מראיות נגדיות, או הוספה הנחות יסוד שרירותיות, כדי לתת פשר מדעי לראיה נגדית, מבלי שתפריך את התאוריה.

נקודת המוצא של פייראבנד היא אתית: אין זה מוסרי להגביל את היצירתיות של בני האדם. עבורו להיות מדען, קשור קשר הדוק להיות מוסרי. מכאן מתחייבת גם פתיחות מלאה, והעדר כפייה כלשהי (פיזית או אינטלקטואלית). עבור פייראבנד כל יצירה אנושית היא לגיטימית, כל עוד היא משרתת את המטרות של החברה.

פייראבנד ביקר את דור הפיזיקאים שפעלו אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא כתב:

נסיגת הפילוסופיה לתוך קליפה של מקצוענות הובילה לתוצאות גרועות. ייתכן כי הדור הצעיר של הפיזיקאים - פיינמנים, שווינגרים וכו' הם אנשים מבריקים; אולי אפילו יותר חכמים מקודמיהם, בוהר, איינשטיין, שרדינגר, בולצמן, מאך וכו' אבל הם חיות בלתי מתורבתות (uncivilized savages). חסר להם עומק פילוסופי[1]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פול פייראבנד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתוך מכתב שמופיע במוסף ב' של ספרו של פייראבנד "נגד המתודה".