פטריקיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פטריקיוס (לטינית: Patricius) הוא משרה מיוחדת בתקופת האימפריה הרומית המאוחרת. השם מבוסס על קסטת האליטה הפטריקית בתקופת הרפובליקה הרומית.

המונח "פטריקי" חדל להיות בעל משמעות מעמדית מובחנת כלשהי בסוף ימי הרפובליקה הרומית. הקיסר הרומי קונסטנטינוס החיה את המונח בדמות תואר פטריקיוס, שהפך לתואר כבוד עבור אנשים שהפגינו שירות נאמן לאימפריה. מספרם של הפטריקים בממלכה הוגבל, ולעיתים היה רק פטריק אחד. במאה החמישית לספירה שימש התואר בדרך כלל לאדם שהחזיק בכוח מאחרי הקלעים באימפריה, בדרך כלל קצין בכיר בצבא הרומי. עם הפטריקים הבולטים באותה תקופה נמנו סטיליקו, קונסטנטיוס השלישי, פלביוס אאטיוס, בוניפקיוס וריקימר. המונח שימש בתקופות מאוחרות יותר גם אחרי קיצה של האימפריה הרומית. לדוגמה, האפיפיור סטפניוס השלישי העניק תואר "פטריקיוס הרומים" לשליט הפרנקי פיפין השלישי.

פטריקיוס בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]