פי החירות
פִּי הַחִירֹת - התחנה השלישית של בני ישראל בדרכם מארץ מצרים לארץ כנען. לפי התורה, המקום נמצא "בין מיגדול ובין הים לפני בעל צפון"[1], ופירוש השם הוא "בפתח מקום הנקרא חירות"[2].
המקום מזוהה עם תעלת מים שהמצרים חפרו זמן רב לפני יציאת בני-ישראל ממצרים, תעלה זו שימשה בתור גבול ונקראה במצרית "המים המפרידים"[3].
על פשר השם הזה כתבו במכילתא "מה חירות הללו לא היו משופעות אלא גדודיות ולא היו תרוטות אלא מוקפות, ולא היו עגולות אלא מרובעות, ולא היו מעשה אלא מעשה שמים, ועיניים היו להם לפתחם כמין זכר וכמין נקבה" כלומר אלו מין בורות עם פתחים מרובעים ומאוזנים, שנעשו על ידי שמים, והיו להם שני פתחים כמו זכר ונקבה.
בתרגום השבעים ליוונית פירשו פי החירות = "רינוקורורה". רינו = אף, קורורה = כרות. כנראה הבינו החכמים שפי = אף והחירות = כרות. ולכן תרגמו כך ליוונית. היום רינוקורורה (אנ') מזוהה עם אל עריש.
במצרית עתיקה פי = בית וחירה = אובליסק, מכאן שפי החירות = בית האובליסקים. המחצבה שממנה חצבו את האובליסקים במצרים.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| קודמת: איתם |
נדודי בני ישראל במדבר | הבאה: מגדול |
