פיטר הולינגוורת'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיטר הולינגוורת'
Peter Hollingworth
לידה 10 באפריל 1935 (בן 89)
אדלייד, אוסטרליה הדרומית, אוסטרליה
שם מלא פיטר ג'ון הולינגוורת'
מדינה אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
השכלה
  • Trinity College
  • Trinity College Theological School, Melbourne עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה ללא שיוך פוליטי
בת זוג אן הולינגוורת'
המושל הכללי של אוסטרליה ה־23
29 ביוני 200128 במאי 2003
(שנה ו־47 שבועות)
מונרך בתקופה אליזבת השנייה
פרסים והוקרה
  • קצין במסדר האימפריה הבריטית (12 ביוני 1976)
  • איש השנה של אוסטרליה (1991)
  • חבר במסדר אוסטרליה (29 ביוני 2001)
  • מדליית יובל המאה האוסטרלית (1 בינואר 2001)
  • קצין במסדר אוסטרליה (26 בינואר 1988)
  • אוצר לאומי חי של אוסטרליה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיטר ג'ון הולינגוורת'אנגלית: Peter John Hollingworth; נולד ב-10 באפריל 1935) הוא בישוף אנגליקני אוסטרלי לשעבר. הוא היה פעיל חברתי במשך כמה עשורים ושירת כארכיבישוף של בריזביין במשך 11 שנים החל מ-1989 ובשנת 1991 הוא הוכתר כ"אוסטרלי השנה" (Australian of the Year). בין השנים 20012003 הוא כיהן כמושל הכללי ה-23 של אוסטרליה. הולינגוורת' תואר ב-1992 כדובר הבולט ביותר באוסטרליה של הצדק החברתי. ב-2003 הוא היה למושל הכללי השלישי שנאלץ להתפטר בעקבות ביקורת שנמתחה עליו על תפקודו כארכיבישוף של בריזביין בשנות התשעים.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולינגוורת' נולד באדלייד, אוסטרליה הדרומית וב-1940 הוא עבר למלבורן. לאחר שלמד בבתי ספר יסודיים ובבית הספר של הקולג' הסקוטי במלבורן הוא החל להתלמד בתאגיד הכרייה BHP Billiton.[1]

לימודים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הולינגוורת' התגייס לשירות צבאי ב-1953 ולאחר הכשרה בסיסית בבסיס חיל האוויר המלכותי האוסטרלי בפוינט קוק, הוא החל לשרת בתפקיד פקידותי במשרדו של כומר צבאי. ב-1954 הוא החל ללמוד באוניברסיטת מלבורן בבית הספר לתאולוגיה וב-1960 הוא סיים את למודי התואר הראשון שלו.

ב-6 בפברואר 1960 הוא נשא לאישה את קתלין אן טרנר, מיילדת שאותה הכיר בעת שירותו הצבאי. לזוג נולדו שלוש בנות.

הולינגוורת' הוסמך ככומר אנגליקני ב-1960.[2] הוא מונה להיות הדיאקון ולאחר מכן הכומר של כנסיית סט מרי בצפון מלבורן. ב-1964 הוא הצטרף ל"אחוות סנט לורנס", ארגון צדקה אנגליקני עצמאי, ככומר וכמנהל פעילות הנוער והילדים, ולאחר מכן כמנהל המדיניות והמחקר החברתיים. הוא השלים את לימודי התואר השני שלו בעבודה סוציאלית וב-1980 הוא מונה להיות המנהל הכללי של האחווה,[2] שם הוא שירת במשך 25 שנים והיה מעורב בפעילות קהילתית ובמוסדות צדקה.

הולינגוורת' כתב כמה ספרים על עבודתו עם השכבות החלשות שהפכו להיות ספרי לימוד לעוסקים בתחום. כמי שדוגל במדינות רווחה הוא טען: "יש להתייחס לעוני במונחים של מבנה החברה ולא כאל מקרים פרטיים בודדים".[2]

ב-1980 הוא נבחר להיות הכומר (קאנון) של קתדרלת סנט פול וב-1985 הוא מונה להיות הבישוף של העיר הפנימית של מלבורן.[3] ב-1989 הוא נבחר להיות הארכיבישוף של בריזביין, ובמסגרת תפקידו זה הוא המשיך לפעול לטובתם של השכבות החלשות והמקופחים ותמך במינוין של נשים לתפקידי כמורה בכנסייה האנגליקנית.[2][3]

ב-1991 הוא היה יושב הראש של הוועדה הלאומית לשנת חסרי הבית הבינלאומית והוכתר בתואר "אוסטרלי השנה", כשהוא מתואר כ"דובר החשוב ביותר באוסטרליה למען צדק חברתי". הוא ניצל את מעמדו הציבורי כדי למתוח ביקורת על מדינות הממשלה בנוגע לרווחת האבוריג'ינים ובנוגע לאבטלה בקרב בני הנוער.[2] ב-1998 הוא השתתף בוועידה החוקתית שדנה באפשרות של הפיכתה של אוסטרליה לרפובליקה.

המושל הכללי של אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-22 באפריל 2001, הודיע ראש ממשלת אוסטרליה, ג'ון הווארד שהולינגוות' ימונה להיות המושל הכללי של אוסטרליה עם סיום כהונתו של סר ויליאם דין. הולינגוורת' היה איש הכמורה הראשון שמונה לתפקיד זה, למרות שהיה תקדים לכך ברמה המדינתית, כאשר הכומר מהמוצא האבוריג'יני, דאג ניקולס, כיהן כמושל אוסטרליה הדרומית. ב-29 ביוני 2001, הושבע הולינגוורת' כמושל הכללי של אוסטרליה.[4] בתוקף תפקידו זה הוא שימש כנגיד וכעמית הראשי של מסדר אוסטרליה, ולפיכך, ביום השבעתו כמושל הכללי הוענק לו תואר עמית במסדר.

ההתפטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2001 הועלו האשמות שבמהלך כהונתו של הולינגוורת' כארכיבישוף של בריזביין, הוא כשל בטיפול בהאשמות בהתעללות מינית בילדים מצדו של מורה בבית הספר של הכנסייה. באותו חודש, הצטוותה הדיוקסיה של בריזביין לשלם פיצויים בסך 834,800 דולר אוסטרלי לאישה שנמצא שעברה את ההתעללות.[3] עורכת הדין הטי ג'ונסטון, שייצגה קורבנות התעללות מינית בילדים, יזמה מערכה שקראה להולינגוורת' להתפטר. הולינגוורת' אמר לתקשורת האוסטרלית שכארכיבישוף שרק החל את תפקידו בתקופה שבה אירעו המקרים, הוא חסר את הניסיון לטפל בפרשה באופן ראוי. כמו כן הוא אמר שהוא לא האמין אז שהמקרה כלל התעללות מינית, אך הודה שהוא לא עשה מספיק כדי להפסיק את ההתעללויות בעת התרחשותן.[5] לאחר מכן התנצל הולינגוורת' בפני הקורבנות והוציא הצהרה רשמית המגנה התעללות מינית בילדים, אך בפברואר 2002 דרשה האופוזיציה בראשות מפלגת הלייבור את פיטוריו של הולינגוורת'.

יורשו של הולינגוורת' בתפקיד הארכיבישוף של בריזביין, פיליפ אספינל, דרש שתתקיים חקירה, שבסיומה התברר שב-1993, התיר הולינגוורת' לפדופיל ידוע להמשיך לכהן ככומר.[5] במאי 2003 הונח הדוח בנוגע לפרשה, שהוכן על ידי הדיוקסיה של בריזביין, על שולחנו של הפרלמנט של קווינסלנד, על ידי ראש ממשלת המדינה מטעם הלייבור, פיטר ביטי.[6] ב-8 במאי פרסם הולינגוורת' הצהרה פומבית שעל פיה הוא הכחיש האשמות שהוא ביצע מעשה אונס של אישה בשנות השישים.[7] בראשית אותו חודש ציינו סגן ראש הממשלה, ג'ון אנדרסון ושר האוצר, פיטר קוסטלו, שלדעתם הולינגוורת' חייב לשקול את המשך כהונתו כמושל הכללי. לאחר פגישה שהתקיימה ב-11 במאי עם הווארד, החליט הולינגוורת' להתפטר.[3][8] ב-28 במאי 2003 הוא הודיע באופן רשמי על התפטרותו.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיטר הולינגוורת' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]