פינק אנדרסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פינק אנדרסון
אנדרסון (משמאל) מנגן בגיטרה עם בנו
אנדרסון (משמאל) מנגן בגיטרה עם בנו
לידה 12 בפברואר 1900
לורנס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 באוקטובר 1974 (בגיל 74)
ספרטנבורג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה בלוז עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קולומביה רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Little Pink Anderson עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פינקני "פינק" אנדרסון (אנגלית: Pinkney "Pink" Anderson; ‏12 בפברואר 1900 - 12 באוקטובר 1974) היה זמר בלוז וגיטריסט אמריקאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרסון נולד בלורנס, צפון קרוליינה. לאחר שגדל בספרטנבורג, צפון קרוליינה, הוא חבר לדוקטור קר לחברת תכשירים רפואיים כדי לשעשע את הקהל (בשירה, ריקודים וסטנד-אפ), בזמן שקר ניסה למכור את התכשירים הרפואיים שאותם רקח.

ב־1916, אנדרסון פגש את סימי דולי בספרטנבורג, ממנו למד פינק להיות זמר בלוז. כאשר אנדרסון לא נסע עם דוקטור קר, הוא ודולי ניגנו בפני אסיפות קטנות בספרטנבורג וקהילות שכנות.

כאשר דוקטור קר פרש לגמלאות בשנת 1945, אנדרסון נשאר קרוב לבית והעביר זמנו בניגון על גיטרה קטנה ומפוחית, כדי לשמור על כישרונו המוזיקלי מהתנוונות. בעיות לב אילצו אותו לפרוש בשנת 1957. לאחר מכן, אנדרסון הקליט מספר שירים בשנות ה־60 ואף השתתף בסרט אנשי הבלוז שיצא לאקרנים בשנת 1963.

את שלהי חייו העביר בעוני מחפיר, כאשר הוא מתקיים מאירוח משחקי קלפים ומכירת משקאות חריפים, חוקיים ולא חוקיים כאחד.

בנו של פינק, הידוע גם בכינוי "פינק אנדרסון הקטן", משמר את מסורתו המוזיקלית של אביו, ופעיל כיום כאמן בלוז בג'ורג'יה.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1961 American Street Songs
  • 1961 Vol. 1 Carolina Bluesman
  • 1962 Carolina Medicine Show Hokum & Blues
  • 1962 Vol. 2 Medicine Show Man
  • 1963 Ballad & Folksinger, Vol. 3

½ של פינק פלויד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60, סיד בארט הקים להקה בשם פינק פלויד, על ידי שילוב שמם של אנדרסון ופלויד קאונסל. כמו כן, קיימת סברה שבארט אף השתתף באחד מאריכי הנגן של אנדרסון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]