פלואורואורציל
 | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| 5-Fluoro-1H,3H-pyrimidine-2,4-dione | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C=4 |
| מסה מולרית | 130.077 |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמן מחצית חיים | 16 דקות |
| הפרשה | כליה |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | תרופת מרשם |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון D (אוסטרליה)  |
| מזהים | |
| קוד ACT |
L01BC02 |
| מספר CAS | 51-21-8 |
| PubChem | 3385 |
| ChemSpider | 3268 |
  | |
פלואורואורציל (לועזית: fluorouracil נקראת גם 5-FU) היא תרופה כימותרפית לטיפול בסרטן. דרך הוריד היא ניתנת לסרטן המעי הגס, סרטן הוושט, סרטן הקיבה, סרטן הלבלב, סרטן השד וסרטן צוואר הרחם. כמשחה היא בשימוש עבור קרנת עור אקטינית וקרצינומה של תאי בסיס.
תופעות הלוואי השכיחות של התרופה במתן דרך הוריד הם דלקת בחלל הפה, אובדן תיאבון, ירידה בספירת דם, נשירת שיער ודלקת של העור. בשימוש כמשחה עשויה להיווצר דלקת מקומית באזור המטופל. השימוש בהריון עשוי לגרום לנזק לעובר. פלואורואורציל היא אנטימטבוליט ואנלוג פירימידין. אופן פעולתה לא לגמרי ברור, משערים כי הוא חוסם את פעילותו של תימידילאט סינטאז מה שגורם להפסקה בייצור ה-DNA.
התרופה נרשמה כפטנט בשנת 1956 ונכנסה לשימוש בשנת 1962, והיא נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.