פליקס ורבורג
 | |
| פליקס מוריץ ורבורג | |
| לידה |
14 בינואר 1871 המבורג, הקונפדרציה הצפון-גרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
20 באוקטובר 1937 (בגיל 66) ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
הרייך הגרמני |
| מקום קבורה |
Salem Fields Cemetery |
| בן או בת זוג |
Frieda Schiff |
| מספר צאצאים |
5 |
| חתימה |
.png) |
  | |
פליקס מוריץ וַרבורג (באנגלית: Felix Moritz Warburg; 14 בינואר 1871, המבורג, הקיסרות הגרמנית – 20 בספטמבר 1937, ניו יורק) היה בנקאי, יו"ר ראשון של הסוכנות היהודית המורחבת ומצנט יהודי גרמני-אמריקאי.
חייו ועבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבות אבותיו הגיעו לגרמניה מאיטליה במאה ה-17 והתיישבו בוורבורג שבווסטפאליה (וממנה לקוח שם משפחתו). במאה ה-18 נדדו בני משפחת ורבורג לאלטונה שליד המבורג. משה מרקוס ורבורג ואחיו גרשון ייסדו ב-1798 בהמבורג את הבנק מ"מ ורבורג ושות' (M. M. Warburg & Co). פליקס ורבורג היה נכדו של מייסד החברה משה מרכוס ורבורג ואחד משבעת ילדיהם של מוריץ ורעייתו שרלוטה לבית אופנהיים. כמו אחיו מקס ופאול, היה גם פליקס בנקאי, ואילו אחיו אבי (Aby) התעניין עוד מילדותו בספרות והיסטוריה ונעשה לחוקר תולדות האמנות.
בשנת 1894 היגר פליקס לארצות הברית והיה לשותף בבנק Kuhn, Loeb & Co (קוהן, לוב ושות') בניו יורק. הוא נשא לאישה את פרידה שיף, בתו של השותף הבכיר יעקב שיף. לזוג נולדה בת בשם קרולה (Carola) שהתחתנה עם ולטר נ' רוטשילד ונולדו להם ארבעה בנים: פרדריק, מרכוס, ג'רלד פליקס, פאול פליקס ואדוארד מורטימר מוריס ורבורג.
ורבורג היה דמות מפתח באליטה הגרמנית-יהודית-אמריקאית של ראשית המאה ה-20.[1] הוא היה חבר מרכזי בג'וינט שלקח על עצמו לתמוך ביהודים הנצרכים באירופה אחרי תום מלחמת העולם הראשונה. כבר ב-1919 הוא יצא לסיור באירופה ודיווח על ממצאיו בדו"ח שבו הסביר, כפי שפורסם בניו יורק טיימס", שהאוכלוסייה היהודית במזרח אירופה סבלה מן המלחמה יותר מכל אוכלוסייה אחרת.[2]
ב-1925 היה יחד עם הארי סאקר (Sacher), חיים ויצמן, אלברט איינשטיין, מרטין בובר וזיגמונד פרויד בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית שזה עתה נוסדה. כמו כן היה פעיל במועצות המנהלים של אוניברסיטת קולומביה ושל בית המדרש לרבנים באמריקה (The Jewish Theological Seminary of America), מוזיאון פוג לאמנות (Fogg Art Museum) באוניברסיטת הרוורד. ב-1931 נקרא על שמו האולם הגדול בו כאות הוקרה על פעילותו רבת השנים (מ-1913) למען המוסד.[3] את האוסף המקיף שלו של עיתונות ודפוסים אירופיים קיבל המרכז לאמנות של מכללת ואסר.[4] העיזבון הכתוב שלו (הפרטי והעסקי) הגיעו לארכיון האמריקאי היהודי (American Jewish Archives) בסינסינטי.
כאות הוקרה לפעילותו ההומניטרית נקרא ב-1939 יישוב על שמו בארץ ישראל – כפר ורבורג.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Jerome M. Kutnick, "FElix M. Warburg and The Jewish Agency", Herzl Year Book 8 (1978), 117-131.
- Rafael Medoff, "Felix Warburg and the Palestinian Arabs: a reassessment", American Jewish Archives Journal 54,1 (2002), 11-36.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פליקס ורבורג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
פליקס מוריץ ורבורג (1871-1937), דף שער בספרייה הלאומית
- Felix M. Warburg Papers in The Jacob Rader Marcus Center of the American Jewish Archives (Biographische Notiz und Bestandsübersicht)
- Felix M. Warburg Collection
- Sonja P. Wentling, "A non-Zionist on Eretz Israel: observations and suggestions by Max Warburg in a letter to his brother Felix (1929)", American Jewish Archives Journal 51,1-2 (1999), 93-108
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Felix M. Warburg Papers
- ^ Tells sad plight of Jews, New York Times, 12 November 1919.
- ^ Bulletin of the Fogg Museum of Art, November 1937.
- ^ The Felix M. Warburg Print Collection.