פנחס וזה

פנחס וזה
	פנחס (פיניק) וזה
לידה	13 ביוני 1914
פטירה	8 באוקטובר 1967 (בגיל 53)
תאריך עלייה	1935
מדינה	ישראל
כינוי	פיניק
דרגה

פנחס (פיניק) וזה (13 ביוני 1914 - 8 באוקטובר 1967) היה מפקד יחידת ה"רכש" של "ההגנה" בימי טרום המדינה ובזמן מלחמת העצמאות. מוותיקי קיבוץ רוחמה וחבר בו עד סוף ימיו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקובל שבפולין לאברהם וזה ולמאשה לבית הרליך. חניך הגימנסיה העברית "תרבות" וחבר ב"השומר הצעיר" בקובל. בשנת 1935 עלה לארץ ישראל והתיישב בקיבוץ רוחמה, שם נישא להינדה.

היה חבר בנוטרים. חבר ה"מטכ"ל" שלפני קום המדינה 1947–1948. מפעולות יחידת ה"רכש" - הטנקים והתותחים הראשונים לצבא שבדרך, טיפול בכלי הנשק מהאונייה "אלטלנה", ו"רכישת" כלי נשק ותחמושת שיועדו ללוחמים. "רכש" זה, שהגיע בתחבולות ודרכים לא דרכים תוך סיכון מתמיד, היווה את בסיס החימוש של צה"ל בראשיתו. ב-1948 היה חבר בצוות שמינה דוד בן-גוריון לטפל, מטעם צה"ל, באונייה אלטלנה. שירת בצה"ל והשלים שירותו בדרגת סא"ל^[1].

נפטר בשנת 1967 בקיבוץ רוחמה, ונקבר בבית העלמין שבקיבוץ. היה אב לשלושה.^[2]^[3]

מתוך דברים שכתב ישראל גלילי על וזה לאחר מותו: ”פיניק היה מאלה שבזכותם אנו יכולים לומר שכל שנחלנו פה וכבשנו ונצחנו לא בא בגלל נס, אלא בגלל שכאלה, בגלל הצירוף הנפלא הזה של רצינות מוסרית, מוצקות של פלדה ורוך של רעות אנושית”