פסטיבל הזמר המזרחי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראש הממשלה שמעון פרס משוחח עם הזמר חיים משה, בסיום פסטיבל הזמר המזרחי, ברמלה, 1985

פסטיבל הזמר המזרחי היה תחרות של שירים עבריים מסוגת הזמר המזרחי, שהתקיימה בין השנים 19711982 ותחרות נוספת בשנת 1985. בסך הכל התקיימו 13 פסטיבלים.

הוגה ומפיק הפסטיבל בשנותיו הראשונות היה יוסף בן ישראל, מנהל מחלקת התרבות לשעבר של רשות השידור, שבחר וגילה יוצרים ומבצעים חדשים. הוא גם דאג לגיוס משאבים לקיום הפסטיבל. הפסטיבל הופק על ידי רשות השידור.

הפסטיבל נקרא בשמו הרשמי למנצח שיר מזמור – פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי בסגנון עדות המזרח (המילים "למנצח שיר מזמור" נלקחו מפסוקי תהילים). ב-1982 נוסף לו שמה של דרורה בן אב"י שהייתה אחת ממייסדי פסטיבל הזמר המזרחי, ונפטרה מספר חודשים קודם לכן, והוא נקרא דרור – למנצח שיר מזמור. התחרות הראשונה התקיימה בערב ט"ו בשבט תשל"א, פברואר 1971, והשתתף בה אנריקו מסיאס כזמר אורח. תחרות זו, בניגוד לפסטיבלים אחרים באותה תקופה, התאפיינה בחבר שופטים, בראשות ד"ר ישעיהו שפירא, אשר בחרו מי יהיו השירים הראשונים. למקום הראשון נבחר השיר "המלאך הטוב יופיע" בביצוע לילית נגר. בחלק מהפסטיבלים, בעיקר באחרונים, הוא התקיים במתכונת של הופעות מוקדמות בכמה מבסיסי צה"ל, וקולות החיילים היו נרשמים ומתווספים לסיכום ההצבעה של המופע המרכזי שהיה נערך בדרך כלל בבנייני האומה בירושלים. קולות ההצבעה בערב המופע היו של הקהל היושב באולם, ושל קהל צופים בכמה נקודות שידור שהתקבצו במתנסים ובמרכזים קהילתיים בארץ.

על פי דרישת מנהל הטלוויזיה הישראלית, הפסטיבל הראשון שודר בטלוויזיה לאחר מספר ימים במסגרת שעות השידור בערבית. דרישה זו עוררה מחאה, ובשנים הבאות שודר הפסטיבל במסגרת שעות השידור בעברית, בשעות צפיית השיא, וברוב השנים גם בשידור חי.

הפסטיבל לאורך כמעט כל שנותיו התקיים בחג החנוכה, מלבד הפסטיבל הראשון שהתקיים בערב ט"ו בשבט תשל"א - פברואר 1971, ופסטיבל נוסף שהתקיים בחג הפסח תשמ"ב – אפריל 1982.

הפסטיבל יצא לדרך על רקע הקולות שהחלו להישמע באותם ימים נגד מיעוט השמעת זמר מזרחי בקול ישראל, ומתוך התחושה כי פסטיבל הזמר והפזמון שהיה פסטיבל לאומי, כלל שירים בעלי גוון מערבי. במקביל, כבר התווספו שתי תחרויות זמר לסוגי קהל בעלי טעם מוגדר: פסטיבל הזמר החסידי שהביא שירים בעלי גוון דתי־אשכנזי. וכן פסטיבל שירי ילדים. לאורך שנות קיומו, מארגני הפסטיבל שילבו בין המשתתפים בתחרות, זמרים שלא היו מזוהים דווקא עם הזמר המזרחי, ולא היו ממוצא מזרחי. כך הודגשה המטרה של שילוב המוזיקה המזרחית בזמר העברי. בין הזמרים והשירים המפורסמים: ששי קשת ("האהבה גן נעול") עדנה לב ("שתי אחיות"), הגשש החיוור ("לי לך"), שלישיית שוקולד מנטה מסטיק ("שיר היין"), עפרה חזה ("שבת המלכה" ו"שיר השירים בשעשועים"), יזהר כהן ("ירושלים האחרת"), יגאל בשן ותיקי דייןדואט "בואי נעשה לנו חג"), מוטי פליישר ("שימי ענק", ו"האהבה גן נעול היא" בדואט עם ששי קשת).

הביקורת על הפסטיבל באה דווקא מזמרים וחובבי זמר מזרחי, אשר ראו בו עוד "גטו מוזיקלי" כמו תוכניות רדיו וטלוויזיה שיוחדו לסגנון כזה של מוזיקה, וב-1985 התקיים הפסטיבל האחרון.

בין הזמרים שזכו בפסטיבל, בלט אורי שבח שזכה פעמיים במקום הראשון - פסטיבל מס' 3 (חנוכה תשל"ג) ופסטיבל מס' 5 (חנוכה תשל"ה), ושלוש פעמים במקום השלישי - פסטיבל מס' 4 (חנוכה תשל"ד), פסטיבל מס' 11 (חנוכה תשמ"א) ופסטיבל מס' 13 (ערב ט"ו בשבט תשמ"ה), ושירו "פזמון האגודה" שאותו כתב והלחין שבח, זכה במקום השני בפסטיבל מס' 7 (חנוכה תשל"ז). כמו כן בלט גם שימי תבורי שזכה פעמיים במקום הראשון - פסטיבל מס' 8 (חנוכה תשל"ח) ופסטיבל מס' 11 (חנוכה תשמ"א), ופעם אחת במקום השני - פסטיבל מס' 9 (חנוכה תשל"ט). וזוהר ארגוב שפרץ לתודעת הקהל הרחב בכל הארץ כשזכה במקום הראשון בפסטיבל מס' 12 (פסח תשמ"ב), עם שירו של אביהו מדינה הפרח בגני.

טבלת הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מס'/שנה מקום ראשון מקום שני מקום שלישי הערות
הפסטיבל הראשון - ערב ט"ו בשבט תשל"א

10/02/1971

המלאך הטוב יופיע - לילית נגר פרחי אהבה עצובה - עדנה לב כל הוד השמים - שושנה דמארי הזמר הצרפתי אנריקו מסיאס היה אורח הכבוד של הפסטיבל. הפסטיבל התקיים בבנייני האומה בירושלים, והנחתה אותו רבקה מיכאלי. ניהול מוזיקלי וניצוח על התזמורות היו משה וילנסקי וז'וז'ו מוסא. הפסטיבל הועבר בשידור ישיר ברדיו, ויומיים לאחר מכן שודר בטלוויזיה בשידור מוקלט.

המקום הראשון זכה בפרס של 1,500 ל"י, מקום שני 1,000 ל"י, ומקום שלישי 500 ל"י.

הפסטיבל השני -- חנוכה תשל"ב

13/12/1971

בואו ונשיר, אחים - ששי קשת שתי אחיות - עדנה לב יעקב התמים - משה הלל האומן האורח של הפסטיבל היה ג'ו עמר. יגאל בשן היה אמור לשיר את השיר "יעקב התמים" אך צה"ל לא אישר את השתתפותו בפסטיבל, כיוון שהיה חייל. הפסטיבל התקיים בבנייני האומה בירושלים, והנחתה אותו רבקה מיכאלי. המנהל המוזיקלי והמנצח על התזמורת היה משה וילנסקי. הפסטיבל הועבר בשידור ישיר ברדיו, ושבוע לאחר מכן שודר בטלוויזיה בשידור מוקלט.
הפסטיבל השלישי - חנוכה תשל"ג

30/11/1972

עיר כלה - אורי שבח לא הבל היופי, לא שקר החן - משה הלל חידה את לי - בועז שרעבי אסתר עופרים הייתה אחת מהאומנים האורחים של הפסטיבל. הפסטיבל התקיים בבנייני האומה בירושלים, והנחתה אותו רבקה מיכאלי. החזן שלמה שמר הדליק את הנרות. הפסטיבל שודר בשידור ישיר בטלוויזיה וברדיו.
הפסטיבל הרביעי - חנוכה תשל"ד

19/12/1973

לקראת שבת - יגאל בשן עורה אדם - בועז שרעבי שיר שמח - אורי שבח הזמרת האורחת הייתה שושנה דמארי, ואת נר ראשון של חנוכה הדליק ילד הפלא בן ה-10 נועם קניאל. הפסטיבל התקיים בבנייני האומה בירושלים, והנחתה אותו רבקה מיכאלי. המנהל המוזיקלי והמנצח על התזמורת היה משה וילנסקי. הפסטיבל שודר בשידור ישיר בטלוויזיה וברדיו.

בפסטיבל זה שררה אווירה של שמחה מהולה בעצב, בעקבות הנופלים הרבים במלחמת יום הכיפורים (שהסתיימה פחות מחודשיים לפני כן), ומאות השבויים והנעדרים שגורלם עדיין לא ידוע.

הפסטיבל החמישי - חנוכה תשל"ה

07/12+08/12/1974

ארץ אהובה - אורי שבח המשיח - שוקולד מנטה מסטיק שבת המלכה - עפרה חזה אורח הכבוד של הפסטיבל היה המלחין היווני מאנוס חג'ידאקיס, כאשר אורח נוסף, הזמר היווני לאקיס פאפאס שר משיריו של חג'ידאקיס. הפסטיבל התקיים בבנייני האומה בירושלים בשני חלקים : במוצ"ש, ולמחרת ביום ראשון בערב - נר ראשון של חנוכה. את הערב הראשון של הפסטיבל הנחתה עפרה סמואל ואת הערב השני הנחתה רבקה מיכאלי. על הניהול המוזיקלי והניצוח על התזמורת היו לסירוגין יצחק גרציאני ואריה לבנון. הפסטיבל שודר בשידור ישיר ברדיו, ולמחרת שודר בטלוויזיה בשידור מוקלט.
הפסטיבל השישי - חנוכה תשל"ו

29/11/1975

זמר בודד הוא הלב - לילית נגר ערוגות הבושם - יזהר כהן שיר היין - שוקולד מנטה מסטיק הפסטיבל התקיים בבנייני האומה בירושלים, והנחתה אותו רבקה מיכאלי. המנצח על התזמורת היה לאסלו רוט. הפסטיבל שודר בשידור ישיר ברדיו, ולאחר יותר מחודש, במהלך חודש ינואר 1976, שודר הפסטיבל בשידור מוקלט בטלוויזיה.
הפסטיבל השביעי - חנוכה תשל"ז

16/12/1976

חג לי - משה הלל פזמון האגודה - צמד העמרנים עומדות היו רגלינו בירושלים - רוחמה רז הפסטיבל התקיים בבנייני האומה בירושלים, והנחתה אותו תיקי דיין. המנהל המוזיקלי והמנצח על התזמורת היה יצחק גרציאני. הפסטיבל שודר בשידור ישיר ברדיו, ולאחר מספר ימים שודר בטלוויזיה בשידור מוקלט.
הפסטיבל השמיני - חנוכה תשל"ח

06/12/1977

שחורה ונאווה - שימי תבורי כי רב להושיע - עליזה עזיקרי ונסים גרמה אל ארץ ישראל - צדוק צוברי הפסטיבל התקיים בבנייני האומה בירושלים, והנחה אותו עודד בן עמי. המנהל המוזיקלי והמנצח על התזמורת היה יצחק גרציאני. הפסטיבל שודר בשידור ישיר בטלוויזיה וברדיו.
הפסטיבל התשיעי - חנוכה תשל"ט

30/12/1978

שדי אל מה נורא - השרעבים כינור דוד - שימי תבורי זמר לחתנים - שלישיית ימים טובים הפסטיבל התקיים באולם האודיטוריום ע"ש רוטשילד בחיפה, והנחו אותו רויטל עמית ומלאכי חזקיה. המנהל המוזיקלי והמנצח על התזמורת היה שמעון כהן. הפסטיבל שודר בשידור ישיר בטלוויזיה וברדיו.
הפסטיבל העשירי -- חנוכה תש"מ

15/12/1979

במלאת עשור לפסטיבל "למנצח שיר מזמור" לא נערך פסטיבל תחרותי אלא מופע של השירים הנבחרים של הפסטיבל על כל שנותיו. המופע התקיים בבנייני האומה בירושלים, והנחה אותו אברהם מור. המנהל המוזיקלי והמנצח על התזמורת היה משה וילנסקי. הפסטיבל שודר בשידור ישיר בטלוויזיה וברדיו.
הפסטיבל האחד עשר - חנוכה תשמ"א

06/12/1980

משה - שימי תבורי מנגן ושר - אבנר גדסי שובי השולמית - אורי שבח ולהקת האלמוגים הפסטיבל התקיים בבנייני האומה בירושלים, והנחה אותו דניאל פאר. המנהל המוזיקלי והמנצח על התזמורת היה אריה לבנון. הפסטיבל שודר בשידור ישיר בטלוויזיה וברדיו.
הפסטיבל השנים עשר - פסח תשמ"ב

10/04/1982

הפרח בגני - זוהר ארגוב איומה בהר המור - אבנר גדסי את שירי ומילותי - נסים גרמה ולהקת הבשמים בשנה זו שונה שמו של הפסטיבל ל"דרור - למנצח שיר מזמור" ע"ש דרורה בן אב"י שנפטרה ארבעה חודשים קודם לכן. כמו כן זהו פסטיבל הזמר המזרחי היחיד שנערך בחג הפסח ולא בחנוכה כמו שהיה נהוג עד כה. הפסטיבל התקיים בבנייני האומה בירושלים, והנחה אותו דן כנר. המנהל המוזיקלי והמנצח על התזמורת היה יצחק גרציאני. הפסטיבל שודר בשידור ישיר בטלוויזיה וברדיו.
הפסטיבל השלושה עשר - ערב ט"ו בשבט תשמ"ה

05/02/1985

עד כלות הנשימה - חיים משה סלסולים - ג'קי מקייטן הללויה נגנו - אורי שבח פסטיבל זה נקרא "דרור" - פסטיבל לשירים ופזמונים ישראליים תשמ"ה. הפסטיבל התקיים בהיכל התרבות ברמלה, ובחסות ראש ממשלת ישראל שמעון פרס. את הפסטיבל הנחה דן כנר. המנהל המוזיקלי והמנצח על התזמורת היה ננסי ברנדס. הפסטיבל שודר בשידור ישיר בטלוויזיה וברדיו.

כל שירי הפסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל 1 - תשל"א

פסטיבל 2 - תשל"ב

פסטיבל 3 - תשל"ג

פסטיבל 4 - תשל"ד

פסטיבל 5 - תשל"ה

פסטיבל 6 - תשל"ו

פסטיבל 7 - תשל"ז

פסטיבל 8 - תשל"ח

פסטיבל 9 - תשל"ט

פסטיבל 10 - תש"מ

פסטיבל 11 - תשמ"א

פסטיבל 12 - תשמ"ב

פסטיבל 13 - תשמ"ה

השירים המסומנים הם אלו שהגיעו לשלושת המקומות הראשונים של כל פסטיבל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]