פרדי איתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדי איתן
פרדי איתן במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים, 26.03.2024
פרדי איתן במרכז מורשת מנחם בגין בירושלים, 26.03.2024
לידה 20 בינואר 1947 (בן 77)
תוניס, תוניסיה הצרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרדי איתן (נולד ב-20 בינואר 1947) הוא דיפלומט ושגריר ישראלי, סופר ועיתונאי. פרסם 20 ספרים בשפות שונות. מ-2006 מכהן כחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה (JCPA).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתן גדל במושב ניר יפה שבעמק יזרעאל לעוזי ורותי, ניצולי שואה. בתום לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל, ושירת באגף המבצעים של פיקוד צפון. בתום מלחמת ששת הימים ושירות קבע הוא מונה לצנזור צבאי לתקשורת ושירת במלואים כקצין עיתונות ביחידת דובר צה"ל.

אחרי לימודים לתואר ראשון במדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, המשיך את לימודיו האקדמאיים באוניברסיטת פריז. שם התמחה במדעי התקשורת והיה הישראלי הראשון שקיבל תואר הסמכה לעיתונאות.

במקביל ללימודיו שירת איתן במשך ארבע שנים בשגרירות ישראל בפריז והיה ממונה על ענייני הסברה ועיתונות.

את צעדיו הראשונים בעיתונות עשה איתן בגלי צה"ל ובידיעות אחרונות.

ב-1976 מונה לכתב קול ישראל בפריז. במשך חמש שנים דיווח כתבות וידיעות לרדיו ולעיתונות הישראלית. הוא סקר אירועים היסטוריים. בין דיווחיו הבלעדיים: חטיפת מטוס אייר פרנס לאנטבה, פרשת אבו דאוד והכור הגרעיני בבגדאד. איתן גם ראיין את מנהיגי ישראל וצרפת. הוא היה העיתונאי האחרון שראיין את משה דיין, ימים ספורים לפני מותו, באוקטובר 1981; הריאיון הבלעדי פורסם במלואו ב"ידיעות אחרונות".

ב-1981 מונה איתן לראש דסק החוץ ולעורך ומפיק היומן הבינלאומי של קול ישראל. בתום שלוש שנים בתפקיד מונה למנהל מחלקת החדשות לחו"ל ולעולים ברשות השידור. איתן גם לימד עיתונאות ודוברות באוניברסיטת בר-אילן[דרושה הבהרה] ובבית ספר "כותרת" וכן את תולדות הסכסוך הערבי–ישראלי באוניברסיטה העברית.

ב-1989 שב איתן לשירות החוץ בתפקיד ממונה על ההסברה והעיתונות בשגרירות ישראל בבריסל ולאיחוד האירופי. במסגרת תפקידו סייע בהקמת תחנות יהודיות לרדיו וטלוויזיה, סוכנות ידיעות יהודית אירופית, וכן שדולה ישראלית בפרלמנט האירופי.

ב-1996 מונה איתן לראש מטה ההסברה המדינית בלשכת שר החוץ ולדובר ויועץ בכיר לשר. הוא כתב וערך נאומים וחיבר מכתבים רשמיים של שר החוץ. השתתף בכל השיחות הדיפלומטיות בארץ ובבירות העולם. כן היה דובר של משלחת ישראל לשיחות השלום עם הפלסטינים.

בתום שנתיים בתפקיד נשלח איתן לנואקשוט בירת מאוריטניה, שם פתח את שגרירות ישראל בנואקשוט[1]. במהלך שלוש שנות פעילותו הוא הידק את היחסים הדו-צדדיים בכל התחומים. הקים במדינה בין היתר בית חולים לאבחון סרטן וארגן ניתוחים של רופאי עיניים ישראלים בלב מדבר הסהרה.

מ-2006 מנהל איתן את פרויקט אירופה ב"מרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה" וכן את אתר המרכז בצרפתית. הוא גם פרשן בכיר קבוע בתחנות השידור השונות באירופה ובקנדה.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרדי איתן נשוי לנירה, מתרגמת ומעצבת פנים. להם שלושה בנים: רונן - איש טלוויזיה וקולנוע, אורן - איש מוזיקה, וערן - מאמן באקדמיה לכדורסל במכון וינגייט.

ספרים ומחקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יחסי ישראל-צרפת, מדה גול עד מיטראן-פאריס 1986.
  • הסכסוך הישראלי-ערבי, מבלפור עד האינתיפאדה-1991.
  • מלחמה ושלום במזרח התיכון-בריסל 1992.
  • ביוגרפיה של שמעון פרס-פאריס 1996.
  • "קרן אור"-פרוזה. הוצאת ידיעות אחרונות-תל אביב 2004[2].
  • "סודותיו של דיפלומט"–פאריס 2005.
  • מדיניותו של ז'אק שיראק במזרח התיכון-פאריס 2005.
  • "ישראל האחרת"-פאריס 2006
  • ביוגרפיה של רה"מ אריאל שרון–בשפות שונות 2006.
  • מייסדי המדינה לרגל 60 שנה להווסדה-פאריס 2008.
  • ויקטור גרייבסקי, על גלוי פשעי סטלין ויהודי ברית המועצות-פאריס 2008.
  • הנשיא סרקוזי, היהודים וישראל-פאריס 2009
  • הסברת השואה לנוער הצעיר האירופי-פאריס 2010.
  • בנימין נתניהו-2011
  • מחקר-העיתונות הישראלית-פאריס 1972 .
  • מחקר-העיתונות הצרפתית במזרח התיכון-פאריס 1974.
  • מחקר-מועמר קדאפי והתקרבותו למערב-ירושלים 2004.
  • מחקר-מדיניותו של עבדלזיז בותפליקה–ירושלים 2005.
  • מחקר-עתיד היחסים בין ישראל למאוריטניה-2005

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]