פרדי רוקם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדי רוקם
לידה 1945 (בן 79 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרדי רוקם (Freddie Rokem החליף את שמו ב-1975 מ-Rock). (נולד ב-1945) בסטוקהולם שבשוודיה, פרופסור אמריטוס בחוג לאמנות התיאטרון ומופקד על הקתדרה על שם עמנואל הרצ'קוביץ לאמנות המאות ה-19 וה-20 שבאוניברסיטת תל אביב. היה דיקן הפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל אביב בשנים 2002–2006.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרדי רוקם למד בבית ספר העממי והתיכון בסטוקהולם. בין 1962–1963 למד בבית ספר תיכון בארצות הברית. ב-1965 עלה לישראל. עשה את חוק לימודיו בתואר הראשון בספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטה העברית, לאחר מכן למד ספרות סקנדינבית ושוודית באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. עשה את התואר השני בספרות אנגלית באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט הוא עשה באוניברסיטת סטוקהולם בשוודיה, נושא העבודה היה: "מסורת וחידוש בדרמה ובתיאטרון השוודים 1922-1914" והיא נעשתה בהדרכת של פרופסור אורג'אן לינדברגר.

התמנה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב בשנת 2000. יש לו מינוי קבוע של פרופסור אורח באוניברסיטת הלסינקי בפינלנד. לימד כפרופסור אורח באוניברסיטאות סטנפורד, האוניברסיטה החופשית בברלין, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובאוניברסיטת מינכן.

החל משנת 2006 ועד 2009 כיהן כעורך ראשי של כתב העת Theatre Research International בהוצאה לאור של אוניברסיטת קיימברידג'. הוא חבר מערכת של Theatre Journal בהוצאת אוניברסיטת ג'ונס הופקינס. שימש כיועץ ספרותי לבמאי השוודי לייף סטינרבום בהצגות של "המלט" בשוודיה בשנים 1996–1997, למחזה "אדיפוס המלך" בדנמרק בשנים 1998–1999 ולמחזה "פר גינט" בנורווגיה בשנים 2000–2001.

היה פעיל במספר ארגונים בינלאומיים לחקר התיאטרון. הוא כיהן כנשיא החברה הישראלית לחקר ולקידום התיאטרון הוא חבר בוועד המנהל של "האיגוד העולמי לחקר התיאטרון" IFTR ,והוא סגן נשיא של הארגון הבינלאומי לחקר המופע, PSi.

רוקם תרגם מספר מחזות של יהושע סובול וחנוך לוין לשוודית, כמו גם "רומן רוסי" של מאיר שלו ו"נוכחים נפקדים" של דויד גרוסמן.

נשוי לפרופסור גלית חזן-רוקם מן החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית ולהם נולדו שלושה ילדים.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאור מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרדי רוקם חוקר את ההיסטוריה של המחזאות והתיאטרון האירופאי והעברי-ישראלי והתאוריה של התיאטרון והמופע.

מסורת וחידוש: בדרמה ובתיאטרון השוודי 1922-1914[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר Tradition and Innovation: Swedish Drama and Theatre 1914-1922 הוא עבודת הדוקטורט של פרדי רוקם (אז Rock (Freddie והוא ראה אור בשוודית בשנת 1977. הספר עוסק בשינויים שחלו בתיאטרון השוודי בתקופת מלחמת העולם הראשונה וכניסת המודרניזם לתיאטרון. הרעיון המונח בבסיסו של הספר היא שהיו מספר מחזאים שנידחו עד סוף מלחמת העולם הראשונה מכיוון שהתיאטרונים לא היו מסוגלים להציג אותם ורק אחרי המלחמה מ-1919–1922 הדור הצעיר התקבל. הם נדחו מכיוון שהיו מודרניים ומלנכוליים והזמן לא היה בשל לקבלם. הספר עוסק במחזאים פר לגרקוויסט, וילמר ברגמן. הדבר קרה בדור שאחרי סטרינדברג, על רקע המחזאות החדשנית של סטרינדברג, שנפטר ב-1912 והמחזאות שלו החלה להתקבל בראשית שנות העשרים, תקופה של תחיית הרעיונות המודרניים.

חלל תיאטרוני אצל איבסן, צ'כוב וסטרינדברג: צורות פומביות של פרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו זה Theatrical Space in Ibsen, Chekhov and Strindberg: Public Forms of Privacy יצא לאור בהוצאת UMI-Research Press באן ארבור במישיגן ה-1986 והוא עוסק בשינויים שחלו בעיצוב מרחב בתיאטרון כתוצאה מן הגיבוש של הריאליזם בתיאטרון ושבירתו. טענת הספר היא שכל אחד משלושת המחזאים האלה, כל אחד בדרכו, יוצר הסתכלות ייחודית על העולם הבדיוני ובעיקר של עיצוב המרחב והחלל שלו. אצל איבסן זהו נקודת מגוז אחת מרכזית; אצל צ'כוב זהו עולם שיש בו מוקדים רבים ובכיוונים שונים; ואצל סטרינדברג השינויים של החלל הבדיוני הם מאוד דינאמיים והדבר משקף בצורה הבולטת ביותר את השינויים הטכנולוגיים שחלו באותה תקופה, בעיקר את התפתחות אומנות הצילום והקולנוע.

להציג היסטוריה: ייצוג תיאטרוני של העבר בתיאטרון העכשווי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Performing History: Theatrical Representations of the Past in Contemporary Theatre ספרו זה של רוקם התפרסם בהוצאת אוניברסיטת איווה בשנת 2000 והוא זכה לציון הספר הטוב ביותר של השנה בחקר התיאטרון בשנת 2001 על ידי הארגון לתיאטרון השכלה גבוהה בארצות הברית. ATHE (Association for Theatre in Higher Education) ספר זה מתאר כיצד התיאטרון של אחרי מלחמת העולם השנייה מאפיין ומציג שני אירועים היסטוריים בעלי חשיבות רבה: המהפכה הצרפתית והשואה. הספר בודק את המאפיינים העיקריים של מחזות שואה בישראל ושל מחזות על המהפכה הצרפתית באירופה ובארצות הברית. בין הטענות העיקריות המוצגות בו היא הקביעה שהתיאטרון מתמודד עם כישלונות העבר בניסיון להבין, להשלים ואפילו לרפא את פגעי העבר. כמו כן הספר בוחן את מקומו של העד כמתווך בין אירועי העבר לבין הקהל של היום, המעוניין להבין את אירועי העבר.

הצפנים הסודיים של סטרינדברג[עריכת קוד מקור | עריכה]

Strindberg’s Secret Codes ראה אור ב-2004 באנגליה, ועוסק בהיבטים שונים של יצירתו של המחזאי השוודי אוגוסט סטרינדברג. החל בעיצוב המרחב, הקשר לצילום, עיצוב המוות והעל-טבעי בתיאטרון של סטרינדברג ובידיעות של סטרינדברג של השפה העברית והעובדה שהוא כתב ספר לימוד לשפה העברית בשוודית [1] . הספר חושף שורה של צפנים ביצירתו של סטרינדברג היכולים לטענת רוקם להעמיק את ההבנה של היצירה והחיים של הסופר והמחזאי השוודי הזה.

מחקרים על התיאטרון העברי והארצישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוקם חיבר שורה של מחקרים בנושא התיאטרון העברי והארצישראלי. בהם שני מאמרים על הצגות הדיבוק בארץ ישראל בתקופת היישוב שהתפרסמו בכתב העת "קתדרה" [2] [3] , מאמרים על יהושע סובול וחנוך לוין. פרק בספרו "להציג היסטוריה: ייצוג תיאטרוני של העבר בתיאטרון העכשווי" מנתח את הצגתו של חנוך לוין "הילד החולם" ופרק אחר מתמקד במחזה "גטו" של יהושע סובול [4] . רוקם גם חיבר את המבוא לספר של תרגומי מחזות לוין לאנגלית (שתורגמו על ידי ברברה הרשב) ייצא לאור בהוצאת אוניברסיטת סטאנפורד) התזה המרכזית ביחס לחנוך לוין היא שיוצר יוצר תבנית עלילתית שיש בה שורה של איומים והאיומים האלה מתממשים בצורה מפתיעה, על אף שהם צפויים.

תיאטרון ופילוסופיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות רוקם חוקר בעיקר את הקשרים המורכבים בין השיח הפילוסופי והשיח של התיאטרון והמופע. תרגום לעברית של ספרו בנושא זה, "פילוספים ואנשי תיאטרון: מפגשים ומערכים", יצא לאור בשנת 2023.[5]

ספרים שכתב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Tradition and Innovation: Swedish Drama and Theatre 1914-1922, Akademilitteratur, Stockholm, 1977. (Swedish)
  • Theatrical Space in Ibsen, Chekhov and Strindberg: Public Forms of Privacy, Theater and Dramatic Studies No. 32, UMI Research Press, Ann Arbor, Michigan, 1986.
  • Performing History: Theatrical Representations of the Past in Contemporary Theatre, University of Iowa Press, Iowa City, 2000.
  • Strindberg’s Secret Codes, Norvik Press, Norwich, 2004.
  • פילוספים ואנשי תיאטרון: מפגשים ומערכים, תירגם מאנגלית עירא אבנרי, מוסד ביאליק, 2023.

ספרים שערך וההדיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספרות סקנדינאבית בתרגום עברי : 1894-1980 / פרדי רוקם; תל אביב : הקתדרה לתורת התרגום ע"ש מ. ברנשטיין, אוניברסיטת תל אביב, תשמ"ג 1982
  • הקאמרי: תיאטרון של זמן ומקום : עיונים בתולדות התיאטרון הקאמרי / עורכים: גד קינר, אלי רוזיק, פרדי רוקם תל אביב : אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות על-שם יולנדה ודוד כץ, 1999
  • Guest Editor of Theatre Research International, Volume 25, Number 1, Spring 2000. Special issue on Performance Analysis.
  • Editor, Theatre Research International, 2006-2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרדי רוקם בוויקישיתוף

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בנושא זה גם מאמרו: צופני הסתר : אוגוסט סטרינדברג והשפה העברית; דפים למחקר בספרות 11 (תשנח) 353-370, 1998 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
  2. ^ ’הדיבוק’ בארץ-ישראל : התיאטרון, הביקורת והתגבשותה של התרבות העברית; קתדרה 20 (תשמא) 183-202, 1981
  3. ^ "הדיבוק" על כביש חיפה-ג’דה : על ההצגה הראשונה של "הדיבוק" בארץ-ישראל; קתדרה 26 (תשמג) 186-193, 1983
  4. ^ בנושא זה גם המאמר: תיאטרון הגטו של יהושע סובול; מחניים 9 (תשנה) 304-311, 1994
  5. ^ אתר למנויים בלבד גלילי שחר, השיהוק של אריסטופנס והצחוק של קאנט, באתר הארץ, 21 בנובמבר 2023