פרדיננד דוויד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרדיננד דוויד
Ferdinand David
לידה 19 ביוני 1810
המבורג, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 ביולי 1873 (בגיל 63)
קלוסטרס, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Ferdinand Ernst Victor Carl David עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לייפציג עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה, מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Sophie David עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פאול דוויד, Isabella Eckardt עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרדיננד דוידגרמנית: Ferdinand David19 ביוני 1810[1]18 ביולי 1873) היה כנר וירטואוז ומלחין גרמני.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דויד נולד באותו בית בהמבורג שם נולד פליקס מנדלסון שנה קודם לכן. דויד גדל כיהודי אך בהמשך המיר את דתו לנצרות. אחותו לואיז (1811-1850) ניגנה בפסנתר והשניים נחשבו לילדי פלא. פרדיננד היה תלמידם של לואי שפור (כינור) ומוריץ האופטמן (תאוריה) בשנים 1823-4. בשנתיים שלאחר סיום לימודיו הופיעו הוא ולואיז בקופנהגן, לייפציג, דרזדן וברלין. בשנת 1826 היה לכנר בתיאטרון המלכותי של ברלין והתיידד עם מנדלסון והרבה לנגן מוזיקה קאמרית עמו ועם האחים ריץ, יוליוס ואדוארד.. ב-1829 היה לכנר הראשון ברביעיית מיתרים בדוֹרְפּאט שבאסטוניה ויצא למסעות קונצרטים בריגה, סנקט פטרבורג ומוסקבה. ב-1835 היה לקונצרטמייסטר בתזמורת הגוונדהאוס בלייפציג וב-1843 התמנה לפרופסור לכינור בקונסרבטוריון של לייפציג בניהולו של מנדלסון, משרה בה התמיד עד סוף חייו. במקביל גם ניצח על תזמורת התיאטרון העירוני ופיקח על המוזיקה הכנסייתית בלייפציג והיה לדמות חשובה בחוגי המוזיקה של העיר. [2]

באביב 1839 יצא דויד לביקור באנגליה, שם הופיע ברסיטלים עם איגנץ מושלס וניגן את הקונצ'רטי לכינור שלו עצמו עם האגודה הפילהרמונית, ב-18 וב-22 במרץ. מושלס כתב עליו:

תלמיד ראוי זה של שפור ניגן את המוזיקה של מורו בסגנון הדור ואצילי, ביצע בווירטואוזיות ללא דופי את המוזיקה המזהירה שלו עצמו, ונגינתו ברביעייה בערְבּיוֹת של מוֹרי ובְּלאגרוֹב היסבה עונג לכל מי שניחן במידה כלשהי של טעם אמנותי אמיתי

[3] ביקורו הבא באנגליה, כעבור שנתיים, לא היה מוצלח כקודמו.

אחרי שובו לגרמניה, ב-26-28 ביוני אותה שנה, ניגן דוויד בפסטיבל ליבק ולאחר זאת שב ללייפציג.

כשנפתח הקונסרבטוריון של לייפציג ב-27 במרץ 1843, התמנה דויד לראש מחלקת הכינור. בין תלמידיו הראשונים היה יוזף יואכים, שהגיע אליו בהמלצת מנדלסון. ב-13 במרץ 1864 ביצע לראשונה את הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון. המלחין הקדיש לו את היצירה, שהערותיו ועצותיו תרמו לא מעט להצלחתה. לאחר מות מנדלסון הציע לו אחיו, פאול מנדלסון, לחבור למושלס, האופטמן ויוליוס ריץ בעריכת כתבי היד של המלחין.[4]

דויד עבד גם כעורך יצירות לכינור, בהן יצירותיהם של פרנצ'סקו מריה וראצ'יני, פייטרו לוקטלי ויוהאן גוטליב גולדברג. הוא ערך את מכלול שלישיות הפסנתר של בטהובן להוצאת פיטרס. ב-1845 ערך את קובץ הסונאטות והפרטיטות של באך לכינור סולו.

פרדיננד דויד מת באופן פתאומי בשנת 1873, בגיל 63, כשהיה בטיול הררי עם ילדיו, סמוך לקלוסטרס שבאזור גראובינדן בשווייץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרדיננד דוויד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלברט מל, מילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין. מקורות רבים מציינים את תאריך הלידה של דוויד כ-19 בינואר, אבל סביר יותר, ש-19 ביוני הוא התאריך הנכון
  2. ^ גרוב
  3. ^ גרוב
  4. ^ גרוב