פרידריך ברגיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרידריך ברגיוס
Friedrich Bergius
פרידריך ברגיוס
פרידריך ברגיוס
לידה 11 באוקטובר 1884
ברסלאו, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 במרץ 1949 (בגיל 64)
בואנוס איירס, ארגנטינה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Friedrich Karl Rudolf Bergius עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים גרמניה ארגנטינה
מקום קבורה בית הקברות הגרמני בבואנוס איירס עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ריכרד אבג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת הנובר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
פיתוח שיטות כימיות בלחץ גבוה
תהליך ברגיוס לייצור דלק סינתטי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרידריך קארל רודולף ברגיוס (גרמנית: Friedrich Karl Rudolf Bergius; ‏11 באוקטובר 1884 - 30 במרץ 1949) היה כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1931, במשותף עם קארל בוש, "על התרומה לשיטות כימיות בלחץ גבוה".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברגיוס נולד ליד ברסלאו (ורוצלב), בפרובינציה הפרוסית שלזיה, חלק מהאימפריה הגרמנית. אביו היה בעליו של מפעל כימי בגולדשמיידן, וברגיוס מצא עניין רב במפעל, ולמד את שיטות העבודה בו. ב-1903 החל בלימודי כימיה באוניברסיטת ברסלאו, שירת בצבא הגרמני במשך שנה, המשיך לאוניברסיטת לייפציג ב-1905, וסיים את לימודיו ב-1907. ברגיוס חקר שיווי משקל כימי בתגובות בפאזה גזית, במיוחד סינתזה של אמוניה. בין השאר, פיתח שיטת עבודה מעשית לביצוע תגובות בלחצים של עד 300 אטמוספירות.

ב-1910 פתח מעבדה משלו בהנובר, בגלל חוסר בציוד מתאים במוסד בו עבד (Technische Hochschule, כיום אוניברסיטת לייבניץ בהנובר). המעבדה התרחבה בהדרגה, ותוך זמן קצר כללה מספר סדנאות ומעבדות, בהן העסיק כמה מעמיתיו. אחד מפירות המחקר בתקופה זו (1912-1913) הייתה ההידרוגנציה של פחם ושמנים כבדים בעזרת מימן, בתנאי טמפרטורה ולחץ גבוהים.

ב-1914, עקב הקושי באחזקת מעבדה בגודל כזה, העביר את ניהולה לחברת Th. Goldschmidt A.G באסן, וקיבל תפקיד ניהולי בחברה. כדי להוכיח את אפשרות המסחור של שיטת ההידרוגנציה, קיים שיתופי פעולה עם חברות אחרות, כגון Shell Trust, וחברת בריטיות בתחום הפחם. ברגיוס סיים בהצלחה את עבודתו בתחום בשנת 1927. התהליך שפיתח ידוע כיום בשם תהליך ברגיוס, ובעזרתו ניתן להפיק דלק נוזלי מפחם.

לאחר הצלחתו זו, התמקד בניסיונות להפיק סוכר מתאית שמהווה כ-50% מחומר הגלם עץ. ב-1931 זכה בפרס נובל לכימיה, במשותף עם קארל בוש, על תרומתם לפיתוח שיטות עבודה לכימיה בלחץ גבוה.

לאחר מלחמת העולם השנייה, עקב קשריו ההדוקים עם חברות שהיו קרובות למשטר הנאצי, היגר לארגנטינה, ונפטר ב-1949 בבואנוס איירס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרידריך ברגיוס בוויקישיתוף