פריסילה פרסלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פריסילה פרסלי
Priscilla Presley
פריסילה פרסלי בשנת 2014
פריסילה פרסלי בשנת 2014
לידה 24 במאי 1945 (בת 78)
ברוקלין, ניו יורק ארצות הברית
שם לידה Priscilla Ann Beaulieu Wagner עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1983 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • Immaculate Conception Cathedral School (Memphis, Tennessee)
  • Wiesbaden High School עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
צאצאים ליסה מארי פרסלי, נווארון גריבלדי עריכת הנתון בוויקינתונים
https://www.priscillapresley.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פריסילה בולייה פרסלי (באנגלית: Priscilla Beaulieu Presley; נולדה ב-24 במאי 1945) היא שחקנית קולנוע וטלוויזיה ואשת עסקים אמריקאית, הידועה בעיקר בזכות הופעתה בסרטי "האקדח מת מצחוק", נישואיה לזמר אלביס פרסלי, וכאמה של הזמרת והידוענית ליסה מארי פרסלי.

פריסילה פרסלי נישאה לאלביס פרסלי בשנת 1967, לאחר יחסים זוגיים שהחלו כאשר הייתה בת 14. בשנת 1973 התגרשו השניים. לאחר מותו של פרסלי ייסדה פריסילה את תאגיד "אלביס פרסלי אנטרפרייזס" (Elvis Presley Enterprises) המטפל בעזבונו, ובנכסים שהותיר אחריו, הן נכסים מוחשיים והן נכסי קניין רוחני. פריסילה שימשה כיושבת ראש התאגיד משנת 1982 ועד שנת 1998. כשחקנית, ידועה פריסליה בהשתתפותה לצד לזלי נילסן בסדרת הסרטים "האקדח מת מצחוק". במשך חמש שנים, 1983–1988, שיחקה פרסלי בתפקיד ג'נה וייד בסדרה דאלאס.

פרסלי היא חברה פעילה ב"כנסיית הסיינטולוגיה", שהוא הארגון הגדול ביותר המקדם את התורה הרוחנית העיונית והמעשית של הסיינטולוגיה. פרסלי היא בין הדוברות הבולטות של ארגון "ועדת האזרחים לזכויות האדם" (Citizens Commission on Human Rights), שהוא ארגון המקדם את הדעות הסיינטולוגיות בגנות הפסיכיאטריה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסלי נולדה בברוקלין שבניו יורק, להורים ממוצא גרמני. אביה, ג'ימי ואגנר, שהיה טייס בצי ארצות הברית נהרג בתאונה אווירית כשהייתה בת חצי שנה. ב-1949 נישאה אמה לקצין בחיל האוויר של ארצות הברית בשם פול בוליו. בוליו לקח על עצמו את גידולה של פריסילה, וזו האמינה כי הוא אביה. המשפחה שירתה בבסיסים שונים של חיל האוויר האמריקאי ברחבי ארצות הברית. ב-1956 גילתה פריסילה באקראי כי בוליו אינו אביה, והגילוי גרם לה למשבר ביחסיה עם אמה. ב-1959 עברה המשפחה לשרת בבסיס של חיל האוויר האמריקאי בגרמניה.

בשנה זו, שירת אלביס פרסלי בחיל האוויר האמריקאי. אלביס היה אז זמר ידוע ונערץ, שבעצת מנהלו האישי, קולונל טום פרקר, התייצב לגיוס בחיל האוויר האמריקני ושירת במשך כשנתיים בבסיסים שונים, בעיקר בגרמניה. פריסילה הייתה בת 14 כאשר נפגשה עם אלביס בויסבאדן. אלביס היה מבוגר ממנה בעשר שנים. הייתה זו תחילת מערכת יחסים שנמשכה גם לאחר שובו של אלביס לארצות הברית ב-1960. פריסילה נאלצה להישאר בגרמניה עם משפחתה, אך השניים נותרו בקשר של מכתבים ושיחות טלפון.

בקיץ 1962 יצאה פריסילה לחופשה עם אלביס בארצות הברית. לאחר זמן קצר שבה לגרמניה. את חג המולד של אותה שנה בילתה עם אלביס באחוזתו, גרייסלנד. הוריה של פריסילה התנגדו לקשר, וטענו כי הוא פוגע בלימודיה, אך כאשר הלך הקשר והתהדק, נאלצו ההורים להסכים למגוריה של פריסילה עם אביו של פרסלי, ורנון, בעיר ממפיס טנסי, בה נרשמה ללימודים בבית ספר תיכון קתולי. למעשה התגוררה באותה תקופה באחוזתו של אלביס "גרייסלנד". בביוגרפיה שכתבה "אלביס ואני" טענה פריסילה כי אלביס לא קיים עמה יחסי מין בהיותה קטינה, והתעקש כי השניים ימתינו לחתונתם. אורח החיים של אלביס באותה תקופה היה מורכב מהופעות ובילויים בלילה ושינה, באמצעות כדורי שינה, ביום. בביוגרפיה אחרת, שכתבה הסופרת סוזאן פינסטד, בהתבסס על עדויותיהם של קרובי משפחה וידידים, בשם "Child Bride: The Untold Story of Priscilla Beaulieu Presley", מתוארת פרסלי כילדת פרא הלהוטה אחר מין. הסופרת פינסטד טוענת כי יחסיה עם פרסלי היו מבוססים על רצונה בפרסום ולא על אהבה. עם פרסום הספר תבעה פרסלי את אחד מהאנשים ששימשו כמקור לספר, אדם בשם קורי גראנט, שטען כי הייתה לו עמה מערכת יחסים שכללה יחסי מין עוד בטרם פגשה את אלביס פרסלי, בגיל 14. פרסלי זכתה בתביעה ב-75,000 דולר.

פריסילה נישאה לאלביס ב-1 במאי 1967, ב"מלון אלאדין" המפואר בלאס וגאס. בתם היחידה, ליסה מארי פרסלי נולדה בדיוק תשעה חודשים לאחר מכן, ב-1 בפברואר 1968. שנות נישואיהם הראשונות היו מאושרות, אך מגבלות החיים עם זמר היוצא לסיבובי הופעות, הקשו מאוד על שמירת הקשר הזוגי. כך גם תלותו ההולכת וגוברת של אלביס בסמים ותרופות.

אל מול האשמות כי אלביס אינו נאמן לה, כאשר הוא יוצא לסיבובי הופעות, החלה פרסלי בקשר משלה עם ידיד של אלביס בשם מייק סטון, ממנו ביקש אלביס שילמד את פריסילה קראטה. אירוע זה הביא לפרידתה מאלביס, ולבסוף לגירושיה ב-9 באוקטובר 1973. סוכם כי השניים ישמרו על חזקה משותפת בבתם, ולמעשה הם שמרו על יחסים טובים עד מותו של אלביס ב-16 באוגוסט 1977.

לאחר פרידתה מאלביס, בשנת 1972 עברה פריסילה לאזור "מרינה דל ריי" בלוס אנג'לס, שם גרה עם מייק סטון. אך הקשר לא החזיק מעמד, והזוג נפרד בשנת 1975. בתקופה זו ניהלה בוטיק לבגדים בלוס אנג'לס, שעל לקוחותיו נמנו ידוענים הוליוודים רבים.

לאחר פרידתה מסטון ניהלה מערכת יחסים עם עורך הדין רוברט קרדשיאן, שנודע לאחר מכן כחלק מצוות ההגנה במשפט או. ג'יי. סימפסון. בשנת 1978 החלה במערכת יחסים עם הדוגמן והשחקן הבי-סקסואלי מייקל אדוארדס, והשניים החלו להתגורר במשותף בביתה של פרסלי בבל אייר בשנת 1979. מערכת היחסים תמה בשנת 1984 ולאחריה פרסם אדוארדס ספר בשם "פריסילה, אלביס, ואני", בו כלל פרטים על יחסיהם, ועל תשוקתו לבתה של פריסילה, ליסה מארי. בשנים אלו פיתחה פרסלי קריירת משחק משגשגת.

בשנת 1984 החלה פריסילה מערכת יחסים עם הבמאי והתסריטאי האיטלקי מרקו גריבלדי. ב-1987 נולד לשניים בן בשם נווארון. השניים נפרדו לאחר 22 שנות חיים משותפים באפריל 2006. כיום פריסיליה היא בת זוגו של הזמר תום ג'ונס, חברו הטוב של אלביס פרסלי.

בתה היחידה מהזמר אלביס פרסלי, ליסה מארי פרסלי נפטרה מדום לב ב-12 בינואר 2023 בגיל 54.

קריירת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1980 החלה פרסלי להנחות סדרת טלוויזיה בשם "החיות המופלאות" (Those Amazing Animals). הייתה זו תחילתה של קריירת המשחק שלה. בשנת 1983 הופיעה בתפקיד ראשי בסרט הטלוויזיה "האהבה היא לנצח" (Love is Forever) לצד מייקל לנדון הידוע כאבי המשפחה בסדרה "בית קטן בערבה".

בשנה זו קיבלה את תפקיד "ג'נה וייד", בסדרה דאלאס. הסדרה הייתה אז בשיא הצלחתה, ונחשבה ללהיט הטלוויזיוני הנצפה ביותר בארצות הברית ובעולם. דמותה של וייד, היא אהבת נעוריו של בובי יואינג (פטריק דאפי), דמות מרכזית בסדרה, הופיעה באופן מקרי בכמה פרקים קודם להופעתה של פרסלי, ושיחקו אותה שתי שחקניות שונות. פרסלי קיבלה זמן מסך רב בסדרה, והופיעה ב-99 פרקים. בשנת 1988 עזבה את הסדרה עקב חילוקי דעות עם ההפקה בדבר הכיוון שאליו לוקחת עלילת הסדרה את דמותה של וייד. לאחר פרישתה של פרסלי שלחו תסריטאי "דאלאס" את דמותה של וייד, ואת בעלה, ריי קרבס (סטיב קנאלי), לחופשה ארוכה בשווייץ, ממנה לא שבה עד לירידת הסדרה מן המסכים, כשלוש שנים לאחר מכן.

בשנת 1988 הופיעה פרסלי בהצלחה בקומדיה "האקדח מת מצחוק: מתוך תיקי מחלק משטרה!" כבת זוגו של הקומיקאי לזלי נילסן. הסרט זכה להצלחה רבה, והביא להסרטת שני סרטי המשך בהם ככבו נילסן ופרסלי, "האקדח מת מצחוק ½2: ריחו של הפחד" (1991), ו"האקדח מת מצחוק ⅓33: העלבון האחרון" ב-1994.

ניסיון קולנועי נוסף שלה "הרפתקאות פורד פיירליין" (1990) נכשל מבחינה קופתית וביקורתית. כן רשמה פרסלי הופעת אורח בסרט "אוסטין פאוארס" (1997).

בשנות ה-90 הופיעה פרסלי בתפקידי אורח בסדרות ידועות בטלוויזיה, וביניהן "מלרוז פלייס", "מגע של מלאכים", ו"ספין סיטי".

בשנת 2008 הופיעה פרסלי, לצד הרקדן לואיס ואן אמסטל, בגרסה האמריקאית של "רוקדים עם כוכבים". פרסלי שרדה בתוכנית במשך 5 שבועות בטרם הודחה. פרסלי, בת ה-62, הייתה המתמודדת המבוגרת ביותר שהופיעה בתוכנית.

קריירה עסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מות אביו של אלביס פרסלי ב-1979, שימשה פריסילה כאחת ממנהלות עזבונו, לפי בקשתו בצוואתו, וזאת כאמה של בתו היחידה של פרסלי, ליסה מארי. הוצאות החזקת אחוזת גרייסלנד, שעלו כחצי מיליון דולר בשנה, דלדלו את העזבון שירשה ליסה מארי לחמישה מיליוני דולר בלבד. פריסילה שכרה רואה חשבון שהעמיד את האחוזה ואת עיזבונו של פרסלי על רגליו מבחינה כלכלית. בהמרצתה של פריסילה, ששימשה כיו"ר ונשיא של "אלביס פרסלי אנטרפרייזס", החברה העוסקת בניהול עיזבונו של אלביס, נפתחה האחוזה לקהל הרחב, בשנת 1982, בהשקעה של למעלה מחצי מיליון דולר, צעד שנחשב כמסוכן מבחינה עסקית. בתוך 38 ימים החזירו המבקרים באחוזה את עלות ההשקעה בפתיחתה. בניהולה של פריסילה פרסלי, הגיעו נכסי העזבון ללמעלה ממאה מיליון דולר.

ב-1987 הוציאה פרסלי לאור, בבית ההוצאה הידוע "פאטנם" ביוגרפיה בשם אלביס ואני. הביוגרפיה שהתה שישה שבועות בראש טבלת רבי המכר של העיתון הניו יורק טיימס, ועובדה למיני סדרה בטלוויזיה, אותה הפיקה פרסלי באמצעות חברת הפקות שהקימה, "נווארון הפקות".

פריסילה שימשה גם בתפקידי ניהול עסקיים שונים, ביניהם חברה במועצת המנהלים של MGM, משנת 2000, ומפתחת סדרת בשמים הקרויים על שמה, שזכתה להצלחה, ומכרה מוצרים בשווי עשרות מיליוני דולרים.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסלי פעילה במוסד "Dream Foundation" הפועל להגשמת חלומותיהם של מבוגרים שלקו במחלה סופנית. כמו כן היא פעילה באגודת "ועדת האזרחים לזכויות האדם", הקשורה באמונתה הסיינטולוגית, שמטרתה להילחם כנגד מתן תרופות פסיכיאטריות. פרסלי מקדישה אחוז מסוים מרווחיה לארגונים אלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פריסילה פרסלי בוויקישיתוף
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פריסילה_פרסלי&oldid=38009508"