פרישי מדברא
פרישי מדברא (בעברית: פרושי המדבר) הוא מושג המופיע לראשונה בספר הזוהר[1], ומתאר קבוצת יהודים שנהגו להתבודד במדבריות ארץ ישראל ובעיקר במדבר יהודה[דרוש מקור].
הנהגתם[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדרש הנעלם, חלק מספר הזוהר, נאמר על אנשי הקבוצה שחיים במערות במהלך השבוע ומגיעים מדי שבת לבתיהם. על כך סיפר רבי חזקיה, כי הוא היה במדבר ב"אתריהון דערביא" (מקומם של דרי המדבר) וראה שם אנשים שגרו במקומות נסתרים, במערות שבין ההרים, ובאו לביתם רק בערב שבת, ומיד אחרי השבת חזרו למקומם במדבר. כאשר הוא שאל אותם לפשר הדבר הם אמרו לו כי הם פרושים מהעולם, "פרישי עלמא", והם עוסקים בתורה מדי יום במשך כל היום, הם אוכלים עשבי המדבר לא מבושלים[2]. במקום אחר מוזכר כי רבי שמעון הלך בדרך עם בנו רבי אלעזר ברבי שמעון ועם תלמידיו רבי אבא ורבי יוסי ופגשו את רבי נהוראי סבא שנמנה עם חברי הקבוצה ובא ליישוב לקראת ראש השנה כדי לא לשהות במדבר ביום הדין, מכיוון ששם מתגבר הדין, והוא סיפר לו גם על מעשי חברי הקבוצה ואמר לו דברי תורה משמם. הזוהר שם מאריך במעלת העוסק בתורה מחוץ ליישוב[3].
רבי חיים ויטאל כותב כי קבוצה זו נקראת בתואר "פרושים", ומטרתם הייתה לעסוק בתורה יומם ולילה ללא מפריע, ולזמר להקב״ה את שירי ספר התהילים בהתלהבות ובשמחה עד שהדביקו מחשבותיהם בעולמות העליונים, עד שהגיעו על ידי מעשים אלו לרוח הקודש ולמדרגת הנבואה[4].
לפי פירוש אחד של הרב יעקב אטלינגר, גם בזמן האמוראים המשיכו מעשיהם של קבוצה זו. בתלמוד הבבלי[5] סיפר רב יוסף, שרב הונא בר ביזנא וכל גדולי הדור לא בירכו לישב בסוכה מכיוון שהיו במרעה עם בהמותיהם במשך כל ימי חג הסוכות. הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק תמה על העולה מהגמרא שגדולי הדור לא קיימו את מצוות סוכה ולכן פירש שאכן ישבו בסוכה אבל לא ביום טוב שני של גלויות כי ידעו את זמן קידוש החודש הנכון[6]. הרב יעקב אטלינגר תירץ שישבו במדבר בכוונה תחילה ונהגו כקבוצת ה"פרושי מדברא", וחזרו למקום יישוב לשמיני עצרת כדי להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בתפילה[7].
בספרי החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]
גם בספרי החסידות מוזכרים ה"פרישי עלמא" ולומדים מהם הנהגות טובות. בספר שם משמואל מביא את מה שכתוב בזוהר שהם למדו במדבר כדי להכניע את כוחות החיצונים, והוא למד מכך שאדם העוסק בתורה אינו מצריך שמירה כל כך מכוחות השדים וסטרא אחרא (וגם מיתר המזיקים שחיים במדברות) כי התורה נקראת אש כמו שכתוב "הלא כה דברי כאש נאום ה'", והיא כעין חומת אש המבריחה את כוחות מסביבותיהם[8].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ספר הזוהר, חלק ב', דף קפ"ג, עמוד ב'.
- ^ מדרש הנעלם, זהר חדש דף יג.
- ^ זוהר פרשת תצווה
- ^ הקדמה לספר שערי קדושה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף מ"ז, עמוד א'.
- ^ אור שמח, הלכות סוכה, פרק ו', הלכה י"ג.
- ^ ביכורי יעקב, סימן תר"מ, סעיף קטן כ"ד.
- ^ שם משמואל על ראש השנה עמ' ס"ט.
| ספר הזוהר | ||
|---|---|---|
| חלקי הספר | רעיא מהימנא • תיקוני הזוהר • זוהר חדש • אדרא • אדרא רבא • אדרא זוטא • ספרא דצניעותא | 
|
| דמויות | רבי שמעון בר יוחאי • רבי אלעזר ברבי שמעון • רב המנונא סבא • רבי חזקיה • הינוקא מכפר סכנין | |
| חיבור ספר הזוהר | רבי משה די לאון • מטפחת ספרים • רבי יצחק דמן עכו | |
| פירושים | כתם פז • הסולם | |
| שונות | כגוונא • בריך שמיה • פתיחת אליהו הנביא • פרישי מדברא • עולימתא שפירתא | |