פרנסיס גולטון
 | |
| לידה |
16 בפברואר 1822 ברמינגהאם, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
17 בינואר 1911 (בגיל 88) הייזלמיר, הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי | גאוגרפיה, מטאורולוגיה, פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה, קרימינולוגיה וצילום |
| מקום מגורים | אנגליה |
| מקום קבורה |
Claverdon |
| מקום לימודים |
|
| מנחה לדוקטורט |
ויליאם הופקינס |
| תלמידי דוקטורט |
קרל פירסון |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
Louisa Jane Butler (1 באוגוסט 1853–ערך בלתי־ידוע) |
|
galton | |
| תרומות עיקריות | |
| אבי תורת האאוגניקה | |
  | |
סר פרנסיס גולטון (באנגלית: Francis Galton; 16 בפברואר 1822 ברמינגהאם – 17 בינואר 1911 בהסלמיר) איש אשכולות אנגלי, מדען, חוקר טבע ואבי תורת האאוגניקה.
גולטון היה בן למשפחת וג'ווד-דרווין, שרבים מבניה היו מדענים, ובהם בן דודו צ'ארלס דרווין. בצעירותו למד רפואה, אך לאחר מות אביו נטש תחום זה ופנה לעיסוקים מדעיים אחרים. הוא טייל ברחבי העולם (בעיקר באפריקה). השתייכותו למשפחה עשירה אפשרה לו להיות חופשי במחקריו ממגבלות דיסציפלינריות או מוסדיות, ולהתמקד בכל פעם בנושא שעניין אותו. גולטון עסק בסטטיסטיקה, בעיקר ביחס ליישומיה בתורשה, בגאוגרפיה, במטאורולוגיה, בפסיכולוגיה, באנתרופולוגיה, בביולוגיה, בקרימינולוגיה ובצילום. כמו כן היה גולטון ממכונני שיטת הזיהוי הפלילי בעזרת טביעות אצבעות. ניסח את המושגים בסטטיסטיקה נסיגה וקוֹרֶלַצְיָה, וגילה את עקרון התסוגה לממוצע (עקרון הקובע את היחסים בין מדידה שנועדה לחלק את החברה לקבוצות, לבין מדידה שנייה של הקבוצות שנוצרו על ידי המדידה הראשונה). היה הראשון ליישם שיטות סטטיסטיות במחקר על ההבדלים האנושיים ועל הורשת אינטליגנציה, החדיר את השימוש בשאלונים ובסקרים לשם איסוף נתונים על קבוצות אנושיות, מידע בו השתמש כדי ליצור מחקרים גנאלוגיים וביוגרפיים.
היה חבר החברה המלכותית של לונדון (Royal Society of London for the Improvement of Natural Knowledge), נשיא המכון המלכותי לאנתרופולוגיה (The Royal Anthropological Institute), מזכיר אגודת המדעים הבריטית (British Science Association) ויושב ראש הוועדה האנתרופומטרית הבריטית (British Anthropometric Committee). כתב למעלה מ-340 מאמרים וספרים במהלך חייו, שלרבים מהם הייתה השפעה ארוכה על עולם המדע.
מחקריו על תורשה ואאוגניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'ארלס דרווין השפיע השפעה עמוקה על בן-דודו, ובעקבות ספרו מוצא המינים החל גולטון לחקור את תורשת האדם. דרך ניתוח סטטיסטי של אילנות יוחסין ודרגות קרבה של שופטים, מצביאים, אמנים, מדענים, מדינאים וראשי ממשלה הסיק גולטון כי גאונות, כישרון, אופי ותכונות מוסריות הן תכונות מורשות, ולפיכך על האדם להזדווג באופן סלקטיבי כדי להעצים איכויות אלו. את המונח אאוגניקה טבע גולטון רק ב-1883, אך כבר בחיבורו משנת 1869, התבונה התורשתית (Heredity Genius), נשמעה קריאה לאנושות לקחת אחריות על האבולוציה של המין האנושי דרך פיקוח על הרכב התורשה באוכלוסייה; בהקדמה לספר מצהיר גולטון: "כשם שקל [...] להשיג דרך סלקציה זהירה זן קבוע של כלבים או סוסים הניחנים בכוחות ריצה מיוחדים, כך יהיה זה מעשי להפיק גזע אנושי רב כישרונות על ידי נישואין שנעשים מתוך שיקול דעת במשך כמה דורות רציפים... לכל דור יכולת עצומה להשפיע על התכונות הטבעיות של יורשיו, וזוהי חובתנו לאנושות לחקור את טווח הכוח הזה, ולהפעילו באופן שייתן יתרון לדיירים העתידיים של הארץ".
בספר Heredity Genius ניסה גולטון להגדיר ולבחון את התכונות הדרושות לאדם בחברה המתורבתת כדי לשרוד. בחברה המתורבתת, טען, ליכולת התבונית והחברתית חשיבות השווה ליכולות פיזיות: "בהינתן שתי חיות השוות מכל שאר הבחינות", הדגים, "זו האינטליגנטית יותר תגבר לבטח" (עמ' 336). עבור גולטון, התפתחות ציוויליזציה מוסרית (כלומר, החברה המערבית) היא בבחינת השתנות תנאי האקלים והמזון בהם חיה החיה האנושית, וכדי לשרוד עליה להתאים עצמה לסביבה החדשה.
בחיבור זה הסמיך גולטון את דעותיו על "מדע" האנתרופומטריה, הקובע את תכונות האדם באמצעות מדידת איברים שונים מן הגוף ובמיוחד הגולגולת (פרנולוגיה). בשנת 1884 אף הקים מעבדה, בה אנשים היו יכולים לעבור בדיקות אנתרופומטריות עבור תשלום, ולקבל את "ציוניו" של גולטון בנוגע לאיכותם התורשתית. גולטון אמנם משתמש במונחי התורשה, הברירה הטבעית והאבולוציה, אותם הוא שואל ממחקריו של דרווין, אך זה האחרון התנגד לדעותיו של גולטון, וייחס משמעות לא רק לתכונות התורשתיות אלא גם למאמץ ועבודה קשה.
עיקר עיסוקו המדעי של גולטון היה בנושא האאוגניקה. הוא היה מראשי התומכים בהורשה של תכונות הניתנות למדידה, ובהן מנת המשכל. אמונה זו הביאה אותו להבעת דעות קיצוניות, כגון תמיכה בהגבלת הנישואין על פי תכונותיהם התורשתיות של ההורים. גולטון לא היה הראשון שהמליץ לשלוט על הזיווגים האנושיים, אך היה הראשון שדן בנושא התורשה והשליטה על הילודה באמצעים סטטיסטיים. כמו כן, היה הראשון ליישם את תורת האבולוציה והברירה הטבעית על החברה האנושית. אולם, תחת ידיו פושטה תורת האבולוציה מהשפעות הסביבה על תהליכי הברירה הטבעית, והודגשה חשיבות הפן התורשתי בלבד. דרך מושגי הברירה הטבעית נראה הדיון על גזעים שונים כתיאור של מלחמת הישרדות שמתחוללת בין הגזעים. העיסוק בדעיכת הגזע הלבן קיבל כעת פרספקטיבה חדשה ונוסח בטרמינולוגיה מדעית חדשה. פרספקטיבת המאבק הטעינה את השיח על הגזע בתחושת דחיפות, וברצון לפעול וליישום מסקנות מדעי הגזע על החברה, לנוכח מה שנראה כהתדרדרות מהירה של המין האנושי במאה ה-19.
כיום נראה כי מנת משכל היא עניין מורכב מכדי להיות נמדדת ומכומתת על פי מדדים כגודל הגולגולת, או המרחק בין אחורי הראש וקדמת הראש, וכי לגורמים סביבתיים השפעה על יכולותיו השונות של האדם. דעותיו של גולטון, שנראה היום כי הן מוטעות, היו בעלות השפעה שלילית על התפתחות מדע הפסיכולוגיה והובילו בעקבותיהן אסכולות שיצרו שינויים חברתיים שליליים, כהגבלות על ההגירה בארצות הברית, עיקורם של בעלי "מנת משכל נמוכה" ותופעות שליליות נוספות, ששיאן בחוקי "השבחת הגזע" בגרמניה הנאצית. הגדרת האאוגניקה של גולטון די רחבה, ורוב הרפואה הגנטית בת זמננו נופלת לתחומה, אולם לאחר מלחמת העולם השנייה הפך המושג לכינוי גנאי ורוב הגנטיקאים העכשוויים מסרבים לראות בגולטון את מבשר המדע שלהם.
ניסוייו בצילום[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – צילום מורכב
בין עיסוקיו הרבים של גולטון אפשר למנות גם את מחקריו בצילום. תרומתו המעניינת לתחום נקראת צילום מורכב (Composite photography); שיטה שהמציא להרכבת מונטאז' מפורטרטים שונים זה על גבי זה לשם קבלת ממוצע ויזואלי. את הפנים המטושטשים והמדומיינים הללו יצר גולטון על ידי צילום רצוף של פורטרטים על גבי אותו הנגטיב, בעזרת מצלמת רפרודוקציה. הנחתו הייתה שרק קווי המתאר המשותפים לכל הפורטרטים יראו באופן חד וברור, ואילו כל התווים האינדיבידואליים ויוצאי הדופן יטושטשו או ימחקו. בהשפעת הקטגוריה המושגית של האדם הממוצע שהמציא הסטטיסטיקאי אדולף קטלה, טען גולטון שדימויים אלו, אותם כינה "pictorial statistics", הם הופעה אופטית טהורה של אותו "אדם ממוצע".
אחת ממטרות הצילום-המורכב הייתה ליצור "טיפוסי-משפחה" באמצעות צילום פורטרטים של כמה בני משפחה יחדיו, וכך לחזות מראש את החזות הפיזית של הצאצאים מנישואים אפשריים, וכן כדי ליצור "מאגרים גזעיים טהורים", שיעזרו בעריכת סלקציה של זיווגים נכונים לשם השבחת הגזע.
אותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-1902 הוענקה לו מדליית דרווין.
- ב-1909 הוענק לו תואר אבירות.
- ב-1910 הוענקה לו מדליית קופלי.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- The Telotype: a Printing Electric Telegraph, John Weale, 1849
- Narrative of an Explorer in Tropical South Africa, Murray, 1853
- The Art of Travel, Murray, 1855
- Vacation Tourists and Notes of Travel in 1860, Edited by Francis Galton, Clay and Taylor, 1861
- Meteorographica, Macmillan, 1863
- Hereditary Genius, Macmillan, 1869; Second edition of 1892
- English Men of Science, Macmillan, 1874
- Inquiries into Human Faculty, Macmillan 1883, Second Edition, Everyman, 1907
- Fingerprint Directories, Macmillan, 1895
- Noteworthy Families (with Edgar Schuster), John Murray, 1906
- Probability: the Foundation of Eugenics, Oxford, 1907
- Memories of My Life, Methuen, 1908
- Essays in Eugenics, Eugenics Education Society, London: 1909
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטיבן ג'יי גולד, אין מידה לאדם, הוצאת דביר, 1992.
- Pearson, Karl, The Life, Letters and Labors of Francis Galton, Cambridge: Cambridge University Press, 1914, 1924, 1930
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרנסיס גולטון (באנגלית)- פרנסיס גולטון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- פרנסיס גולטון, באתר MacTutor (באנגלית)
- כתבי פרנסיס גולטון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- פרנסיס גולטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פרנסיס גולטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
