פרס בהט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרס בהט
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
הגוף המעניק הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפרס 1998–הווה (כ־26 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
נקרא על שם יעקב בהט עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרס בהט הוא פרס ספרותי שניתן על ידי הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה והקרן ע"ש פרופ' יעקב בהט, לזכרו של בהט שהיה ממקימי החוג לספרות עברית וספרות השוואתית באוניברסיטת חיפה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרס מוענק מדי שנה החל משנת 1998, ל"כתב יד עיוני, מקורי ואיכותי בשפה העברית אשר לא פורסם בבמות אחרות, ואשר יש בו עניין לציבור הרחב".

בעבר התקיימו בפרס שני מסלולי זכייה נפרדים, האחד (קטגורית החוקר הבכיר) לכתבי יד של מחברים שהם חוקרים בכירים באקדמיה בדרגת מרצה בכיר ומעלה (גובה הפרס במסלול זה עמד תחילה על 40,000 ש"ח ומ-2008 גדל ל-100,000 ש"ח) והשני לכתבי יד של חוקרים בראשית דרכם האקדמית (קטגורית החוקר הצעיר) או מחברים מקרב הציבור הרחב (גובה הפרס במסלול זה עמד על 40,000 ש"ח)[1]. לפי תקנון הפרס משנת תשע"ד (2014), פרס בסך 140,000 ש"ח מתחלק שווה בשווה בין ארבעה זוכים (במשתמע, ללא הבחנה בין חוקרים בכירים לאחרים), כלומר כל זוכה מקבל 35,000 ש"ח; אם כי בסמכות ועדת הפרס לחלק פרסים בסכום נמוך מ-140,000 ש"ח, אם לא יימצאו ארבעה זוכים. מעבר לתגמול הכספי מובטח לזוכים פרסום של כתב היד בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה בשיתוף הוצאת הספרים של קבוצת ידיעות אחרונות, ידיעות ספרים.

בשנת תשע"ה (2015) חל שינוי נוסף: בוטלו מסלולי הזכייה הנפרדים ופורסם כי יוענקו פרסים בסך 55,000 ש"ח לשני זוכים לכל היותר, וכי קטגוריית החוקר הצעיר תוחלף ב"מענק בהט" בסך 30,000 ש"ח לתמיכה בכתב יד שהוגש לתחרות ונמצא ראוי לפרסום בהוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.

רשימת הזוכים והזוכות בפרס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם שנה ספר
דוד פישלוב 1998 מחלפות שמשון: גלגולי דמותו של שמשון המקראי
יוסף טובי 1998 יחסי השירה העברית והשירה הערבית בימי הביניים: קירוב ודחייה
זאב בכלר 1999 שלוש מהפכות קופרניקניות
נסים קלדרון 2000 פלורליסטים בעל כורחם: על ריבוי התרבויות בישראל
אריה נאור 2000 ארץ ישראל השלמה: אמונה ומדיניות[2]
מרגלית שילה 2000 נסיכה או שבויה? החוויה הנשית של היישוב הישן בירושלים, 1914-1840[3]
גרשון גליל 2001 ישראל ואשור
בעז נוימן 2001 ראיית העולם הנאצית: מרחב, גוף, שפה[4]
עוזי שביט 2002 שירה מול טוטליטריות: אלתרמן ו'שירי מכות מצרים'[5]
יובל לוריא 2001 בעקבות משמעות החיים: מסע פילוסופי[4]
עוזי אורנן 2001 המילה האחרונה: מנגנון התצורה של המילה העברית[4]
יואל אליצור 2001 תמונות חיים: סיפורם של מתמודדים[6]
יורם בילו 2003 שושביני הקדושים: חולמים, מְרפאות וצדיקים בסְפר העירוני בישראל[7]
אוריאל רפפורט 2003 יוחנן מגוש חלב: מהרי הגליל אל חומות ירושלים[7]
עירית מאיר וונדי סנדלר 2004 שפה במרחב: אשנב לשפת הסימנים הישראלית
עוז אלמוג 2004 פרידה משרוליק: שינוי ערכים בחברה הישראלית[8]
שחר ליפשיץ 2005 הידועים-בציבור בראי התאוריה האזרחית של דיני המשפחה[9]
גרשון שקד 2006 זהות: ספרויות יהודיות בלשונות לעז[10]
תמר סוברן 2006 שפה ומשמעות: סיפור הולדתה ופריחתה של תורת המשמעים[11]
טלילה אלירם 2006 בוא, שיר עברי: שירי ארץ ישראל – היבטים מוזיקליים וחברתיים
עמיה ליבליך 2007 ילדי כפר עציון[12]
רות לורנד 2007 היופי בראי הפילוסופיה[13]
גלעד מרגלית 2007 אשמה, סבל וזיכרון: גרמניה זוכרת את מתיה במלחמת העולם השנייה[14]
אריה כשר ואליעזר ויצטום 2008 הורדוס: מלך רודף ורדוף[15]
דנה אמיר 2008 על הליריות של הנפש
יגאל בורשטיין 2008 מבטי קרבה: מחשבות על סרטים
עלי יסיף 2009 קטגורית החוקר הבכיר: אגדות צפת: פנטסיה בעיר המקובלים[16]
דנה אולמרט 2009 קטגורית החוקר הצעיר: המשוררות העבריות הראשונות: הדרמה של הכתיבה והאהבה[17]
יהודה גודמן 2009 , קטגורית החוקר הצעיר: גלות הכלים השבורים: 'חרדיות' בצילו של השגעון[16]
דוד אסף 2010 הציץ ונפגע: אנטומיה של מחלוקת חסידית
קובי פלד 2010 אל משכנות הרועים: אתנוגרפיה ממרחק הזמן
אודי בונשטיין 2011 קטגורית החוקר הצעיר על כתב היד: היפנוזה: דרכה של הנפש ליצור את הגוף[18]
חיים גנז 2011 קטגורית החוקר הבכיר: שלוש ציונוּיות ופוסט-ציונות: תאוריה פוליטית לעם היהודי[19]
אלכס צפרירי 2011 קטגורית החוקר הבכיר על כתב היד: האדם כחיה? הפולמוס על ניסויים ביו-רפואיים בבעלי חיים[19]
אוריאל אבולוף 2012 על-פי תהום: אומה, אימה ומוסר בשיח הציוני[20]
אביהו רונן 2010 נידונה לחיים: יומניה וחייה של חייקה קלינגר
רונה אבישר לואיס 2013 ילדי קדם: מבט ארכאולוגי על ילדים וילדות בארץ ישראל בתקופת המקרא[21]
נמרוד זינגר 2013 "'בעל השם והרופא": רפואה ומאגיה בקרב יהודי גרמניה בראשית העת החדשה
רננה אלרן 2013 אוטוביוגרפיות של שיגעון
גדעון טיקוצקי 2014 דליה רביקוביץ — בחיים ובספרות[22]
מיכאל גלוזמן 2015 שירת הטבועים - המלנכוליה של הריבונות בשירת שנות החמישים והשישים[23]
עמיה ליבליך 2016 קולות- עוני חדש בישראל
נגה בן-ששון 2016 מסע עם אשת לוט: מהמקרא אל הנפש
תמר הרמן 2017 שביל באמצע - ההליכה בשביל ישראל והישראליות החדשה-ישנה[24]
רוני רייך 2017 יום ביומו - חיי היום-יום של היישוב היהודי בארץ ישראל בשלהי ימי הבית השני לאור הממצא הארכאולוגי[24]
שלמה גוזמן-כרמלי 2017 מענק בהט: מפגשים מסביב לטקסט - אתנוגרפיה של יהדויות[24]
דינה פורת 2018 לי נקם ושילם[25]
מיקי זר 2019 הפוליטיקה של הפרטיות: הדרמה הטכנולוגית בזירת המידע
רונית מרזן 2020 האב והבן ורוח המהפכה
יפעת איתן-פרסיקו 2021 המשולש החדש: על חוויות אדיפליות במשפחות חד מיניות
גיא ארליך 2022 המקומות הריקים של יהודית הנדל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שירות "הארץ", פרס בסך 100 אלף שקל לספר עיון, באתר הארץ, 16 ביולי 2008
  2. ^ יהושע פורת, אמונה והתאפסותה, באתר הארץ, 4 במרץ 2002
  3. ^ יעל לוין כ"ץ, "שעה שהיתה נכנסת לביתו של הרב שמואל סלנט היה קם לכבודה", באתר הארץ, 7 באוגוסט 2001
  4. ^ 1 2 3 הזוכים בפרס בהט לספרי עיון, באתר הארץ, 16 במרץ 2001
  5. ^ יוסי פלס, שמחת האמונה בערכי היסוד של האנושות, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2003
  6. ^ יורם יובל, החשיפה כאקט חברתי, באתר הארץ, 15 בפברואר 2004
  7. ^ 1 2 פרס בהט לספר העיון המקורי לפרופ' יורם בילו, באתר הארץ, 22 במרץ 2003
  8. ^ נעמה שפי, התפוגג בתהליך ההזדקנות הטבעי של מהפכה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2004
  9. ^ צבי טריגר, האם ידועים בציבור בכלל רוצים להיחשב לנשואים?, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2005
  10. ^ אבנר הולצמן, האם יש, ומה היא, ספרות יהודית, באתר הארץ, 14 בנובמבר 2006
  11. ^ אורי מור, השפה היא יצור חברתי ורב-פנים החומק מהגדרות ברורות, באתר הארץ, 25 ביוני 2007
  12. ^ יאיר שלג, היתומים מכפר עציון חוזרים הביתה, באתר הארץ, 29 באפריל 2007
  13. ^ רונית צח, יופי זה המצאה של מכוערות, באתר הארץ, 6 בפברואר 2009
  14. ^ ניצן ליבוביץ', מתי זיכרון לגיטימי נהפך להכחשת העבר?, באתר הארץ, 30 ביולי 2007
  15. ^ עירית רוזנבלום, מיהו הורדוס?, באתר הארץ, 20 בינואר 2008
  16. ^ 1 2 מיה סלע, עלי יסיף, דנה אולמרט ויהודה גודמן זכו בפרס בהט לספרי עיון, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2009
  17. ^ אבנר שפירא, הכינו את הסימניות | קול קורא בעוז, באתר הארץ, 1 בספטמבר 2010
  18. ^ אתר למנויים בלבד גבריאל בוקובזה, המהפנט שהחליט לצאת למאבק בדעות הקדומות, באתר הארץ, 8 ביולי 2014
  19. ^ 1 2 הארץ, קצרים, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2011
  20. ^ אתר למנויים בלבד אוריאל אבולוף, הכי יפים בעולם, באתר הארץ, 25 בפברואר 2016
  21. ^ אתר למנויים בלבד ניר חסון, הילד כבר בן 3,000: מחקר חושף עדויות ארכיאולוגיות לילדות בתקופת המקרא, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2019
  22. ^ אתר למנויים בלבד סיון בסקין, גדולתה של דליה רביקוביץ, באתר הארץ, 12 בינואר 2017
  23. ^ אתר למנויים בלבד יהודה ויזן, "שירת הטבועים": מיכאל גלוזמן מתעקש לנתח שירה בעזרת שבלונות אבחוניות, באתר הארץ, 2 בנובמבר 2018
  24. ^ 1 2 3 טקס פרס בהט לספר העיון הטוב ביותר לשנת 2017, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:25:34)
  25. ^ אתר למנויים בלבד תום שגב, לי נקם ושילם כך נרקמה ונכשלה התוכנית לרצוח המוני גרמנים כנקמה על השואה, באתר הארץ, 4 בפברואר 2020