פרס לאה גולדברג
| תיאור | פרס לספרות עברית |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| הגוף המעניק |
ספרית פועלים |
| תקופת הפרס |
1971–הווה (כ־53 שנים) |
| נקרא על שם |
לאה גולדברג |
  | |
פרס לאה גולדברג היה פרס שהוענק בישראל ליוצרים בולטים בתחום הספרות העברית.
הפרס נוסד לזכרה של היוצרת לאה גולדברג בשנת 1970, כחצי שנה לאחר פטירתה, על ידי אמה, צילה גולדברג, בשיתוף ספרית פועלים, "הוצאת הבית" של לאה גולדברג, ונקבע מראש שיוענק במשך חמישים שנה (עד שנת 2020).
מדי שנה הוענק הפרס בתחום שונה מבין התחומים בהם עסקה גולדברג: שירה, סיפורת, דרמה, ספרות ילדים, מסה, מחקר ותרגום. בשנת 2012, כשנה לאחר הקמת העמותה להנצחת לאה גולדברג ויצירותיה, הועברה אליה האחריות לפרס ותקנון הפרס נוסח מחדש. לפי הנוסח המעודכן, הפרס הוענק מדי שנה מטעם העמותה, עיזבונה של לאה גולדברג וספרית פועלים, בשני תחומים בלבד, לסירוגין: בתחום השירה ובתחום ספרות הילדים והנוער. בשונה משנים עברו, שבהן לא פורסם קול קורא להגשת מועמדות לפרס, התקנון המעודכן קבע כי יתפרסם קול קורא, אך רק הוצאות ספרים יוכלו להגיש מועמדים מטעמן.
ביולי 2020, עם ההודעה על זוכי הפרס, הודיעה העמותה על הפסקת חלוקתו הלאה, בתום המימוש המלא של ההתקשרות בין ספרית פועלים לצילה גולדברג.
רשימת זוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף האפרתי (1971), על ספרו "האידיליה של טשרניחובסקי" (ספרית פועלים). השופטים בפרס: גרשון שקד (יו"ר), ישראל לוין ודן פגיס
- חביבה מאירי-שוחט (1972), על מחקרה "על הצחוק בספרות הישראלית: מבוא כללי ופרקי עיון ביצירות א"ב יהושע, נתן זך, יהודה עמיחי" (ספרית פועלים). השופטים בפרס: עזרא פליישר (יו"ר), שמעון זנדבנק ועוזר רבין.
- שרה הלפרין, על מחקרה האקדמי "מושג המבנה בתפיסת הטרגדיה האריסטוטאלית"
- איתמר יעוז-קסט (1990). השופטים בפרס: שלמה טנאִי ונורית גוברין
- יהודה אטלס וסבינה מסג (1992). השופטים בפרס: מירי ברוך ונורית זרחי
- דוד הרטמן (1993), על ספרו "מסיני לציון". השופטים בפרס: יהודית אוריין וזיוה שמיר
- יורם ברונובסקי (1994), על תרגום שירתם של היוצרים קונסטנדינוס קוואפיס ופרננדו פסואה. השופטים בפרס: אביבה ברק ודוד וינפלד
- ש. שפרה (1997), על ספר הפרוזה "רחוב החול". השופטים בפרס: נורית גוברין ואלישע פורת
- עדנה מזי"א (1998), על המחזה "סיפור משפחתי" (הקאמרי); הלל מיטלפונקט (1998), על מבחר מחזותיו ("גורודיש" – הקאמרי; "אם הבית" – תיאטרון באר שבע; "גן עדן דרום" – בית לסין). השופטים בפרס: בן-עמי פיינגולד, גדעון שונמי ופנינה גרי
- הדסה טל (2000), על ספר שיריה "קולות". השופטים בפרס: טוביה ריבנר, דליה רביקוביץ ועוזי שביט
- שגית אמת (2001) על ספרה לילדים "השחר של גאיה". השופטים בפרס: מירי ברוך (יו"ר), יהודה אטלס, יודית שחר ועו"ד יאיר לנדאו
- חנן חבר (2003), על ספר מחקריו "פתאום מראה המלחמה". השופטים בפרס: סמדר שיפמן (יו"ר), איריס מילנר ועמינדב דיקמן
- עידו בסוק (2005), על תרגומו ל"גרגנטואה ופנטגרואל" מאת רבלה. השופטים בפרס: ניצה בן-ארי (יו"ר), אביבה ברק וגבריאל צורן
- אורלי קסטל-בלום (2007), על ספרה "טקסטיל" בהוצאת הספריה החדשה-הקיבוץ המאוחד. השופטים בפרס: חנה נוה (יו"ר), ניצה בן-דב ומיכאל גלוזמן.
- אהרן שבתאי (2009) על ספר שיריו "טניה" בהוצאת חרגול-עם עובד. השופטים בפרס: הלית ישורון (יו"ר), ענת ויסמן ותמיר גרינברג
- נורית זרחי (2011) על ספר שיריה "עצמות ועננים" בהוצאת הקיבוץ המאוחד. השופטים בפרס: אריאל הירשפלד (יו"ר), ענת ויסמן ואפרת מישורי
- תמי שם-טוב (2013) על ספרה "אני לא גנב" בהוצאת כנרת, זמורה-ביתן. השופטים בפרס: חנה לבנת (יו"ר), גילי בר-הלל סמו ויותם שווימר.
- סבינה מסג (2015), על ספרה "ישר מן השטח" בהוצאת הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק, ירושלים. השופטים בפרס: מירון איזקסון (יו"ר), אפרת מישורי וחוה פנחס-כהן.
- שֹהם סמיט (2017), על ספרה "דודה לאה – מאת שומיש" בהוצאת כנרת זמורה-ביתן. השופטים בפרס: יהודה אטלס (יו"ר), רימה שיכמנטר ואורנה גרנות.
- חדוה הרכבי ויוסף עוזר (2020). השופטים בפרס: אריאל הירשפלד (יו"ר) וליאת קפלן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרס לאה גולדברג, באתר הספרייה הלאומית.
- פרס לאה גולדברג, ידיעה בדבר, 18 ביוני 1971, עמ' 13.
