פרסאידים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מטר פרסאידים (Perseids) הוא מטר מטאורים חזק המתקיים בין 17 ביולי ל-24 באוגוסט, כאשר כדור הארץ חולף דרך שובל האבק שמותיר אחריו השביט סוויפט-טאטל (Swift-Tuttle). הפרסאידים קרויים כך משום שנקודת ההקרנה (radiant) שלהם נמצאת בקבוצת הכוכבים פרסאוס.

המטר ניתן לצפייה מאמצע יולי, ושיאו בין 9 ל-14 באוגוסט, תלוי במיקום המסוים של השובל. במהלך השיא ניתן לראות יותר מ-60 מטאורים בשעה. הם נראים בכל כדור הארץ, אולם עקב מיקום המסלול של השביט סוויפט טאטל, הוא ניתן לצפייה בעיקר בחצי הכדור הצפוני. כמו במטרי מטאורים רבים, קצב הפגיעה גבוה יותר בשעות שלפני השחר, מאחר שהחלק של כדור הארץ הפונה לכיוון התנועה סביב השמש נתקל ביותר מטאורים.[1] רוב הפרסאידים נגוזים בהגיעם גבוה יותר מ-80 ק"מ[2].

מטר הפרסאידים הוא מטר המטאורים הנוח ביותר לצפייה בחצי הכדור הצפוני, גם לצופים שאינם מנוסים בתחום:

  • זהו אחד משני מופעי מטר המטאורים השנתיים החזקים ביותר (השני הוא מטר הג'מינידים, בדצמבר).
  • המטר מתרחש בשיא הקיץ, כך שישנו סיכוי נמוך לעננות גבוהה בשמי ישראל, וכן מזג האוויר מאפשר לצפות בנוחות בשמים.
  • פרסאידים באזור מצפה החורבות ליד עזוז 2022
    נקודת ההקרנה שלו ("נקודת־המוצא" המדומה של כל המטאורים) נמצאת גבוה בשמים בקווי־הרוחב הצפוניים, ולפיכך עולה קצב המטאורים הנצפה.

הפרסאידים של 2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסאידים ממכתש רמון (2016), בחזית מכונת כרייה ישנה.

בשנת 2004 היו שני שיאים לפרסאידים. השיא הרגיל היה, כבכל שנה, ב־12 באוגוסט בערך בשעה UTC ‏11:00 (14:00 לפי שעון ישראל), כלומר לאחר הזריחה בישראל. אך היה גם שיא נוסף, ב־11 באוגוסט בשעה UTC ‏21:00 (חצות לפי שעון ישראל): בערך בזמן הזה חלף כדור הארץ דרך שביל־אבק חדש יחסית, שהושאר מאחור על ידי סוויפט-טאטל בשנת 1862. קצב המטאורים הנצפה בזמן הזה היה כ־60 מטאורים בשעה.

הפרסאידים של 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 נצפה שיא למטר הפרסאידים ביום שני, ה-13 באוגוסט, בשעה 3:00 בקירוב, על פי שעון ישראל. יש לציין כי בשנה זו התצפית הייתה נוחה ביותר, שכן הירח היה במולדו ולא הפריע לצופים, שיכלו לצפות בפרסאידים גם מאזורים מיושבים (בעיקר בחופי הים).

הפרסאידים של 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 היו שני שיאים למטר הפרסאידים, הראשון השיא הרגיל, שהיה חלש יחסית עם קז"ש של כ-80, והשני, שיא לא צפוי, שהופיע בהפתעה לילה לאחר ליל השיא, והגיע לקז"ש של כ-130 למשך זמן קצר.

הפרסאידים של 2009[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 ניתנו מספר תחזיות מפי אסטרונומים מובילים בתחום המטאורים, לפעילות חזקה מהרגיל של הפרסאידים. התחזיות התממשו, והופיעו שלושה שיאים שונים במהלך 24 שעות, בקז"ש של 160, 200 ו-220. עקב התחזיות המטר קיבל פרסום רב בעולם, אשר חלחל גם לישראל, למרות שהתנאים לראותו בשנה זו היו נחותים, עקב מופע ירח גדול, ובמיוחד בישראל, עקב שעות שיא לא מתאימות. לכן על אף הציפיות הגדולות, היה זה מטר פרסאידים חלש יחסית מנק' מבטו של צופה בישראל, שלא זכה "להרגיש" את ההתפרצויות.

הפרסאידים של 2012[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 ניתן היה לצפות בפרסאידים מישראל בלילות שבין 11 באוגוסט לבין 13 באוגוסט. במקומות שבהם לא היה זיהום אור ניתן היה לצפות במספר של עד כ-200 פרסאידים בשעה. בישראל היו מספר תצפיות מאורגנות, המרכזיות שבהן בפארק תמנע בשיתוף האגודה הישראלית לאסטרונומיה וברמת יששכר שבמועצה האזורית הגלבוע[3].

הפרסאידים של 2028[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד
פרטים המופיעים בו עשויים להשתנות.
ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד
פרטים המופיעים בו עשויים להשתנות.

בשנת 2000 התפרסם מאמר מאת חוקר המטאורים אסקו לייטינן, אשר חזה את התפרצות הפרסאידים בשנת 2004. בנוסף, באותו מאמר נתן החוקר תחזית להתפרצות חזקה מאוד של הפרסיאדים בשנת 2028, שתגיע לרמה של סופת מטאורים, משמע, אלפי מטאורים בשעה. תנאי התצפית באותה שנה יהיו קשים מבחינת אור ירח, אך המופע עדיין צפוי להיות מרשים, והאזור האידיאלי בכדור הארץ לצפות ממנו יהיה בצפון יבשת אמריקה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרסאידים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rebecca Harbison (10 בפברואר 2016). "Do more meteorites fall at low latitudes?". Ask an Astronomer. Astronomy Department at Cornell University. נבדק ב-20 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Perseids 2009: visual data quicklook". Imo.net. אורכב מ-המקור ב-2016-10-16. נבדק ב-2009-08-11.
  3. ^ אילן גטניו, מופע הזיקוקים של השמיים, ישראל היום, 12 באוגוסט 2012