פרשת הסוס הטרויאני (ישראל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרשת הסוס הטרויאני היא פרשת ריגול עסקי שנחשפה בישראל בסוף המחצית הראשונה של שנת 2005. קצה החוט לחשיפת הפרשה הגיע לאחר שחומרים מספר חדש של אמנון ז'קונט דלפו החוצה ממחשבו האישי. לאחר בדיקה, התברר כי חתנה לשעבר של ורדה רזיאל-ז'קונט, מיכאל האפרתי, ואשתו הנוכחית רות, פיתחו ושתלו במחשבו האישי תוכנת ריגול (שכונתה "הסוס הטרויאני" בתקשורת הישראלית).

הרקע לפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבועות ספורים לפני יציאת ספרו החדש לאור, שם לב ז'קונט כי תכתובות מחשבון הדואר האלקטרוני שלו נמחקו ואחרות סומנו כי נקראו. חברי סגל באוניברסיטת תל אביב קיבלו דואר אלקטרוני שנכתב בשמו ובו נכתב כי הוא מודה שגנב מאמרים אקדמאים. אל הדואר האלקטרוני צורפו מאמרים שכתב שהיו מאוחסנים במחשבו האישי בלבד. בערך הויקיפדיה של ז'קונט נכתבו על ידי מיכאל ורות האפרתי דברי בלע אודותיו, בין היתר כאילו היה לו עבר פלילי וכי השתמט משירות צבאי. קטעים מספרו פורסמו ועליהם נכתבו עשרות תגובות שליליות. שמות המגיבים עוררו אצל ז'קונט תחושה שייתכן שמדובר באנשים שהוא מכיר. אחד השמות היה הסיסמה לחשבון דואר האלקטרוני שלו ושם אחר היה "פלאפל התאומים" הנמצא בגבעתיים. דברים אלו ואחרים הובילו את ז'קונט לחשוד כי מדובר במיכאל האפרתי, איתו היה בסכסוך משפטי על רקע משפחתי. תקליטור שהונח בתיבת הדואר שלו עורר את חשדו והוא לקח אותו אל המשטרה. חוקרי המשטרה פיצחו את תוכנת הרוגלה שהותקנה בו והגיעו אל השרת אליו נשלח כל החומר.

הסתעפות הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרי המשטרה שחקרו פריצה למחשב אישי והטרדה, גילו חומר עסקי רב מאוד. בעקבות החומר שהתגלה על השרת נחשדו 11 חוקרים פרטיים משלושה משרדי חקירות בכך שרכשו מהזוג האפרתי תוכנת רוגלה בשם "TargetEye" ושתלו אותה במחשביהן של חברות מרכזיות במשק הישראלי באמצעות תוכנה שהופצה בצורת הצעות עסקיות על גבי תקליטור ובמשלוח דואר אלקטרוני. בין החברות שהיו קורבנות למעשה זה: הוט, פרטנר, קבוצת שטראוס, צ'מפיון מוטורס, סטימצקי, מלם מערכות, דובק ומי עדן[1][2].

תוצאות הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפתח התוכנה וזוגתו, מיכאל ורות האפרתי, נעצרו בבריטניה והוסגרו לישראל בסוף ינואר 2006[3]. על שניהם נגזרו במסגרת הסדר טיעון עונשי מאסר שנעו בין שנתיים לארבע שנים. הסדר הטיעון כלל גם פיצויים בסך מיליון שקלים מכל אחד[4]. ההסדר הותנה בכך שרות תפליל את החוקרים הפרטיים שהם חברו אליהם. היא העידה נגד שניים מהם ואחר כך סירבה להעיד בטענה שהדבר פוגע בבריאותה. על כך נענשה בחודש מאסר בפועל ומאוחר יותר גם בשלושה חודשי עבודות שירות[5][6].
בנובמבר 2007 נגזרו על החוקר הפרטי אליעזר פילוסוף לפי הודאתו 15 חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 50 אלף שקלים, ורישיון החוקר הפרטי שלו נשלל לצמיתות[7]. בתחילת מרץ 2007 גזר בית משפט בישראל על בעל משרד חקירות צבי קרוכמל 32 חודשי מאסר בפועל וקנס כספי בסך 225 אלף שקל בגין חלקו בפרשה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבי כהן, הותר לפרסום: פרשת ריגול במחשבי חברות מהגדולות במשק, באתר ynet, 29 במאי 2005
  2. ^ אבי כהן, החוקרים העצורים: "לא ידענו שזה לא חוקי", באתר ynet, 29 במאי 2005
  3. ^ הדס שפר, "רות האפרתי הותקפה במעצר", באתר nrg‏, 31 בינואר 2006
  4. ^ ת.פ. 40061/06, באתר HALEMO
  5. ^ גלעד גרוסמן‏, עבודות שירות לרות האפרתי שסירבה להעיד, באתר וואלה!‏, 2 בינואר 2011
  6. ^ נועם שרביט, ‏אישום נדיר בפרשת הסוס הטרויאני: רות האפרתי תואשם בסירוב להעיד, באתר גלובס, 4 בנובמבר 2007
  7. ^ ורד לוביץ', הורשע חוקר פרטי בפרשת הסוס הטרויאני, באתר ynet, 15 בנובמבר 2007