צו 9

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

צו 9 הוא פקודת גיוס מיידי של חיילי המילואים לצה"ל. הוראותיו מעוגנות בסעיף 9 לחוק שירות המילואים, ומכאן שמו.

הסמכות להוציא צו 9 הוסדרה לראשונה עם חקיקתו של חוק שירות המילואים מ-2008. החוק קובע הוראות לעניין תקופת השירות המרבית בשירות המילואים, וכן הוראות המגבילות את הקריאה לתעסוקה מבצעית. חריג להוראות אלה הוא צו 8, שמאפשר קריאה מיידית לשירות מילואים בנסיבות חירום, ללא הגבלת זמן. בצד זאת, נדרש מענה גם למצב הביניים, שבו לא מתקיימות נסיבות חירום, אך עקב צרכים ביטחוניים דחופים, פגיעה חמורה בשלום הציבור, הנפש או הרכוש או חשש לפגיעה כזאת, יש צורך בתגבור של כוחות הצבא בחיילי מילואים. לשם כך נחקק סעיף 9, המקנה את הסמכות לקריאה לשירות המילואים בנסיבות אלה. בניגוד לצו 8, שתוקפו אינו מוגבל בזמן, תוקפו של צו 9 מוגבל ל-25 ימים.

ככלל, הסמכות להורות על הוצאת צווי 9 נתונה לממשלה, לפי המלצת שר הביטחון. על השר להביא את הצווים לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בתוך 48 שעות, ואם זו לא אישרה אותם, תוקפם יפקע בתוך שבוע. בנסיבות חירום, רשאי שר הביטחון להוציא את הצווים אף ללא אישור הממשלה, אלא בהסכמת ראש הממשלה בלבד.

הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בצווי 9 הייתה בספטמבר 2011, לאחר מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011), כשהגבירו משמעותית את כמות החיילים לאורך גבול סיני.

במהלך מגפת הקורונה נעשה שימוש בצווי 9 לטובת גיוס כוחות מילואים לסיוע בהתמודדות נגד המגפה.[1] באוגוסט 2022 גויסו חיילי מילואים בצו 9 במהלך מבצע עלות השחר.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]