צולל ימי
 צולל ימי
| |
|---|---|
צולל ימי
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | אווזאים |
| משפחה: | ברווזיים |
| תת־משפחה: | ברווזים צוללים |
| סוג: | צולל |
| מין: | צולל ימי |
| שם מדעי | |
 Aythya marilaליניאוס, 1761 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
צולל ימי (שם מדעי: Aythya marila) הוא מין ברווז בסוג צולל השייך לתת-המשפחה ברווזים צוללים. ברווז זה חי בחלק הצפוני של כדור הארץ באירופה, אסיה ואמריקה הצפונית, לאורך החופים והאגמים וגם בטונדרות של אלסקה ורוסיה ובאזור הטייגה. בישראל אפשר למצוא אותו חורף בעמק החולה ובכנרת[2].
ברווז זה מגיע לאורך 39–56 ס"מ, ולמשקל 726–1,360 גרם. הוא בעל נוצות שחורות עם בטן וצידיים לבנים, כנפיים מנומרות כסופות-אפורות וצוואר וראש ירוקים כהים. העיניים צהובות והמקור השטוח תכול. הנקבה חומה ברובה, אך בעלת ראש שחור, מקור תכול וסביבו אזור לבן ועיניה צהובות.
ברווזים אלה חיים רוב הזמן על פני הים או באגמים גדולים ורוב זמנם מצויים במים. הם צוללים כדי להשיג את מזונם המורכב מתולעים, צמחייה מימית, רכיכות ודגיגים.
גדילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הצולל הימי גדל בטונדרה וטייגה. כעת מוערך ששבעים וחמישה אחוזים מאוכלוסיית הצולל הימי מתפתחת באלסקה. הצולל הימי בדרך כלל מתחיל לגדול בגיל שנתיים אף על פי שהוא מתחיל לקנן כבר בהגיעו לגיל שנה.
צוללים ימיים זכרים משתמש בשריקה רכה וזריזה בשביל למשוך את תשומת לבם של הנקבות בתקופת החיזור (בין סוף החורף עד תחילת האביב), בדרך חזרה לאזור הגדילה שלהם. צוללים ימים מסוג נקבה משמיעים קול אחד, "ארר-ארר-ארר-ארר" צורם. החיזור של הצולל הימי הוא מסובך ומסתיים בצורת זוגות של זכר ונקבה. הקן של צולל ימי הוא בעצם שקע באדמה, שאותו הנקבה מרפדת.
אחרי שהנקבה מטילה את הביצים, הזכר נוטש אותה והולך עם זכרים אחרים לאגמים, אליהם הם חוזרים באופן שנתי. באגמים האלה יש מזון ומחסה. הנקבה מטילה שש עד תשע ביצים ואז דוגרת עליהם במשך עשרים ושישה עד עשרים ושמונה ימים. האפרוחים שרק בקעו מכוסים בפלומה וזמן מה לאחר מכן הם יכולים ללכת, לשחות, להאכיל את עצמם ועוד, אבל רק אחרי ארבעים עד ארבעים וחמישה ימים אחרי הבקיעה. האפרוחים הפגיעים עוקבים אחרי אמם. הצעירים נחשפים לטורפים רבים כמו: שועלים, ינשופים, בואשים, דביבונים, זאבים ואיומים רבים אחרים.
שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי IUCN הצולל הימי נמצא בדרגה מוגנת ועם הכי פחות חשש לסכנת הכחדה. בזמן ספירת האוכלוסייה של המין, הוא נספר ביחד עם מין דומה - צולל קטן (Aythya affinis), מכיוון שאי אפשר להבדיל בין המינים בצילום אווירי. מוערך שבערך כאחד עשר אחוזים מהצוללים יבשתיים.
מאז שנות השמונים אוכלוסיית הצוללים הימיים קטנה באיטיות. הגורמים העיקריים לכך הם: מחסור במקומות גידול ושינויים בבית הגידול, חומרים מזהמים, וסיכויי ההישרדות הנמוכים של הנקבות.
ב-2010 נספרו 4.2 מיליון צוללים, אבל מעריכים שמתוכם רק 1,200,000 עד 1,600,000 הם צוללים ימיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צולל ימי, באתר ITIS (באנגלית)
- צולל ימי, באתר NCBI (באנגלית)
- צולל ימי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- צולל ימי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- צולל ימי, באתר Internet Bird Collection (באנגלית)
- צולל ימי, באתר GBIF (באנגלית)
- צולל ימי באתר דיסקוס הגליל (בעברית)
- צולל ימי באתר All About Birds (באנגלית)
- צולל ימי באתר הצפרות הישראלי (בעברית)
