צומח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
קריאת טבלת מיוןצומח
מיון מדעי
על־ממלכה: איקריוטים
ממלכה: צומח
שם מדעי
Plantae
הקל, 1866

עיינו גם בפורטל

פורטל בוטניקה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בעולם הצומח. ניתן למצוא בו ערכים הקשורים לעצים, לפרחים, למחזור החיים של הצומח, ולטקסונומיה.

צומח (שם מדעי: Plantae או Viridiplantae) היא ממלכה שכוללת בתוכה יצורים המבצעים פוטוסינתזה ומכילים את הפיגמנטים כלורופיל a וכלורופיל b. חומר התשמורת העיקרי אצלם הוא עמילן. ממלכת הצומח ממוינת לשתי קבוצות עיקריות:

מקובל להניח שצמחים התפתחו מאצות ירוקיות בגלל המשותף ביניהם: הפיגמנטים הפוטוסינתטיים הם כלורופיל a וכלורופיל b, חומר התשמורת העיקרי הוא עמילן, דופן התא מכיל תאית.

ערך מורחב – היסטוריה אבולוציונית של צמחים

שיטות הרבייה של הצמחים רבות ומגוונות, החל מהתחלקות תאים, כמו בחלק מהאצות הירוקיות, וכלה בהאבקה והתפתחות זרעים כמו בבעלי הפרחים.

רוב הצמחים הם אוטוטרופים שמייצרים את המזון שלהם עצמאית על ידי הפוטוסינתזה. בהתאם לכך, אחד הגורמים העיקריים שמשפיעים על גדילת הצמח והתפתחותו הוא האור[1]. חלק מהצמחים הם טפילים, ומנצלים לקיומם חומר אורגני מצמחים חיים אחרים. לעומתם, צמחים טורפים מנצלים חומר אורגני מבעלי החיים. המדע העוסק בחקר הצומח נקרא בוטניקה.

בראשית המאה ה-21 מספר מחקרים הראו שצמחים שונים פיתחו יכולות שונות לחוש את הסביבה ואף להגיב למתרחש בה, למשל, להגיב בהפרשת חומרים למשמע זמזום דבורה[2].

המיון המדעי של ממלכת הצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן המיון השלם, המלא והמעודכן לשנת 2004:

הערה

  • בשיטה המודרנית של המיון המדעי, לא תמיד דרגת מיון מסוימת נכללת בדרגת המיון שמעליה. כלומר, סדרה של צמחים יכולה להיות כלולה במערכה ולא תהיה שייכת לאף מחלקה.
  • קבוצה היא דרגת מיון בדיוק כמו מערכה, מחלקה, סדרה ומשפחה, אך ללא שם מאפיין.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם צטיינמן ודוד (צירקין) צפריר (1982). צמחי בית ומרפסת – כרך א'. תל אביב: הוצאת עם עובד – תרבות וחינוך.
  2. ^ אתר למנויים בלבד הם שומעים, זוכרים, מרכלים ואפילו מחשבים ממוצע. מבט לעולמם הנסתר של הצמחים, באתר הארץ, 27 במאי 2021