צפניה דרורי

**צפניה דרורי**
	הרב צפניה דרורי
לידה	13 במרץ 1937 (בן 87); א' בניסן תרצ"ז; שדה יעקב, פלשתינה (א"י)
מדינה	ישראל
השכלה	ישיבת כרם ביבנה; ישיבת מרכז הרב ;
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	תורה, עם ישראל, ארץ ישראל, פוליטיקה, כשרות, הלכה, חינוך
רבותיו	הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב משה צבי נריה, הרב דוד כהן (הנזיר), הרב יעקב כלאב, הרב חיים יעקב גולדוויכט
תלמידיו	הרב מאיר כהנא, הרב אריאל ברקאי, הרב ליאור אנגלמן, ח"כ אורי אורבך הרב אריה קסלר
חיבוריו	הגיון לבי לפניך-ביאור אורות התורה
בת זוג	הרבנית שרי דרורי
צאצאים	הרב יהונדב דרורי אלישיב דרורי
פרסים והוקרה	פרס עמינח (2015); פרס ירושלים (2022) ;

הרב צפניה דרורי (נולד בא' בניסן תרצ"ז, 13 במרץ 1937) שמש כרבה של העיר קריית שמונה במשך 55 שנים, משנת 1968 ועד 2023 וכראש ישיבת ההסדר בעיר, שאותה הוא ייסד, משנת 1977. הרב היה ממייסדי האגודה להתנדבות שהוא עומד כיום בנשיאותה, לאחר מעל יובל שנים ששימש כיו"ר שלה. כן הוא אב בתי הדין לגיור באזור הצפון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל במושב שדה יעקב. למד בישיבת כפר הרוא"ה בשנותיה הראשונות, בעת שראש הישיבה היה הרב משה צבי נריה.^[1] הוא נמנה עם שבט איתנים בתנועת בני עקיבא, בה שימש כמדריך,^[2] הידוע בהקמת מפעלים חינוכים תורניים-לאומיים שהשפיעו על דרכו של הדור הבא של הכיפות הסרוגות. לאחר מכן ייסד עם חבריו לשבט את ישיבת כרם ביבנה.

בשנת ה'תשט"ו, כמו רוב חבריו, עבר לישיבת מרכז הרב והיה אחד מתלמידיו המובהקים של הרב צבי יהודה הכהן קוק.^[3] הוסמך לרבנות על ידי הרב יצחק אריאלי והראשון לציון הרב יצחק נסים. במקביל ללימודיו בישיבה שימש כמדריך לנוער עולה^[4] והיה פעיל במאבק תלמידי הישיבה נגד המיסיון בירושלים.^[5]

בשנת תשכ"ד (1964) הצטרף לחברו, הרב יעקב פילבר ונטל חלק בהקמתה של ישיבת ירושלים לצעירים. מטרת הקמת הישיבה הייתה ליצור מסגרת לבני תיכון שרצו ללמוד תורה בישיבה על פי השקפת הרב קוק. כיהן בה כר"מ מספר שנים.^[6]

בשנת תשכ"ח (1968), לאחר שעזב את ישיבת מרכז הרב, עלה הרב דרורי צפונה לבקשת הרצי"ה קוק,^[7] התיישב בקריית שמונה מתוך שליחות לחזק את ערכי היהדות באזור הצפון,^[8] ומונה לרבה של העיר. במקביל החל לשדר תוכנית "הלכה יומית" בקול ישראל.^[9] לצדו כיהנו כרבנים ספרדיים הרבנים יצחק אוחנה, יחיאל בוחבוט ושלום לוי.

בשנת תשל"ד הקים בעיר כולל אברכים ועמד בראשו.^[10] בשנת תשל"ז (1977) הקים הרב דרורי את ישיבת קריית שמונה, ויחד עמו כיהן כראש הישיבה הרב אפרים שחור, מיום ייסודה של הישיבה, ועד שנפטר בכ"ב בכסלו תשמ"ג. מאז פטירת הרב שחור ועד היום מכהן הרב דרורי כראש הישיבה ביחד עם הרב ישראל קירשטיין והרב אריאל ברקאי, בנוסף על היותו רב העיר קריית שמונה. בעזרת אברכי הישיבה הוא גם עוסק במתן היתרי כשרות למספר רב של יצרני מזון.

הרב דרורי יסד סדרה ארוכה של שיעורי יהדות בקיבוצי הצפון ובהם בנאות מרדכי ובמשגב עם. בנוסף הקים את המרכז החברתי "מועדון תקוותנו" בקריית שמונה, וגם את המרכז לחינוך יהודי בעיר, שבו מועברים חוגים שונים לתושבי העיר.

פעילותו הרצופה של הרב דרורי בעיר הצפונית מאז שנת 1968 סייעה לתמוך בעיר בתקופות ביטחוניות וכלכליות קשות, שבהן נחתו בעיר קטיושות ואנשי עסקים עזבו אותה, הוא הקפיד להישאר בעיר ויחד עם תלמידיו לתרום לתושבים. במהלך תקופה זו חוותה העיר את מלחמת שלום הגליל, מבצע דין וחשבון, מבצע ענבי זעם, מלחמת לבנון השנייה ועוד. במשך השנים התרחב פועלו בעיר לתחומים חברתיים דוגמת מפעלי צדקה, סיוע קהילתי ומשפחתי, פיתוח, חינוך ועוד.^[11]

בתקופת תוכנית ההתנתקות דגל הרב בקו מתון יחסית והתנגד במידת מה לסירוב פקודה מפורש, אך עם זאת הורה לתלמידיו להשתדל להתחמק ככל האפשר מכל פעילות של פינוי היישובים.

היה חבר במועצה הציבורית של מפלגת הבית היהודי שקמה לאחד בין המפד"ל ומפלגות האיחוד הלאומי.

בשנת תשע"ד (2014) הוציא לאור את ספרו הראשון והיחיד, "הגיון לבי לפניך" - ביאור ופירוש על אורות התורה של הרב קוק. על ספר זה זכה בפרס הרצי"ה קוק.

ביום העצמאות ה-70 למדינה, לרגל 50 שנות פעילות בעיר, קיבל לצד רעייתו הרבנית שרי את "פרס מפעל חיים" של קריית שמונה.^[12]

בשנת תשפ"ב (2022) זכה בפרס ירושלים של קבוצת בשבע על מפעל חיים.^[13] את הפרס העניק נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג. וועדת הפרס נימקה את בחירתה ברב צפניה דרורי וציינה את פועלו המבורך במשך שנים רבות על יוזמתו להתיישב בקרית שמונה, לשמש בה כרב העיר, להקים בה ישיבת הסדר ומתוך כך לחזק בשליחות עמוקה את ערכי היהדות בכל אזור הצפון. הרב זכה להקים מפעלים חינוכיים תורניים ולאומיים בכל הארץ המשפיעים רבות על חינוך ועיצוב הדור. כמו כן, לפני יובל שנים הרב היה בין מייסדי האגודה להתנדבות, הארגון שייסד למעשה את השירות הלאומי בישראל וצמח להיות אחד מהמפעלים החברתיים הכי גדולים ומשמעותיים שקמו במדינת ישראל.

מחברי ארגון 'רבני תורת הארץ הטובה'.

האגודה להתנדבות והשירות הלאומי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב דרורי קשור למפעל השירות הלאומי בישראל כבר למעלה מ-50 שנה. הוא נמנה עם רשימת המייסדים של האגודה להתנדבות לעם, שהוקמה ב-1971, כשהייתה המסגרת הראשונה של שירות לאומי. בעשורים הראשונים שימש כרב האגודה והיועץ הרוחני שלה. ביתו של הרב, בקרית שמונה, שימש בסיס לפעילות המתנדבות בעיר משנות ה-70, ואשתו הרבנית שרי הייתה מרכזת הגרעין המקומי וליוותה אלפי בנות מתנדבות, במשך שנים רבות.

ב-1994, לאחר התפטרותו של דב פרומן, ובעקבות משבר שהתחולל באגודה, התבקש הרב דרורי להנהיג אותה. מאז ועד 2022, הוא כיהן כיו"ר האגודה וכמתווה דרכה.

בתקופתו, כיו"ר הוועד המנהל, פתחה האגודה את שעריה למתנדבים ומתנדבות מכלל מגזרי האוכלוסייה, לא רק בנות דתיות. פתיחת השערים בארגון שנחשב מעוז של הציונות הדתית, עוררה מחלוקות קשות בקרב ההנהלה והעובדים. הרב דרורי הכריע בעד פתיחת ערוצי שירות למתנדבים ומתנדבות חילונים, למוגבלים ובעלי צרכים מיוחדים, ולבני מיעוטים. על ההחלטה שלו לשלב ערבים בשירות לאומי אמר לחבריו: "המטרה שלנו היא לעשות טוב לכל אשר בציון" כשנשאל: "האם אתה מתכוון לחברה הציונית ?" השיב בשלילה, הצביע על בתי כפר ערבי הנשקפים מהחלון, ואמר: "זאת מהכפר שם, היא שכנה שלי. אם היא הולכת לעשות טוב פה במדינת ישראל, זה טוב. אנחנו צריכים לאפשר לה לעשות את זה הכי טוב. כי הייעוד שלנו הוא להפיק את הטוב".^[14]

בשנת היובל של האגודה, תשפ"ב/2022, החליט הוועד המנהל של האגודה להתנדבות למנות את הרב דרורי כנשיא האגודה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לרבנית שרי דרורי ואב ל-9 ילדים, בהם הרב יהונדב דרורי, רב היישוב שילה וד"ר אלישיב דרורי, מרצה וחוקר באוניברסיטת אריאל. גר בקריית שמונה.

מתחומי פעילותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גיור: עמד בראש מיזם הגיור ובראש בתי הדין בצפון כ-30 שנה.
האגודה להתנדבות: ממייסדי האגודה להתנדבות בשנות ה-70 ומכהן כיו"ר עד עצם היום הזה.
חתונות: עורך חתונות בכל רחבי ישראל
פעיל ומייסד של אגודת פורום תקנה.

תעודות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחר להדליק משואה בטקס השאת המשואות ביום העצמאות תשמ"א^[15]
פרס ירושלים על מפעל חיים בשנת תשפ"ב
מארגון המורים הדתיים – על עמידתו בראש הפעילות של הישיבה במלחמת של"ג.
יקיר החינוך הדתי.
תעודת אות כתר, תעודה מתנועת המזרחי.
פרס עמינח.

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעמלים בתורה - תוכנית לימודים מאת הרב ר' משולם ראטה (זצ"ל), בעריכת הרב דרורי, תשכ"ז^[16]
הגיון לבי לפניך - ביאורים לספר אורות התורה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלומי רוזנפלד, האגודה להתנדבות : חמישים שנות שירות לאומי. לוד: האגודה להתנדבות (ע"ר), תשפ"ב 2022.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרי הרב צפניה דרורי זמינים לצפייה באתר ספריית אסיף.
רשימת המאמרים של צפניה דרורי באתר רמב"י
רשימת המאמרים של צפניה דרורי, באתר רמבי"ש
שיעורי הרב צפניה דרורי ב"אורות התשובה" באתר ישיבת קריית שמונה(הקישור אינו פעיל)
רשימת מאמרים של הרב צפניה דרורי בענייני הנצרות והקרן לידידות באתר ישיבת קריית שמונה(הקישור אינו פעיל)
שו"ת עם הרב דרורי(הקישור אינו פעיל) באתר ישיבת קריית שמונה
שיעורי הרב צפניה דרורי באתר ערוץ מאיר
נטעאל בנדל, דברים שלא ידעתם על הרב צפניה דרורי באתר kipa
אלישיב רייכנר, הרב דרורי: "בצה"ל יש כפייה אנטי דתית בלי הצדקה", באתר nrg 19 באוגוסט 2016
מנחם רוטנברג, מרכז הרב - מכללה לבטחון רוחני, הצופה, 27 באוגוסט 1965; המשך
שירות לאומי - סיפור של אגודה והתנדבות, מאת שלומי רוזנפלד, מחבר ספר היובל של האגודה להתנדבות ותולדות השירות הלאומי בכלל
צפניה דרורי (1937-), דף שער בספרייה הלאומית
הרב ליאור אנגלמן, דברים לכבוד פרישת הרב דרורי מתפקידו כרב העיר קריית שמונה, 1/6/2023, https://www.inn.co.il/news/603180
כל הכתבות על הרב צפניה דרורי, באתר ערוץ 7

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ טקס חלוקת פרסים לבני הישיבות נערך אתמול על ידי משרד הדתות, שערים, 16 בפברואר 1953, עמ' 4
^ ארגון בני עקיבא בישראל, הצופה, 4 ביולי 1955
^ ראו: שמחה רז והילה ולוורשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 94, 181
^ סמנריון למדריכי נוער עולה במוסד "עליה" בפתח-תקוה, הצופה, 18 באוגוסט 1960, עמ' 2
^ אלפי אנשים מלווים בשירה ובריקודים את 104 נידוני המיסיון שבחרו במאסר, הצופה, 10 באפריל 1964, עמ' 1–2 (חלק 1, חלק 2); וראו עדותו: שמחה רז והילה ולוורשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 232–233
^ י. אד, ישיבה לצעירים: לפי תוכנית של הרב קוק, הצופה, 18 בנובמבר 1966, עמ' 7
^ שמחה רז והילה ולוורשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 480–481
^ מנחם רוטנברג, רב יצא לכבוש "שממה רוחנית", הצופה, 22 בנובמבר 1968, עמ' 4 (חלק 1, חלק 2)
^ הרב צפניה דרורי נבחר לרבה של קריית שמונה, הצופה, 18 במרץ 1968, עמ' 4
^ "כולל" אברכים יוקם בקריית-שמונה, דבר, 17 באפריל 1974, עמ' 2
^ לוי יצחק הירושלמי, בראש העיר בהתנדבות, מעריב, 23 באפריל 1976, עמ' 8
^ לרב צפניה דרורי ולרבנית שרי דרורי, באתר קריית שמונה
^ בגיל 84: פרס ירושלים על מפעל חיים יוענק לרב צפניה דרורי, באתר ערוץ 7, 19 בינואר 2022.
^ 'האגודה להתנדבות - חמישים שנות שירות לאומי' מאת שלומי רוזנפלד (2022) עמ' 187
^ מדליקי המשואות בערב יום העצמאות, דבר, 5 במאי 1981, עמ' 12
^ יצא לאור, הצופה, 10 במרץ 1967, עמ' 5

[1] טקס חלוקת פרסים לבני הישיבות נערך אתמול על ידי משרד הדתות, שערים, 16 בפברואר 1953, עמ' 4

[2] ארגון בני עקיבא בישראל, הצופה, 4 ביולי 1955

[3] ראו: שמחה רז והילה ולוורשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 94, 181

[4] סמנריון למדריכי נוער עולה במוסד "עליה" בפתח-תקוה, הצופה, 18 באוגוסט 1960, עמ' 2

[5] אלפי אנשים מלווים בשירה ובריקודים את 104 נידוני המיסיון שבחרו במאסר, הצופה, 10 באפריל 1964, עמ' 1–2 (חלק 1, חלק 2); וראו עדותו: שמחה רז והילה ולוורשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 232–233

[6] י. אד, ישיבה לצעירים: לפי תוכנית של הרב קוק, הצופה, 18 בנובמבר 1966, עמ' 7

[7] שמחה רז והילה ולוורשטיין, משמיע ישועה, מרכז שפירא תש"ע, עמ' 480–481

[8] מנחם רוטנברג, רב יצא לכבוש "שממה רוחנית", הצופה, 22 בנובמבר 1968, עמ' 4 (חלק 1, חלק 2)

[9] הרב צפניה דרורי נבחר לרבה של קריית שמונה, הצופה, 18 במרץ 1968, עמ' 4

[10] "כולל" אברכים יוקם בקריית-שמונה, דבר, 17 באפריל 1974, עמ' 2

[11] לוי יצחק הירושלמי, בראש העיר בהתנדבות, מעריב, 23 באפריל 1976, עמ' 8

[12] לרב צפניה דרורי ולרבנית שרי דרורי, באתר קריית שמונה

[13] בגיל 84: פרס ירושלים על מפעל חיים יוענק לרב צפניה דרורי, באתר ערוץ 7, 19 בינואר 2022.

[14] 'האגודה להתנדבות - חמישים שנות שירות לאומי' מאת שלומי רוזנפלד (2022) עמ' 187

[15] מדליקי המשואות בערב יום העצמאות, דבר, 5 במאי 1981, עמ' 12

[16] יצא לאור, הצופה, 10 במרץ 1967, עמ' 5

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]