קהל חסידי ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קהל חסידי ירושלים היא חסידות ירושלמית המשתייכת לעדה החרדית.

תולדות הקהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקהילה נוסדה בשנות ה-80 על ידי קבוצה שפרשה מחסידות קרלין. עד שנת תשמ"ה (1985) לא נטלו מוסדות קרלין תקציבים ממשלתיים, בהתאם להשקפת העדה החרדית. בשנת תשמ"ה החלו המוסדות לקבל תקציבים כאלה, דבר שהביא למאבק חריף שניהלה העדה החרדית נגד חסידות קרלין. קבוצה קטנה מהחסידות, שהזדהתה מבחינה רעיונית עם העדה החרדית, פרשה והקימה בית כנסת נפרד. בתחילה השתכנו הפורשים בבית הכנסת "תרביצ"א" בבתי ורשה שברשות חסידות דושינסקיא ולאחר זמן עברו למשכן קבע ברחוב רבינו גרשום בירושלים. הקהילה מונה קרוב ל-300 משפחות[דרוש מקור].

המנהיג בפועל של הקהילה היה הרב יוסף ציינווירט (נפטר ד' בחשוון ה'תשע"ג) שעד אז היה ר"מ בישיבת איתרי ולפני כן היה ראש ישיבת קרלין וראש החבורה בקרלין. בין הפורשים בלט גם הרב חיים אורי פריינד, לימים דיין בעדה החרדית.

בני הקהילה מתלבשים בלבוש החרדי הירושלמי. לקהילה שלושה בתי כנסת, אחד בירושלים ושנים בבית שמש.

בשנת תשס"א (2001) מונה הרב אברהם שמחה חנון למנהיג הקהילה. באדר תשס"ז (2007) התקיימו בחירות בקרב חברי הקהילה שהכריעו כי הרב חנון יוכתר לאדמו"ר.[1]

בין החברים הבולטים בקהילה:

  • הרב אברהם אטיק - ראש "ישיבת באר שלמה"
  • הרב חיים ליברמן - מקובל ומשפיע חב"די
  • הרב שרגא סעמיועלס - מקובל
  • הרב חיים אורי בריזל - מקובל. מוציא לאור "בית אהרן" המבואר
  • הרב מאיר שטיינברג - דיין בבית הדין "הישר והטוב"
  • טוביה ליברמן - עורך עיתון העדה
  • יוחנן שמעיה - מנהל מוסדות רמ"א וחבר הנהלת העדה החרדית וועד החינוך של העדה החרדית.
  • בנימין לובין - מראשי מערכת הכשרות של העדה החרדית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקדימים לבחירות בחסידויות היו בחסידות סלונים, בחסידות ביאלא ובחסידות פינסק קרלין, אך שם נערכה הצבעה בין כמה מועמדים, ואילו בקהל חסידי ירושלים ההצבעה הייתה גם בשאלה העקרונית אם למנות אדמו"ר.