קובי אוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קובי אוז
לידה 17 בספטמבר 1969 (בן 54)
ה' בתשרי ה'תש"ל
שדרות, ישראל
שם לידה יעקב אוזן
תקופת הפעילות מ-1984
עיסוק זמר-יוצר, מפיק מוזיקלי
סוגה פופ, מוזיקה ים תיכונית, רוק
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, גיטרה
פרסים והוקרה פרס משרד החינוך והתרבות עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קובי אוז בהופעה

קובי אוז (נולד ב־17 בספטמבר 1969) הוא זמר־יוצר, פזמונאי, מלחין, מוזיקאי, סופר, מחזאי, שדרן רדיו ומפיק מוזיקלי ישראלי. לעיקר פרסומו זכה מחברותו בלהקת "טיפקס", שבה הוא הסולן וכותב השירים העיקרי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוז נולד בשדרות בשם יעקב אוּזָן, למשפחה של יוצאי תוניסיה. חלק משנות ילדותו עברו עליו במושבה גן יבנה. כשהיה בן 15, שינה את שמו ל"קובי אוז" והחל לנגן בעיירה שבה נולד.

אוז ניגן בעיקר כקלידן בהרכבים שונים, בהם להקת שפתיים, אבל עם שירותו בצה"ל החל לנסות את כוחו כאומן סולו. ב־1988 הוציא תקליט שדרים ראשון, ובו השירים "סילונים" ו"אל תלכי", שלא זכו להצלחה בתחנות הרדיו. גם שירי הסולו הבאים שהוציא, "לספור כבשים" ו"גשם של שטן", לא זכו לתשומת לב מיוחדת.

מכיוון שידע לנגן רק בקלידים ובסינתיסייזרים, הבין במהרה שהצלילים שהפיק לא יישמעו היטב בעולם הרוק הישראלי המתעורר והחל לנגן עם נגנים אחרים, שמאוחר יותר התגבשו להרכב "טיפקס". אוז הפך למנהיג הלהקה, לסולנה, לכותב המילים ולמלחין העיקרי בה.

פעילות מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובי אוז בהופעה של להקת טיפקס ביום הסטודנט של האוניברסיטה העברית בירושלים, 21 במאי 1997

טיפקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – טיפקס (להקה)

להקת "טיפקס" נוסדה ב־1988, וב־1992 יצא אלבומה הראשון, "שביל קליפות הגרעינים". עד לפירוקה בשנת 2008 הוציאה הלהקה תשעה אלבומי אולפן. הרכב הלהקה השתנה פעמים רבות לאורך שנות פעילותה, אך חלק ממקימיה, ובהם אוז, נותרו בה לאורך כל התקופה. אוז היה סולן הלהקה כמעט בכל שיריה, וכתב והלחין כמעט את כולם. רבים משירי הלהקה הפכו ללהיטים וזכו להצלחה במצעדי הפזמונים, מה שהתבטא בין היתר בשלוש זכיות שלה בתואר "להקת השנה" במצעדי הפזמונים השנתיים של רשת ג', ובזכייתו של השיר "יושבים בבית קפה" שכתב והלחין אוז בתואר "שיר השנה" בגלי צה"ל בשנת 2001.

על השירים הבולטים שכתב אוז ללהקה נמנים "הרבי ג'ו כפרה", "בתוך נייר עיתון", "זמנים קטנים", "התחנה הישנה", "מה עשית", "יש לי חברה", "איזה עולם" (שיר הפתיחה הנודע של "שמש") "עוד שבת", "סתם", "למה הלכת ממנו", "שלוש בלילה", "יושבים בבית קפה", "כמו לפני עשרים ושנה", "ריקודי עמבה" ו"פרח השכונות". בשנת 2000 זכה בפרס אקו"ם לפזמונאי.[1]

בינואר 2007 החליטה ועדה מטעם רשות השידור על חברי להקת טיפקס כנציגי ישראל לתחרות האירוויזיון, שהתקיימה ב־10–12 במאי בהלסינקי, בירת פינלנד. השיר "כפתור אדום" ("Push the Button"), שכתב והלחין אוז, נבחר להיות השיר שבוצע בתחרות. הבחירה נעשתה על ידי צופי ערוץ 1 וצוות שופטים מיוחד בעל ניסיון בתוכני אירוויזיון. השיר סיים בחצי הגמר במקום ה־24 עם 17 נקודות, וכיוון שלא סיים בין עשר המדינות בעלות הניקוד הגבוה ביותר בחצי הגמר, לא זכה להעפיל לגמר תחרות האירוויזיון.

בסוף שנת 2008 הודיעו חברי טיפקס על פירוק הלהקה.[2] באוקטובר 2014 חזרה טיפקס לפעילות.

פעילות במקביל לטיפקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 הגיש פינה בתוכנית המוזיקה "מהקליפייה באהבה" בערוץ 2, לצד אברי גלעד ושרון קנטור.

לאורך שנות העבודה עם "טיפקס" עבד אוז עם אומנים נוספים. בתחילת שנות התשעים עיבד עם חברי להקת "כנסיית השכל" אחדים משיריה, שנכללו באלבום הבכורה של הלהקה, "דברים בלחש", שיצא ב־1992. ב־1996 הלחין את פסקול המחזה "קומדיה של טעויות", ששיריו גם הופצו על גבי תקליטור בשם "שירים לעיר אפזוס מאת קובי אוז". לאלבומה של גלי עטרי "גלידה", שיצא ב־1998, כתב והלחין את השיר "שיר אהבה מסובך".

ב־1999 הפיק אוז את האלבום "כנסיית השכל" של להקת "כנסיית השכל", עיבד את שיריו יחד עם חברי הלהקה, ובשניים מהם גם השתתף בהלחנה. האלבום כלל להיטים רבים, ובהם "היינו עושים אהבה" ו"למיה יש אקדח". "כנסיית השכל" הייתה מהלהקות הראשונות שהוחתמו בחברת ההפקה שהקים אוז, "לבנטיני", שמטרתה "לקדם אליטת אמנים אלטרנטיבית אשר תהווה בסיס לצליל אותנטי של הישראליות החדשה". באותה שנה הקליטה להקת "טיפקס" עם שרית חדד את השיר "כשאני איתך אני כמו דג", שכתב והלחין אוז. השיר נכלל הן באלבומה של חדד "כמו סינדרלה" והן באלבומם של "טיפקס" "דיסקו מנאייק".

בשנת 2000 הלחין אוז את מוזיקת הרקע ואת השירים למחזה "נאסר א־דין". באותה שנה השתתף בעיבודי השירים באלבום הבכורה של חיים אוליאל, "סנדוק לעג'ב". אוז הלחין גם מספר שירים עבור האלבום, ובהם להיטו הגדול ביותר, "סימני סערה", למילים של המשורר שמעון אדף. בהמשך אותה שנה הפיק אוז את אלבום הבכורה של להקת הדג נחש, "המכונה של הגרוב". אוז השתתף בעיבודי השירים עם חברי הלהקה, ושלושה מהם גם הלחין עמם: "לא מוותר", "עבריין" ו"צעצוע". את השיר "הדג נחש" מהאלבום הלחין ביחד עם חברו ללהקת טיפקס מאיר עמר ("ביג אם"). תרומתו של אוז להפקת האלבום תוארה בשיר "לא מוותר": בגלל זה חברים לבנטיני מתאים לי. כי בא הבן אדם אומר: 'אני אוהב איך שאתם נשמעים לי'. ולא במשמעות עשו מה שאני אומר, אלא בקטע האוסול של 'הסאונד שלכם אחר' .

לאלבומה של שרית חדד "לעשות מה שבא לי", שיצא בשנת 2000, כתב והלחין את השיר "כמעט הולכת". בשנת 2001 יצא אלבומה של חדד "אשליות מתוקות", ובו שבעה שירים שאוז כתב והלחין. עליהם נמנו הלהיטים "אשליות מתוקות", "תשתוק תשתוק" ו"יאללה לך הביתה מוטי", שנבחר כ"שיר השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תשס"א. בשיר אחד באלבום השתתפו אוז ולהקת "טיפקס" בשירה: "תיזהרי ממנו". באותה שנה הפיק אוז את האלבום "אהבה כתומה" של הצמד נערי רפול. אוז השתתף בעיבודי השירים באלבום עם שני חברי הצמד, איתי זילברשטיין ומאיר עמר ("ביג אם"), שהיה חבר באותה עת גם ב"טיפקס". לאלבומה של גלי עטרי "חבק אותי לאט" מ־2003 כתב והלחין את השיר "אני נשארת כאן".

בשנת 2004 הוציא אוז אלבום סולו ראשון, "דמעות וים", שנוצר בעקבות תהליך הפרידה מאשתו הראשונה. על אף שאוז היה החתום היחיד על האלבום, השתתפו בו בנגינה כל חברי להקת "טיפקס" באותה עת. כדי להפריד בין פעילות הלהקה לבין אלבום הסולו של אוז, יצא האלבום בחברת "הליקון", בניגוד לאלבומי הלהקה, שיצאו בחברת "הד ארצי". בין שיריו המוכרים של האלבום היו "זיכרונות" ו"אם תעזבי אותי".

עוד ב־2004 השתתף בעיבודי השירים באלבומם השני של "נערי רפול", "נמלים". לאלבומה של שרית חדד "מיס מיוזיק", שיצא ב־2005, כתב והלחין את השיר "אכלו לי שתו לי". השיר בוצע גם בגרסה שונה במעט באלבומה של "טיפקס" "רדיו/מוזיקה/עברית", שיצא כעבור שנה. בשנת 2007 הפיק את אלבומו של חמי רודנר "מכונת השירים הגדולה", והשתתף בעיבודי שיריו. לאלבומו של שמעון בוסקילה "מרגיש את זה", שיצא באותה שנה, כתב את מילות השיר "בימים עברו".

בשנת 2018 הגיש את תוכנית הדוקו בנושא מוזיקה "צליל מכוון" ששודרה בערוץ כאן 11.

באוקטובר 2019 החל להשתתף בפרסומת למשחק ווינר של המועצה להסדר ההימורים בספורט לצד חנן סביון וגיא עמיר.[3]

בשנת 2020 ביצע את הקריינות בסדרה התיעודית "שמיים בצבע אדום" בערוץ כאן 11.

בתחילת חודש פברואר 2022 זכה אוז במקום הראשון בתוכנית "מאסטר שף ספיישל VIP" ששודרה בערוץ קשת 12.

במרץ 2022 השתתף בסדרת הרשת אני אמחק אותך, במסגרתה המוזיקאי רועי לבס יצא למסע נקמה באוז וניסה להדיח אותו מלהקת טיפקס.

כסופר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוז פרסם שני רומנים: משה חוואטו והעורב ב־1996 ועבריין צעצוע ב־2002. שניהם יצאו בהוצאת קשת. בשני ספריו שם אוז במרכז העלילה את השוליים החברתיים, והוא מעצב טיפוסים ביזאריים וצבעונים. הביקורת העריכה את השימוש בשפה של אוז, והשילוב בין הומור ורצינות, רגישות ובוטות ואותנטיות "ילידית" ותרבותית.[4]

קריירת סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קובי אוז בהפגנת הרופאים הגדולה בירושלים, 31 ביולי 2011

בפברואר 2010 הוציא אוז אלבום סולו שני, "מזמורי נבוכים", בעקבות מופע אקוסטי באותו השם. האלבום כולל שירים חדשים שהוגדרו על ידי אוז כ"נעים באזור הערפילי שאינו דתי ואינו חילוני".[5] בשיר "אלוהיי" אף שולבה הקלטה ישנה של פיוט ששר רבי ניסים מסיקה (רבי שניישן), סבו של אוז מצד אמו, שהיה פייטן תוניסאי, אליו היה מאוד קשור. באלבום נכללה גם גרסה מחודשת לשירה של להקת "טיפקס" "הרבי ג'ו כפרה".[6]

במרץ 2011 יצא אלבומו השלישי, "מזמורים נוספים". בין שיריו היו גרסתו של אוז לשירה של נעמי שמר "שירת העשבים", וכן גרסה מחודשת לשיר הנושא מהסרט "משפחת צנעני".

במקביל לשני האלבום מופיע אוז במשותף עם פייטנים וזמרים חסידיים, כאברהם פריד, דניאל זמיר, הרב דוד מנחם והתזמורת האנדלוסית.

ביום העצמאות ה־61 של מדינת ישראל נבחר להדליק אחת משתים עשרה המשׂואות בהר הרצל, עבור תרומתו לתרבות העברית בתל אביב.

בשנת 2012 החל אוז להשתתף בסדרת הדוקו־ריאליטי "גולסטאר", המשודרת בערוץ HOT3. בחודש נובמבר באותה השנה תיאטרון באר שבע העלה את המחזמר "פרח השכונות" המבוסס על שירים שכתב והלחין אוז.[7] [8] באותה השנה כתב עם יוני רועה את השיר "כמה כמה" עבור שרית חדד.

הוא חתן פרס ליבהבר לשנת 2012, שמעניק מכון שכטר למדעי היהדות. הפרס הוענק לו על תרומה משמעותית להשגת סובלנות דתית ופתיחות תרבותית בישראל.[9]

במרץ 2015 הוציא אלבום בשם "חלום עקבותיך" קאברים לשירים של אריק איינשטיין,[10] שהוקלט בפרויקט מיוחד של כמה הופעות בפני קהל מצומצם בסלון ביתו של אוז.[11]

במאי 2017 החל לשדר תוכנית אישית שבועית בכאן ב' של תאגיד השידור הישראלי. בהמשך השנה הוכרז כזוכה בפרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום המוזיקה.[12] בעבר כתב אוז טור שבועי בעיתון "מעריב".

בשנת 2019 הוענק לאוז אות בן-גוריון מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

ב-17 באוגוסט 2023 יצא לאור השיר "כתונת פסים 2023" בו השתתף לצד אמנים ישראלים רבים אחרים.[13]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 נישא אוז לשחקנית אביטל אברג'יל. ביולי 2003 השניים התגרשו.

בשנת 2005 נישא אוז בשנית לשירה ארד, דיג'יי, עורכת וידאו ושחקנית בעברה. בשנת 2009 הם התגרשו.[14]

בשנת 2010 נישא בשלישית לבת שבע מזרחי.[15] לזוג נולדו תאומות ב־2010, ב־2012 נולדה להם בת וב־2014 נולד להם בן. מתגורר בתל אביב.

בדצמבר 2018 פורסם שהיה מבין מייסדיה של מפלגת גשר בראשות אורלי לוי-אבקסיס.[16]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הזוכים ב"נוצת הזהב": קובי אוז, אריאל זילבר ועמיר בניון, באתר וואלה!‏, 2 בפברואר 2000
  2. ^ אור ברנע, "טיפקס" מתפרקת, באתר ynet, 10 בנובמבר 2008
  3. ^ עינב שיף, הימור לקוחות, באתר ynet, 24 באוקטובר 2019
  4. ^ אוז, קובי, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, דביר, 2014
  5. ^ יעקב אוז, סוף סוף מזמורי נבוכים יוצא אל הדרך..
  6. ^ אור ברנע, קובי אוז מתפייט, באתר ynet, 25 באוקטובר 2009
    עינב שיף‏, פקק באוזן, באתר וואלה!‏, 2 במרץ 2010
    בן שלו, עכבר העיר אונליין, האלבום ה"יהודי" של קובי אוז, באתר הארץ, 11 במרץ 2010
  7. ^ יונתן ריגר, קובי אוז כותב מחזמר חדש, חדשות 2, באתר Mako‏, 1 באוקטובר 2012
  8. ^ מרב יודילוביץ', קובי אוז: "התמימות היא התרסה מול העולם הציני", באתר ynet, 13 בנובמבר 2012
  9. ^ פרס להשגת סובלנות דתית לאוז ואלבוים, באתר הבמה, 10 בינואר 2013
  10. ^ אתר למנויים בלבד רוויטל מדר, קובי אוז מרענן את המושג "שירי ארץ ישראל הטובה והישנה", באתר הארץ, 26 במרץ 2015
  11. ^ צפו: קובי אוז בהופעה בסלון ביתו, באתר ynet, 25 במרץ 2015
  12. ^ חדשות סרוגים, ‏קובי אוז ואודהליה ברלין: רשימת הזוכים בפרס לתרבות יהודית נחשפה, באתר "סרוגים", 7 באוגוסט 2017
  13. ^ יובל אראל, אמני ישראל – כתונת פסים 2023, בבלוג של יובל אראל, מגזין מוזיקה ותרבות, 17 באוגוסט 2023
  14. ^ ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, עמודים 72-80
  15. ^ ערן בר-און, פעם שלישית חופה: קובי אוז התחתן, באתר ynet, 30 באוגוסט 2010
  16. ^ אבישי גרינצייג, אריק בנדר, ‏פרסום ראשון: אלו מייסדי מפלגת @@@גשר@@@ של אורלי לוי-אבקסיס, באתר מעריב אונליין, 26 בדצמבר 2018