קון-וו פאק

**קון-וו פאק**
**백건우**
לידה	10 במאי 1946 (בן 77); סיאול, קוריאה הדרומית
מוקד פעילות	קוריאה הדרומית
מקום לימודים	בית הספר ג'וליארד
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	קוריאנית
כלי נגינה	פסנתר
בן או בת זוג	Yoon Jeong-hee
פרסים והוקרה	אביר מסדר האמנויות והספרות; לי בינג-צ'ול ;

זהו שם קוריאני; שם המשפחה הוא פאק.

קון-וו פאק (בקוריאנית: 백건우, בתעתיק אנגלי: Kun-woo Paik; ‏נולד ב־10 במאי 1946) הוא פסנתרן דרום קוריאני של מוזיקה קלאסית.

ילדותו וצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יליד סיאול, קון-וו פאק הופיע לראשונה כסולן בקונצרט פומבי בגיל 10 עם התזמורת הלאומית של קוריאה כשניגן את הקונצ'רטו לפסנתר של גריג. בשנים הבאות הופיע בקונצרטים נוספים בקוריאה, בין השאר ניגן תמונות בתערוכה מאת מוסורגסקי. מאוחר יותר למד בבית הספר ג'וליארד בניו יורק (1965-1971) אצל רוזינה לוין, וכן בלונדון (אצל אילונה קאבוש) ובאיטליה (אצל גידו אגוסטי ווילהלם קמפף). קון-וו פאק זכה בתחרות על שם פרוצ'ו בוזוני בשנת 1969 ותחרות הבינלאומית לפסנתר על שם וולטר נאומבורג בניו יורק (בשנת 1971).

המשך הקריירה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים הופיע קון-וו פאק ברסיטלים במרכזי המוזיקה החשובים כדוגמת לינקולן סנטר, קרנגי הול, ויגמור הול ובאולם הבית של הפילהרמונית של ברלין. הוא ניגן גם עם התזמורת הסימפונית של לונדון, תזמורת רשות השידור הבריטית (בלילה האחרון של הפרומס ב-1987), עם התזמורת הסימפונית של פיטסבורג, התזמורת הלאומית הרוסית, התזמורת הפילהרמונית של סנקט פטרבורג, תזמורת פריז, התזמורת הלאומית של צרפת, האנסמבל התזמורתי של פריז, תזמורת רשות השידור האיטלקית RAI בטורינו, התזמורת הפילהרמונית של ורשה, התזמורת הקאמרית האנגלית והתזמורת של רשות השידור הפולנית ותחת שרביטיהם של מנצחים כמו מאריס יאנסונס, נוויל מרינר, לורנס פוסטר, מיכאיל פלטניוב, דמיטרי קיטאיינקו, ג'יימס קונלון (שניצח על קונצרט הבכורה שלו בניו יורק ב-1972), ג'ון נלסון ואליהו ענבל. קון-וו פאק הוא אורח קבוע בפסטיבלים חשובים למוזיקה קלאסית כמו ברלין פסטווכן, הפסטיבלים באקס-אן-פרובאנס, בלארוק ד'אנטרון, קולמאר,ספולטו,אלדבורו ורוויניה. הוא ערך סיורי קונצרטים מקיפים באוסטרליה, ניו זילנד, אסיה, כולל ישראל (בה ניגן במרץ 2013 עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית) ובאיטליה.

הרפרטואר של האמן הוא מגוון מאוד וכולל יצירות נדירות כמו קונצ'רטו לפסנתר מאת בוזוני, הפנטסיה לפסנתר ותזמורת מאת גבריאל פורה ופנטסיה על נושאים מ"לליו" של ברליוז מאת פרנץ ליסט. כמו כן מבצע פאק מבחר רחב של טרנסקריפציות מאת ליסט וברליוז, ואת הקונצרטו לפסנתר מאת סוק-הי האנג.

קון-וו פאק הקליט את כל הקונצ'רטי לפסנתר של דמיטרי פרוקופייב יחד עם תזמורת רשות השידור הפולנית בניצוחו של אנטוני ויט, הקלטה שזכתה לדיאפזון הזהב ב-1993, את כל הקונצ'רטי לפסנתר מאת סרגיי רחמנינוב עם תזמורת רשות הישודר ממוסקבה תחת ניצוחו של ולדימיר פדוסייב, ותקליטים סולו של יצירות לפסנתר מאת סקריאבין, ליסט, מוסורגסקי, רחמנינוב,מנדלסון.

בשנת 2000 חתם פאק חוזה אסקלוזיבי עם חברת "דקא קלאסיקס". בתקליט הראשון שהוציא במסגרת חוזה זה כלל טרנסקריפציות של בוזוני לפי יצירות לעוגב מאת באך. בשנים 2005-2007 הוא הקליט בחברת דקא את כל הסונאטות לפסנתר של בטהובן.

פאק הוא המנהל האמנותי של הפסטיבל למוזיקה בחוף האיזמרגד שבדינאר בצרפת. הוא היה האמן הקוריאני הראשון בתחום המוזיקה הקלאסית שהוזמן רשמית בספטמבר 2000 לנגן בסין העממית. בשנת 1987 קון-וו פאק ניגן בבכורה את הקונצ'רטו לפסנתר מאת לואי סאגה (Saguer).

חייו הפרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1974 קון-וו פאק מתגורר בפריז, יחד עם אשתו, השחקנית יון ג'ונג-הי. יון היא כוכבת ידועה בקוריאה הדרומית במיוחד הודות לפעילותה משנות ה-1960 המאוחרות. לזוג יש בת כנרת.

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

1961 -בגיל 15 זכה בפרס מיוחד בתחרות על שם דימיטרי מיטרופולוס בניו יורק
1969 - מדליית הזהב בתחרות הבינלאומית לפסנתר ע"ש פרוצ'ו בוזוני
1971 - פרס ראשון בתחרות הבינלאומית לפסנתר על שם וולטר נאומבורג בניו יורק
1971 - הגיע לשלב הגמר בתחרות על שם לוונטריט
עיטור ז'וזף לווין
עיטור פרנץ ליסט
1992 - פרס Diapason d'Or על אלבום יצירות מאת סקריאבין
1993 - פרס Diapason d'Or על אלבום יצירות מאת פרוקופייב
2000 - פרס הו-אם לאמנויות
2000 - אביר מסדר האמנויות והספרות של צרפת
2010 - עיטור ההצטיינות בתרבות של קוריאה הדרומית

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

2012 Brahms Intermezzi - DG
2010 Brahms Piano Concerto No.1, Variations; ; Czech Philharmonic Orchestra, conductor Eliahu Inbal - DG
2008 The complete piano sonatas of Beethoven issued in Korea.
2007 Beethoven: Piano Sonatas 27 to 32 - Decca
2006 Beethoven: Piano Sonatas 1 to 15 - Decca
2005 Beethoven: Piano Sonatas 16 to 26 - Decca
2003 Chopin: Complete works for piano and orchestra; Warsaw Philharmonic Orchestra, conductor Antoni Wit - Decca
2002 Gabriel Fauré - Piano works - Diapason d'Or award - Decca
2001 Reynaldo Hahn - Works for two pianos, with Hüseyin Sermet - Naïve Records V4902
2000 Bach: Piano works in transcriptions by Busoni - Toccata BW564, 10 chorale preludes, Chaconne BW1004 - Decca
2000 Piano works by Liszt, Debussy, Francis Poulenc and Satie] - EMI Music
1998 Rachmaninoff: Complete Works for Piano and Orchestra
1998 Felix Mendelssohn|Mendelssohn: Songs Without Words
1996 Scriabin: Piano works
1994 Prokofiev: Complete Piano Concertos
1993 Florent Schmitt- Three rhapsodies for two pianos opus 53, with Huseyin Sermet - Auvidis
1992 Felix Mendelssohn: Songs without Words - Diapason d'Or award - Dante
1992 Rachmaninoff: The 4 piano concertos, Rhapsodie on a theme of Paganini - RCA
1992 Rachmaninoff: Piano sonatas 1 and 2 - Diapason d'Or award - Dante
1992 Prokofiev - Piano Sonatas 6, 7 and 8 - Diapason d'Or award - Dante
1992 Ravel: Complete Piano Works
1992 Scriabin: Piano works Diapason d'Or award - Dante
1992 Scriabin: Sonata Nos 6 and 9 and other piano works - Diapason d'Or award - Dante
1991 Prokofiev: The 5 Piano concertos; Polish National Radio Orchestra - Disque d'or - Prix Nouvelle ~Académie du Disque - 2CD Naxos
1991 Liszt: Piano works and music by French composers (Francis Poulenc], Debussy, Satie) 2 CD - Virgin
1991 Ravel- The works for solo piano - Diapason d'Or award - Dante

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]