הבניה מנטלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קונסטרוקט מנטלי)

הבניה מנטליתאנגלית: Mental Construct) הוא מונח מהפילוסופיה של המדע המתאר כל פרשנות נפשית-סובייקטיבית לאובייקט הפיזיקלי (כלומר לקיים המוחשי בעולם הפיזיקלי, ברמת היחיד או כאינטראקציה מובחנת של אובייקטים כאלה[1]). זוהי למעשה הגישה המקובלת ביותר כיום במדעים (ובפרט במדעי החברה) להסביר את הסובייקטיביות או לחלופין, הרב-גוניות שבהבנת מאפיינים שונים (אובייקטים מוחשיים ותרחישים) שבמציאות ברמה הנפשית, והיא המבססת כל הסבר מדעי בסיסי יותר, למשל, עצם התופעה של ראיית צבע, בקרב רובם המוחלט של בני האדם הרואים.

הגדרות למונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו עם כלל המונחים האחרים מהמדע והפילוסופיה, גם למונח זה ייתכנו הגדרות שונות במעט. המוצא המשותף של כל ההגדרות למונח "הבניה מנטלית" הוא הצגת קיומן של כל הפרשנויות הסובייקטיביות-פוטנציאליות השונות (לפחות ברמת המיקרו) לאובייקט פיזיקלי נתון. ואמנם, חלק מההגדרות עשויות להיות שונות במעט בהדגשים שלהן; הוגים מתחום הפסיכולוגיה עשויים להדגיש יותר את הנוירופסיכולוגיה של עיבוד המידע האובייקטיבי-פיזיקלי, והוגים מתחום הפילוסופיה עשוים להדגיש יותר את ההבניה המנטלית כאידיאליזציה של האובייקט.

מוסכמות הנוגעות להבניה מנטלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסכמות המאפיינות את הגישה הזאת מופיעות בעיקר בספרות של הוגים מן האסכולה הפסיכולוגית הקונסטרקטיביסטית (Constructivism) וכן גם בספרות המקובלת פילוסופיה של המדע; מוסכם כי קיימים שני סוגים עיקריים של הבניה מנטלית. האחד, הבניה ברמת היחיד, או לחלופין, הבניה אישית (Personal construct)[2], עליה דיבר הפסיכולוג ג'ורג' קלי (1905–1967), וכן הבניה ברמת הקבוצה, או לחלופין, הבניה קבוצתית (Collective construct\construction, שהיא הבניה ברמת-היחיד שנפוצה ברשות הרבים עד כדי מצב של סובייקטיביות-קולקטיביות)[3]. הבניה קבוצתית מאפיינת הבניה הנחלקת בין קבוצה מובחנת לכאורה, של פרטים, כגון רופאים. כלל הרופאים עשויים להחזיק בהבניית המציאות לפיה "הכדור X עוזר למחלה Y", ככלל או מעין היוריסטיקה, גם אם בפועל אינו עוזר למחלה זו במצב מסוים (בשל גורם המנטרל את השפעתו, יהיה גנטי או אחר), מצב שיכול "למוטט" את המבנה המנטלי לפיו "הכדור עוזר" במחלה זו.

פוסט-סטרוקטורליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה הפוסט סטרוקטורליסטית נשענת על ממצאים מדעיים ופילוסופיים בדבר הבניה מנטלית ומדגישה אותה כדרך לניתוח מידע בתחומי חיים רבים במספר. באמצעות הדגשה זו, אנשים שונים המזוהים עם הכתיבה הפוסט-סטרוקטורליסטית מבקרים בצורה רלטיביסטית גישות סטרוקטורליות במדעי החברה, או כאלה שאינן גמישות מספיק לדעתם. שימוש נפוץ היא בביקורת על התנהלותם של אנשי מדע מסוימים, בפרט כאלה ממדעי החברה אשר כביכול מבנים הבניות (סטרוקטורות), שהן "סגורות" או מערכתיות מדי, ונוטות לפעול כשדה כוח דכאני (מונח מן הגישה הפוסט-סטרוקטורלית).

יישומים בולטים של הגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יישומיו הבסיסיים ביותר של מחקר זה הן בהסבר רב-הגוניות (מבחינת הפרשנות הנפשית) לתופעות ביופסיכולוגיות בסיסיות יחסית מבחינת החוויה האנושית, כגון ראיית צבע, שמיעת קול, וחישה בכלל.

הקשר בין הגישה לפסיכולוגיה הקוגניטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסיכולוגיה הקוגניטיבית גורסת כי עיבוד המידע שלנו [הן החישתי (סנסורי), והן המחשבתי (פנטסתי)] מתבצע בארבעה שלבים[4]:

  1. חישה: חישה של האובייקט הפיזיקלי הנקלט בחושים.
  2. ארגון תפיסה (אינטגרציה של המידע החיצוני, לקבלת ייצוג -פנימי ראשוני ברמת השלמית (גשטאלט). תוצאת תהליך זה נקראת גם "מתפס" (פרספציה).
  3. זיהוי: שיוך ראשוני של המתפס לקטגוריה מסוימת, למשל, "אדם" או "חתול".
  4. היכר: זיהוי מתקדם של העצם, למשל "נשיא ארצות הברית ברק אובמה", או "החתול שמיל".

במבט מסוים, מידול עיבוד זה הוא בעצמו הבניה, אך ההבניה המקובלת לעיבוד נפשי של מידע, ברמה הנוירופסיכולוגית בכלל והנוירוביולוגית בפרט (את העיבוד הנפשי והפסיכולוגי מדגישים ההוגים הקונסטרוקטיביסטים).

דוגמאות ליישום הגישה להסבר תופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקונסטרוקטיביזם מדגיש את העובדה כי בני אדם יכולים לחוש את האובייקט הפיזיקלי בצורות שונות; למשל, 5 אנשים יכולים לאכול את אותו מאכל בדיוק ולחוש טעם מעט שונה שלו. במובן זה ניתן להסביר את השוני שבין החוויות ברמה של פולימורפיזם ביולוגי (הנובע משינויים אבולוציוניים ברמת המיקרו בין פרטים באוכלוסייה), אמנם להבדיל מגישה ביולוגית, זו הקונסטרוקטיביסטית מדגישה את השוני בהדגש נפשי, ולא מכני. הגישה הקונסטרוקטיביסטית מיושמת רבות לנושאים כגון חקר החשיבה הסטריאוטיפית, חקר תופעת אפקט פיגמליון, המחקר אודות היווצרותן, שימורן, וביטוין של זהויות מגדר, וכן המחקר אודות האטיולוגיה של נטיות מיניות. דוגמה ליישום משני יותר של הסבר רב-גוניות תפיסתית (מאשר יישום להסביר תופעות בסיסיות כמו חישת גירוי פיזיקלי ישיר), יהיה למשל הרב גוניות של תפיסת דמויות (Figures). במצב אפשרי כזה, 3 אנשים יכולים לתפוס אישה טרנסקסואלית בעלת איבר מין זכרי כאישה, ושניים יכולים שלא לתפסה כך, ולציין כי לשיטתם, רק נשים טרנסקסואליות שעברו ניתוח מלא לשינוי מין, ייחשבו בנפשם כנשים; מצב זה טומן בחובו את ההנחה כי המציאות, לפחות במקרים מסוימים, מתבססת על פרשנות סובייקטיבית נטו ובכך מצב כזה ואחרים הדומים לו מהווים אישוש לגישה זו.

דוגמה אפשרית נוספת ליישום התאוריה היא בהתמודדות עם הגדרות של הבניות שלפחות במקרים מסוימים אינן ניתנות להפרכה, כמו הבניות שונות של מושג האלוהות. אנשים המתנערים מהשיח התאוסופי הנוגע להגדרות כגון אגנוסטיות, אתאיזם, דאיזם, וכיוצא בהן, עשויים להדגיש את הבעייתיות והרב-גוניות העצומה שבהגדרות אלה, ובכך לטעון לבעייתיות מהותית בשיח המשמשת להם גושפנקא להשקיף עליו מעמדה פוסט סטרוקטורלית.

יש המיישמים גם את עקרונות הגישה לעשייה הפסיכותרפיסטית[5].

חשיבות הגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משהתבססה כגישה פילוסופית המהווה "השלמה" לממצאי המדע כפי שהם מתפרשים בנפשות המדענים, וככזו המיושמת להסביר את החוויה הנפשית של תופעות מדעיות רבות, היא תבססה כגישה העיקרית המשמשת לכך. גישה זו נלמדת, לרוב, בקורסי בסיס במתודולוגיה, מדעים, פסיכולוגיה, ופילוסופיה כבסיס לקורסים מתקדמים יותר, ויש לה חשיבות עילאית להבנתם ה"מוגמרת" של נתונים מדעיים מתחומים הנוטים לדיוק גבוה (כמו פיזיקה או כימיה).

ביקורת על יישומים שונים של הגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מקרים בהם הבניות מסוימות עשויות להיחשב כיותר מדי לא מדויקות או סלפניות במכוון; פמיניסטיות מהגל השלישי של הפמיניזם (שהוא פוסט-סטרוקטורלי ורדיקלי), עשויות להבנות מציאות לפיה לא קיים כל הבדל מהותני בין נקבות לזכרים; גישת-התמודדות כזו נחשבת על ידי מבקרי הפמיניזם של הגל השלישי ללא מדויקת מתוקף התעלמותן לכאורה מעובדות שלא ניתנות לצמצום כגון ילודה, ועל כן טוענים לשימוש כוזב או מוגזם בהבניה המנטלית והקבוצתית בפרט, ככלי עיקרי ועוצמתי לניתוח מידע.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Juan Balbi. "Epistemological and theoretical foundations of constructivist cognitive therapies: Post-rationalist developments". Dialogues in Philosophy, Mental and Neuro Sciences. Retrieved 2010-10-19.
  • Jonathan D. Raskin. "Constructivism in Psychology: Personal Construct Psychology, Radical Constructivism, and Social Constructionism". American Communication Journal. Retrieved 2009-02-07.
  • Jia, Q. (2010). A Brief Study on the Implication of Constructivism Teaching Theory on Classroom Teaching Reform in Basic Education. International Education Studies, 3(2), 197-199.
  • Mussen, P. H., & Carmichael, L. (1983). Piaget's Theory. Handbook of child psychology: formerly Carmichael's Manual of child psychology (4th ed., pp. 103-128). New York: Wiley.
  • Donnell, A. M., Reeve, J., & Smith, J. K. (2009). Social Learning Theory, Complex Cognition, and Social Constructivism.Educational psychology: reflection for action (3rd ed., pp. 254-289). Hoboken, NJ: John Wiley & Sons.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מה שנקרא בפילוסופיה, לרוב, "תופעה אמרגנטית", ע"ע "אמרגנטיות".
  2. ^ Kelly, G.A. The Psychology of Personal Constructs. New York: Norton, 1955. Kelly's main opus in two volumes.
  3. ^ בהקשרה החברתי הנפוץ, הבניה קבוצתית נקראת גם הבניה חברתית (Social construction).
  4. ^ פסיכולוגיה והחיים (בתרגום לעברית נקרא "מבוא לפסיכולוגיה"), ריצ'רד גריג, ופיליפ זימברדו, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, מהדורה 18 (תחילת פרק 4). 2010.ISBN 1978-965-06-1259-7.
  5. ^ Balbi, Juan (2008) Epistemological and theoretical foundations of constructivist cognitive therapies: Post-rationalist developments, Dialogues in Philosophy, Mental and Neuro Sciences . Volume 1, Issue 1, p. 15-27.