קונקורדנציה

קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה. המונח העברי, "ספר המתאימות", אינו נפוץ. קונקורדנציה נהוג לחבר לקורפוס, ספר חשוב, מפורסם או נפוץ מאוד, או למכלול יצירתו של סופר או משורר. הקונקורדנציה היא כלי עזר ראשון במעלה לחוקרים את היצירה הנידונה וללומדיה. הקונקורדנציה הראשונה נתחברה לתנ"ך (ראו קונקורדנציה לתנ"ך), והיא נכתבה על ידי נזירים וכמרים נוצרים, בין השאר ככלי עזר לוויכוחים בין-דתיים (ואף תורגמה לעברית בדיוק למטרות הללו). בעת החדשה השתמשו בה גם לגבי יצירות נוספות.

בימי הביניים וראשית העת החדשה, בין השאר משום שיצירת קונקורדנציה הייתה מלאכה מייגעת, ארוכה ויקרה, נוצרו קונקורדנציות רק ליצירות חשובות במיוחד כמו התנ"ך, הקוראן. קונקורדנציה ראשונה ליצירותיו של ויליאם שייקספיר נוצרה בשנת 1790 בידי סמואל אסקו (Samuel Ayscough). גם כיום נוצרות קונקורדנציות רק ליצירות בולטות, לעיתים תוך הסתייעות במחשב.

עם היצירות שלהן נוצרו קונקורדנציות נמנות האיליאדה (1962), האודיסיאה (1962), כתבי יוסף בן מתתיהו (1975), כתבי דנטה אליגיירי וכתבי ג'ון מילטון.

קונקורדנציות עבריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג קונקורדנציות ידוע וחשוב במיוחד הוא קונקורדנציה לתנ"ך, המכילה את כל המילים שבתנ"ך. הקונקורדנציה "היכל הקודש" לתנ"ך בעברית, שערך ד"ר שלמה מאנדלקרן יצאה לאור בשנת ה'תרנ"ו (1896), ולאחר מכן יצאה במהדורות נוספות שבהן תיקונים והרחבות.

אוניברסיטת בר-אילן הפיקה קונקורדנציה ממוחשבת לחקר לשונו ויצירתו של ש"י עגנון.

קונקורדנציה לתלמוד של חיים יהושע קסובסקי בספריית מוזיאון רוקפלר

קונקורדנציה חדשה לתנ"ך נכתבה על ידי המילונאי אברהם אבן-שושן, שיצר גם קונקורדנציה לכתבי חיים נחמן ביאליק.

מפעל קונקורדנציות חשוב לספרות חז"ל נערך על ידי בני משפחת קוסובסקי (האב הרב חיים יהושע קוסובסקי ובניו בנימין קוסובסקי ומשה קוסובסקי), הכולל קונקורדנציות למשנה, לתוספתא, לתרגום אונקלוס, לתלמוד הבבלי, לתלמוד הירושלמי, למכילתא, לספרא, לספרי, אוצר השמות לתלמוד ואוצר השמות למכילתא.

השימוש במחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היום, למרות השימוש במחשבים, יצירת קונקורדנציה (מודפסת או ממוחשבת) עדיין עשויה לדרוש עבודה ידנית רבה, משום שבביצועה נדרשת מיומנות לשונית גבוהה: בקונקורדנציה יש לרכז יחדיו את כל המילים הנובעות משורש אחד, לפי הטיותיהן השונות. עם זאת, יש להפריד בין שתי מילים בעלות משמעות שונה, הנכתבות שתיהן באותה צורה או נובעות שתיהן מאותו שורש. בנוסף כוללת הקונקורדנציה לרוב מידע נוסף כמו פרשנות או הגדרות של המילים, כמו גם הצלבות על פי נושאים - מה שלא בהכרח אפשרי לייצר בקונקורדנציות הנוצרות אוטומטית על ידי תוכנת מחשב.

עם זאת, כאשר טקסט כלשהו נמצא בזיכרון המחשב, יכול אדם בעל מיומנות לשונית לבצע עליו חיפושים ולקבל את היכולות הבסיסיות של קונקורדנציה. (מנוע חיפוש איננו מאפשר בדרך כלל את מציאת כל ההטיות האפשריות של השורש).

מנהל קורפוס (Corpus_manager) הוא תוכנת מחשב או אפליקציה אינטרנטית לחיפוש וניתוח שפה בקורפוס. הכלי מאפשר חיפוש מילים, שורשים, נטיות דקדוקיות, צירופי מילים, מיקום מילים, סטטיסטיקות ומאפיינים נוספים הדרושים ליצירת קונקורדנציה ממוחשבת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם אבן-שושן, הקונקורדנציות העבריות למקרא, קונקורדנציה חדשה לתורה נביאים וכתובים: אוצר לשון המקרא - עברית וארמית, שורשים, מילים, שמות פרטיים, צרופים ונרדפים, הוצאת המלון החדש, 2000, עמ' טו-לה.
אליהו ציפר, קונקורדנציה לשירת ביאליק, הוצאת חצב, תשס"ג-2003.