קורי טן בום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורי טן בום
Kenneth Daniel
לידה 15 באפריל 1892
אמסטרדם, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באפריל 1983 (בגיל 91)
Placentia, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Fairhaven Memorial Park עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע סופרת, אוטוביוגרפית, לוחמת מחתרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסידת אומות העולם
פרסים והוקרה
קישורים חיצוניים
יד ושם קורי טן בום
www.tenboom.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורי (קורנליה) טן בוםהולנדית: Cornelia Johanna Arnolda ten Boom;‏ 18921983) הייתה הולנדית נוצריה שהצילה יהודים ולוחמי המחתרת ההולנדית בתקופת מלחמת העולם השנייה. אביה קספר טן בום ואחותה בטסי הצילו יהודים ושלושתם הוכרו כחסידי אומות העולם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריה של טן בום היו קלוויניסטים ובין חבריהם היו יהודים רבים. קורי טן בום נולדה בהארלם ולמדה את מקצוע השענות בבזל. לפני מלחמת העולם השנייה לא הייתה טן בום נשואה, ועבדה בחנות השעונים של אביה שהיה מודל החיקוי שלה. כמו כן עבדה טן בום בבית ספר של יום ראשון של כנסייתה בתור מורת דת.

פעילות הצלה בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר כיבוש הולנד בידי גרמניה, החלה טן בום להסתיר יהודים בביתה, שכונה "המחבוא" (בהולנדית – de schuilplaats). זאת עשתה בשיתוף עם אביה ואחותה. בנוסף לכך היה ביתם של השלושה בסיס של פעילות המחתרת ההולנדית והם היו חברים בארגון התנגדות מקומי שכונה Beje[דרוש תעתוק] – קיצור של שם הרחוב בו גרו, ברטלייוריסטראט (Bartelijorisstraat). משפחת טן בום החביאה כמה מאות יהודים ואנשי מחתרת הולנדים. רוב הפליטים נותרו במחבוא כמה ימים – או שעות – וחלקם חיו בבית במשך חודשים לצד בני המשפחה.[1] לאחר ששהו היהודים בבית המשפחה, העבירה אותם קורי למעונות מסתור אחרים. בנוסף לכך העניקו בני משפחת טן בום בביתם מקלט לפעילי מחתרת ולפליטים אחרים שנמלטו מרדיפות הנאצים. בקצה הבית נמצא חדר השינה של קורי, שם הוקם קיר מזוייף שאפשר להחביא עד שישה יהודים. עובדים של המחתרת ההולנדית התקינו במקום מערכת אוורור, מה שאפשר להחביא פליטים עד 24 שעות רצופות במהלך פשיטות ומעצרים.[2] קורי הייתה אחראית על אספקת מזון למסתתרים, ובמספר מקרים בהם ילדה אישה יהודייה בבית, דאגה לה קורי למיטה בבית יולדות או במחלקת יולדות בבית חולים.

לעיתים הייתה קורי טן בום מחפשת יהודים שיש להסתירם, מיוזמתה שלה. כשנמצא מקום להסתרת יהודים, הייתה טן בום אחראית על בדיקת בטיחותו וחשאיותו לפני העברת היהודי אליו. לאחר הסתרת היהודי הייתה טן בום נמצאת בקשר מתמיד איתו, ומעבירה לו כרטיסי מזון. הכסף שנדרש לשם הצלת היהודים הגיע לעיתים מחנות התכשיטים והשעונים של בני משפחת טן בום, ולעיתים מיהודים בעלי ממון, ששילמו גם על הוצאות המחיה של היהודים חסרי האמצעים.

לאחר מעצרה של אחותה נולי, הזהירה המשטרה המקומית את קורי והיהודים הועברו מבית המשפחה למקומות מסתור אחרים. בפברואר 1944 פשטו אנשי גסטפו על ביתם של בני משפחת טן בום, בעקבות הלשנה. היהודים המסתתרים הצליחו להימלט אך בני משפת טן בום וכשלושים עובדיהם נלקחו לחקירה. לאחר עשרה ימי חקירה בסכוונינגן מת קספר, שהיה בן 84. אחותה של קורי, נולי, נעצרה גם היא, וכך גם אחיה וילם. וילם שוחרר אך מת זמן קצר לאחר מכן. נולי שרדה את המאסר. קורי ובטסי הוחזקו במאסר בסכוונינגן ולאחר שלושה חודשים הועברו למחנה הריכוז פיכט. בספטמבר 1944 גורשו למחנה הריכוז ראוונסבריק בגרמניה. בדצמבר 1944 מתה בטסי בגיל 59. קורי שוחררה שבועיים לאחר מכן וחזרה להרלם.

בטסי קורי תכננו את חזון שעליהן ליישם אחרי שחרורם ממחנה הריכוז: להקים בית לאנשים המחלימים מטראומת המלחמה. זמן קצר אחרי המלחמה קיימה קורי את הבטחתה לאחותה והקימה מרכז שיקום בבלומנדל, שם שיכנה פליטים ממחנות הריכוז וגם הולנדים ששיתפו פעולה עם הנאצים.

ב"קטעים ממחברותיי" כתבה טן בום: "סליחה היא המפתח לדלתות העוינות ולאזיקי השנאה. זה הכוח ששובר את שלשלות המרירות ומנפץ את אזיקי האנוכיות" . טן בום ייסדה מרכזי שיקום נוספים בהולנד. ב-1947 חזרה לגרמניה כדי להפגש עם השומרת מראוונסבריק שהתאכזרה במיוחד כלפי בטסי אחותה ולמחול לה.

טן בום יצרה בארה"ב חברות ארוכת שנים עם אסירים בכלא סן קוונטין בקליפורניה. מערכות היחסים שיצרה ברחבי ארה"ב הובילו אותה לעבור לגור במדינה, שם מתה בשנת 1983.

הכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העץ שניטע ביד ושם לכבוד חסידת אומות העולם קורי טן בום

בשנת 1967 הכיר יד ושם בקורי טן בום בתור חסידת אומות העולם. בשנת 1971 יצא לאור ספרה של טן בום, "המחבוא" (אנ'), בו תארה את חייה ואת פעילות ההצלה שלה ושל בני משפחתה. בביתה של משפחת טן בום פועל מוזיאון טן בום המנציח את פעילות ההצלה של בני המשפחה. לעברית תורגמו שלושה מספריה: "אסירה ובכל זאת" (1969), "המחבוא" (1978, 1997) ו"ניצחון המשיח".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורי טן בום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאט ליבוביץ', שעת הצלה, באתר זמן ישראל, 24 בפברואר 2023
  2. ^ מאט ליבוביץ', שעת הצלה, באתר זמן ישראל, 24 בפברואר 2023