קיטה איקי
 | |
| לידה |
3 באפריל 1883 Kamo district, יפן  |
|---|---|
| הוצאה להורג |
19 באוגוסט 1937 (בגיל 54) טוקיו, יפן |
| שם לידה |
北 輝次郎 |
| מדינה |
יפן, האימפריה היפנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות אאוימה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת ואסדה |
| שפות היצירה |
יפנית |
  | |
קיטה איקי (ביפנית: 北 一輝; 3 באפריל 1883 - 19 באוגוסט 1937) היה סופר, פילוסוף והוגה דעות יפני, שהשתייך לזרם הימני קיצוני ביפן ופעל במחצית הראשונה של המאה ה-20. הוא היה מתנגד חריף של שיטת הממשל היפנית ושל חוקת מייג'י, דגל בשינוי יסודי של השלטון היפני, בחזרה לערכים היפנים המסורתיים ובניהול כלכלה בעלת מאפיינים סוציאליסטים. הוא התנגד לגישה שראתה בעם היפני כ"אנשי הקיסר" ומנגד ראה את תפקידו של הקיסר כ"קיסר העם".
איקי היה בקשר עם גורמים שונים בימין הקיצוני ביפן. הוא כתב מספר ספרים שבהם הביע את רעיונותיו ובעקבות פעולותיו אלו נחשב לאיום בעיני הממשל היפני. איקי הוצא להורג באוגוסט 1937 לאחר שנשפט בחשד למעורבות במרד הנפל של 26 בפברואר 1936. ספריו ומאמריו נקראים עד היום בחוגים מסוימים ביפן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
איקי נולד באי סדו שבמחוז ניאיגטה ביפן בשם קיטה קיטה טרוג'ירו, לאב שהיה סוחר סאקה. בילדותו הוא למד קלאסיקות סיניות וכבר מגיל 14 החל להימשך לרעיונות הסוציאליסטיים. בשנת 1890 החל לפרסם מאמרים בעיתונות המקומית ובהם מתח ביקורת על שיטת הממשל היפנית, דבר שהביא לחקירתו במשטרה המקומית. ב-1904 עבר לטוקיו, שם פגש אנשים בעלי השפעה בתנועה הסוציאליסטית היפנית. איקי הזדהה עם רעיון השוויון שעומד בבסיסה של האידאולוגיה הסוציאליסטית, אך מהר מאוד התנתק מהתנועה הסוציאליסטית בטענה שרבים מחבריה פועלים בצורה אופרטוניסטית ואינם נאמנים לערכיהם.
ב-1906 פרסם איקי את ספרו הראשון - "תאוריית המדיניות הלאומית של יפן והסוציאליזם הטהור" (国体論及び純正社会主義), חיבור פוליטי בן 1000 עמודים שפורסם לאחר כשנה של מחקר, בו הוא מותח ביקורת על צורת הממשל היפני וקורא לחזרה של יפן לערכים סוציאליסטיים אמיתיים. השקפתו של איקי עירבה בין סוציאליזם, פשיזם ומיליטריזם. הוא התנגד לאימפריאליזם המערבי באסיה והאמין כי על יפן להתפשט טריטוריאלית על חשבון שכנותיה.
איקי למד באוניברסיטת טוקיו. הוא נמשך למטרותיה של מהפכת שינהאי בסין וב-1911 נסע לסין כדי לקחת חלק בהפלתה של שושלת צ'ינג .
קיטה איקי הוצא להורג יחד עם כ-19 קצינים מסיעת הקודו-הא אשר הלכה לאור רעיונותיו, לאחר שהורשע במשפט שדה בעקבות מרידת הנפל של שנת 1936.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "קוקוטאי והסוציאליזם הטהור" - 1906
- "היסטוריה אישית של המהפכה בסין" - 1916
- "תוכנית לארגונה מחדש של יפן" - 1919, נפסל על ידי הצנזורה היפנית
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יפן המודרנית - בן עמי שילוני, הוצאת שוקן.
