קלמנטינה
 קלמנטינה
| |
|---|---|
קלמנטינות על העץ
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | פיגמיים |
| סוג: | הדרים |
| מין: | קלמנטינה |
| שם מדעי | |
 Citrus × clementina
| |
קלמנטינה (שם מדעי: Citrus × clementina) היא פרי הדר קטן ומתוק, הדומה לתפוז קטן או למנדרינה. מבחינה בוטנית, יש המגדירים את הקלמנטינה כמין נפרד תחת השם Citrus x clementina, כזן או כקבוצת זנים של מנדרינה, או כשם נרדף לתפוז חושחש Citrus x aurantium.[1][2][3]
רוב הפירות אשר נקראים קלמנטינה בפי צרכנים ומשווקים בישראל הם למעשה מנדרינות. על פי יוסי יניב, אחראי פרויקט השבחת הדרים במרכז וולקני, הקלמנטינה לא מגודלת בישראל קרוב ל-50 שנה.[4]
הקלמנטינה נוצרה לראשונה מהכלאה שביצע במאה ה-19 הכומר הצרפתי-אלג'יראי קלמאן רודייה (Clément Rodier). הפרי שהתקבל נקרא על שמו: קלמנטינה.
כמו כל פירות ההדר גם הקלמנטינה מכילה ויטמין C. קליפת הקלמנטינה צהובה-כתומה. בפרי 9 - 20 פלחים, המכילים בקבוקוני מיץ ועטופים בקליפה דקה. הגרעינים קרובים למרכז הפרי. טעמה מתוק חמצמץ. עונת הבשלות של הקלמנטינה היא בחודשים אוקטובר-נובמבר. ערכה התזונתי של הקלמנטינה (ל-100 גרם) הוא 45 קלוריות, 10 גרם סוכר, 175 מיליגרם אשלגן, 45 מיליגרם ויטמין C, וסיבים תזונתיים 2.3 גרם.
זנים שפותחו במכון וולקני[עריכת קוד מקור | עריכה]
במכון וולקני פותחו זנים אחדים של מנדרינות, המוכרים לצרכנים הישראליים כקלמנטינות, בידי צוות בראשות ד"ר עליזה ורדי. על פי קטלוג זני ההדרים בישראל, קלמנטינה הוא זן מסוים של מנדרינה, אשר היווה את הבסיס לפיתוח הזן "מיכל". הזן "אורה" נוצר במכלוא זני המנדרינות טמפל וקינו. מאורה פותחו הזנים "אור" ו"אודם".[5]
אורה בורר כזן ב-1978 ונרשם כפטנט ב-1984. מועד הבשלת הפרי בזן זה הוא בחודשים ינואר-פברואר. הזן מתאפיין בפרי עגול בעל קליפה חלקה בצבע צהוב-כתום המתקלפת בקלות. בפרי יש כעשרה זרעונים ורמת החמצון בפרי יורדת לאחר הקטיף, דבר הפוגם בטעמו. הפרי משתמר על העץ זמן רב יחסית.
פרי הקלמנטינה מזן אור הוא בעל קליפה צהובה, המתקלפת בקלות. מספר הזרעים מועט וטעם הפרי מתוק עם איזון מתאים בין החומציות והמתיקות. לתנובת הזן יש נטייה לסירוגיות.
מהזן "אור" פותח במכון וולקני בסיוע ענף ההדרים במועצת הצמחים הזן "אורי" המצטיין במתיקותו, והוא חסר גרעינים, מתקלף בקלות ובעל חיי מדף ארוכים. מפתחי הזן רשמו עליו זכויות בארצות שונות, כולל ספרד. בספרד ניתנות זכויות שתילה לחקלאים המקומיים תמורת תשלום לפי עץ, תוך חישוב של שלושים שנות חיים לעץ. נכון ל-2013 הצטברו בספרד כחמישים מיליון יורו, שצריכים לעבור לידי הישראלים, אך סכסוך בין בעלי הזכויות, מכון וולקני ומועצת הצמחים, מעכב העברת הכספים לישראל.[6] בישראל נטעו 46,000 דונם בעצים מהזן "אורי", נכון ל-2013, והם מהווים 24% מענף הקלמנטינות.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קלמנטינה, באתר NCBI (באנגלית)
- קלמנטינה, באתר Tropicos (באנגלית)
- הילה ויסברג, אור לגויים - איך הצליחה קלמנטינה אחת להציל את ענף ההדרים המקומי?, באתר הארץ, 3 ביוני 2014
- קטלוג זני הדרים בישראל - עמוד 55
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Tokurou Shimizu, Akira Kitajima, Keisuke Nonaka, Terutaka Yoshioka, Hybrid Origins of Citrus Varieties Inferred from DNA Marker Analysis of Nuclear and Organelle Genomes, PLOS ONE 11, 30 בנוב׳ 2016, עמ' e0166969 doi: 10.1371/journal.pone.0166969
- ^ Citrus ID: Fact Sheet: Mandarins (Clementine), www.idtools.org
- ^ Joanna Lado, Fabio Cuellar, María Jesús Rodrigo, Lorenzo Zacarías, Chapter 18 - Nutritional Composition of Mandarins, San Diego: Academic Press, 2016-01-01, עמ' 419–443, ISBN 978-0-12-408117-8. (באנגלית)
- ^ מכון וולקני - מי יודע מדוע ולמה נקראת המנדרינה קלמנטינה? | Facebook| By מכון וולקני, נבדק ב-2022-05-31
- ^ ניר כרמי, יוסי יניב, קטלוג זני הדרים בישראל, באתר מינהל החקר החקלאי - מכון וולקני, 2014
- ^
ענת ג'ורג'י, תככים, מיליוני יורו וקלמנטינות: מהו הסכסוך הגדול שמסעיר את ענף החקלאות?, באתר TheMarker, 1 במאי 2015
