קמי דו לוקל
 | |
| דו לוקל ב-1895 באי קאפרי בציור מאת כריסטיאן וילהלם אלרס | |
| לידה |
16 ביולי 1832 אורנז', צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
9 באוקטובר 1903 (בגיל 71) קאפרי, איטליה |
| מדינה |
צרפת |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| פרסים והוקרה |
פרס השירה של האקדמיה הצרפתית (1877) |
| חתימה |
 |
  | |
קמי דו לוקל (בצרפתית: Camille du Locle; 16 ביולי 1832 - 9 באוקטובר 1903) היה במאי תיאטרון ולבריתן צרפתי.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דו לוקל נולד באורנז' שבצרפת. משנת 1862 עבד כעוזר לחותנו, אמיל פרין, באופרה של פריז ובשנת 1870 עבר אל האופרה קומיק.
דו לוקל זכור ביותר בהפקה המקורית של כרמן מאת ביזה ב-1875. ידידותו עם ארנסט רייר הובילה לכתיבת הלבריות ל"זיגורד" ול"סאלאמבו". הוא היה אחראי להשלמת הלברית לדון קרלוס אחרי מותו של ז'וזף מרי.[1][2] כן היה לו תפקיד מכריע בהולדת אאידה ב-1869-70. דו לוקל תיווך, בין השאר, בין ורדי ובין אוגוסט מארייט ביי, הארכאולוג והאגיפטולוג הידוע, שכתב את העלילה תחת השם "ארוסת הנילוס" ושהוא שיכתב אותה. הטקסט שנוצר שימש בסיס ללברית של אנטוניו גיזלנצוני.[3]. בשנת 1876 התגלע סכסוך כספי בינו לבין ורדי ודו לוקל עקר לקפרי.[4], שם בנה לעצמו וילה בשם צ'רוזלה, שהפכה מאוחר יותר לבית מלון. לדברי שרל פיגו, דו לוקל נתן את ההשראה לנושא, למילים ולטקסט של Djamileh מאת ביזה. הוא היה בין נושאי הארון בהלווייתו של ביזה ונשא דברי הספד על קברו בבית העלמין פר לשז.[5]
דו לוקל נפטר בקפרי בשנת 1903.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קמי דו לוקל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קמי דו לוקל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קמי דו לוקל, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
