קספר טן בום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קספר טן בום
Casper ten Boom
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 18 במאי 1859
הולנד, ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במרץ 1944 (בגיל 84)
Hague Penitentiary Institution, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ארצות השפלה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע לוחם מחתרת עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע חסיד אומות העולם
פרסים והוקרה חסיד אומות העולם (22 ביולי 2007) עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
יד ושם קספר טן בום
www.corrietenboom.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המצבה על קברו של קספר טן בום

קספר טן בוםהולנדית: Casper ten Boom;‏ 18 במאי 185910 במרץ 1944) היה אזרח הולנדי נוצרי שסייע ליהודים וללוחמי מחתרת להימלט מהישג ידם של הנאצים בזמן השואה. טן בום נעצר בידי הנאצים יחד עם בנותיו בטסי וקורי טן בום, שסייעו אף הן להצלת יהודים בזמן המלחמה.

קספר מת בכלא סכוונינגן, כעשרה ימים לאחר מעצרו. על פועלו הוחלט להעניק לו את אות חסיד אומות העולם על ידי מוסד יד ושם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קספר נולד במחוז הארלם בשנת 1859, בנו של וילהלם טן בום, בעל חנות שעונים. כאשר הגיע לגיל 18 הוא פתח חנות תכשיטים באמסטרדם. הוא גדל במשפחה שהזדהתה עם הכנסייה ההולנדית הרפורמית והיה בעל אמונה חזקה. בעודו באמסטרדם החל לסייע לנזקקים ולעניים בעיר ובהמשך חזר להארלם.

נישואין וחיי משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית ספר של יום ראשון, הוא פגש את קורנליה יוהאנה ארנולדה לוטוויג (כונתה "קור" בקצרה) אותה נשא לאישה בשנת 1884. כמו אביו, הוא חי ועבד באותו בניין כאשר בקומה התחתונה ניצבה חנות השעונים המשפחתית ובשתי הקומות העליונות היו חדרי המגורים. לו ול"קור" היו חמישה ילדים, מהם ארבעה הגיעו לבגרות: אליזבת "בסטי" (1944-1885), וילם (21 בנובמבר 188613 בדצמבר 1946), ארנולדה יוהאנה "נולי" (1890 – 22 באוקטובר 1953) וקורנליה ארנולדה יוהאנה "קורי" (1983-1892). בנם החמישי, הנדריק יאן (12 בספטמבר 18886 במרץ 1889) נפטר בינקותו. אשתו של קספר נפטרה בשנת 1921 משבץ.

בעוד שוילם ונולי התחתנו ועזבו את הבית, קספר התגורר עם בנותיו הרווקות קורי ובטסי בדירתו שהייתה גם חנות שעונים. בני משפחת טן בום השתייכו לזרם הפרוטסטנטי הרפורמי ההולנדי.

פועלו בזמן הכיבוש הנאצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת טן בום היו נוצרים אדוקים ורחבי לב. בהתאם לספר "המחבוא" (אנ'), בשנת 1918 המשפחה הכניסה לביתה לראשונה ילדים מאומצים אותם גידלו במשך שנים. קורי התנדבה בכנסייה עבור פעילויות לילדים מוגבלים במשך עשרים שנה. הכנסייה ההולנדית הרפורמית "גינתה את רדיפת היהודים על ידי הנאצים וראתה בה חוסר צדק כלפי בני האדם". חברי המשפחה האמינו בכל לבם שכל האנשים שווים בפני האל.

במהלך הכיבוש הנאצי של הולנד, קספר טן בום ושתי בנותיו החלו לתת מחסה בביתם ליהודים שנרדפו על ידי הנאצים. במאי 1942 אישה ניגשה לביתם וביקשה עזרה. היא ציינה שהייתה יהודייה, שבעלה נעצר כמה חודשים קודם לכן ושבנה החל להסתתר מהגרמנים. לאחר שרשויות הכיבוש החלו לפקוד את ביתה היא פחדה לחזור אליו. היא שמעה שהמשפחה עזרה ליהודים אחרים ושאלה אם היא יכולה להישאר עמם; קספר השיב לה בחיוב. הוא האמין שכל האנשים שווים בפני בורא עולם ואמר לה "בבית זה, אנשי האל תמיד רצויים". כאשר הנאצים החלו לדרוש מהיהודים לענוד טלאי צהוב, קספר החל אף הוא לענוד את הטלאי מרצונו. בנו וילם, מיניסטר בכנסייה ההולנדית הרפורמית, עבד גם הוא בבית תמחוי לא-דתי. בזמן המלחמה, סיפק במקום זה מסתור ליהודים רבים שביקשו להימלט מציפורני הנאצים.

מעצר ומוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 בפברואר 1944 אנשי הגסטפו פשטו על ביתם, עצרו את קספר ואת שתי בנותיו קורי ובסטי, וכן את וילם, בתו השלישית ואחיינו שהיו בדירה בזמן הפשיטה. הגסטפו עצרו משתפי פעולה נוספים שהיו פוקדים את ביתם בשעות הבוקר, כשלושים איש כולל בני משפחת טן בום נלקחו למעצר בכלא סכוונינגן.

כאשר קספר תוחקר ותושאל בכלא, הגסטפו אמרו לו שהם ישחררו אותו מפאת גילו הנכבד כך שהוא יוכל "למות במיטתו". הוא השיב: "אם היום אני חוזר הביתה, למחרת אני פותח את דלת הבית לכל מי שדופק ומבקש עזרה". כשנשאל אם הוא מודע לכך שסיוע ליהודים יכול לעלות לו בחייו ענה: "יהיה זה כבוד לתת את חיי עבור העם הנבחר". ב-10 במרץ 1944 קספר נפטר בבית החולים העירוני האג, במותו היה בן 84, כעשרה ימים בלבד לאחר ששהה בכלא.

בתו בטסי נהרגה במחנה ראוונסבריק בדצמבר 1944. בנו וילם נדבק בשחפת בעודו במעצר בגין פעילותו המחתרתית. אף על פי שהוא שוחרר ממעצר, הוא נפטר מהמחלה זמן קצר לאחר סיום המלחמה. אחיינו של קספר, כריסטיאן שהיה בן 24, נשלח למחנה ההשמדה ברגן-בלזן בגין פעילותו במחתרת, במחנה מצא את מותו בזמן המלחמה.

עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיאון טן בום בהארלם, שניצב בבית המשפחה, מכבד את זכרם של כל בני המשפחה. בשנת 2008 הוחלט להעניק לקספר טן בום את אות חסיד אומות העולם על ידי מוסד יד ושם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קספר טן בום בוויקישיתוף