קריאת שמע על המיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרשת שמע

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.

(בלחש:) בָּרוּךְ, שֵּׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ.

קריאת שמע על המיטה היא תפילה יהודית הנאמרת בלילה לפני השינה, ועיקרה הוא אמירת "קריאת שמע", בתוספת פסוקים ובקשות. בסופה או תחילתה נאמרת "ברכת המפיל".

לדעת רש"י,[1] יוצאים ידי חובת מצוות קריאת שמע על המיטה ולא בתפילת ערבית, כיוון שנהגו להתפלל ערבית מבעוד יום.

מקור התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נאמר:

"אף על פי שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת, מצווה לקרותו על מיטתו"

וכן אמרו:

"הנכנס לישן על מיטתו אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע, ואומר ברוך המפיל חבלי שינה וכו'".

הוספות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד הבבלי[2] מובא מנהגו של רבי יהושע בן לוי שהוסיף לומר לפני שנתו גם מזמור "יושב בסתר עליון"[3], ו"ה' מה רבו צרי"[4] שיוחסה להם תועלת נגד המזיקים.

במשך הדורות נוספו לתפילה עוד מזמורים וכן פסוקים ותפילות. במנהגים אלו ישנם הבדלים בין נוסחי העדות. אף שאין חובה לומר את המזמורים השונים, נתפשט המנהג לאומרם על פי מנהגו של רבי יהושע בן לוי, שהיה מוסיף מזמורים כדי להגן מפני המזיקים[5].

בראשונים נחלקו האם לומר גם את פרשת "והיה אם שמוע", ויש אף שכתבו שטוב לומר את שלוש הפרשיות (למרות דברי הגמרא[6] ש"אומר משמע ישראל עד והיה אם שמוע").

ברכת המפיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכת המפיל

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. הַמַּפִּיל חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עֵינָי וּתְנוּמָה עַל עַפְעַפָּי. וּמֵאִיר לְאִישׁוֹן בַּת עָיִן.

וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. שֶׁתַּשְׁכִּיבֵנִי לְשָׁלוֹם וְתַעֲמִידֵנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וְתֵן חֶלְקִי בְּתוֹרָתֶךָ. וְתַרְגִילֵנִי לִדְבַר מִצְוָה. וְאַל תַּרְגִילֵנִי לִדְבַר עֲבֵרָה וְאַל תְּבִיאֵנִי לִידֵי חֵטְא וְלֹא לִידֵי נִסָּיוֹן וְלֹא לִידֵי בִזָיוֹן, וְיִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר הַטּוֹב וְאַל יִשְׁלוֹט בִּי יֵצֶר הָרָע. וְתַצִילֵנִי מִשָּׂטָן וּמִפֶּגַע רָע וּמֵחֳלָיִם רָעִים. וְאַל יְבַהֲלוּנִי רַעְיוֹנַי וַחֲלוֹמוֹת רָעִים וְהִרְהוּרִים רָעִים. וּתְהִי מִטָּתִי שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ. וְהָאֵר עֵינַי פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת: בָּרוּךְ אַתָּה ה'. הַמֵּאִיר לְעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ:

נוסח הספרדים

יש שכתבו לומר את ברכת "המפיל" סמוך לשינה, אחר שאמרו את "שמע" וכל שאר הפסוקים. אך על פי הקבלה יש להקדים את ברכת "המפיל" ל"שמע" ולשאר הפסוקים.

מי שנצרך אחר שאמר "שמע" ו"המפיל", לדבר או לאכול או לשתות או לסדר איזה דבר דחוף רשאי לעשות כן, מפני שברכת "המפיל" היא ברכת שבח על שנת הלילה, רק שלכתחילה טוב להצמיד את קריאת שמע שעל המיטה לשינה[7].

בראשונים כתבו שהיה מי שחשש לברך "המפיל" שמא לא יירדם ונמצא שבירך לבטלה, אך דעת שאר הראשונים שאין לחשוש לזה, מאחר שהיא ברכת הודאה לה' על השינה, ואף מי שלא הצליח לישון, אין ברכתו לבטלה[8].

שינה שאינה מחייבת ברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שנת היום אין מברכים "המפיל". ויש שכתבו שאף ביום טוב לומר מזמור "יושב בסתר"[9].

גם על שנת עראי בלילה אין מברכים "המפיל", אבל שינה על המיטה למשך חצי שעה או שיתין נשמין כבר נחשבת שנת קבע[10].

אין מברכים "המפיל" אלא פעם אחת בלילה, ולכן מי שהלך לישון בלילה ובירך "המפיל", ואחר כך קם לעיסוקיו וחזר לישון, אינו חוזר ומברך "המפיל"[11].

מי שנרדם בלא לברך "המפיל" והתעורר באמצע הלילה אמור לברך אם בדעתו להמשיך לישון[12].

זמן הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שלמדו על פי קבלת האר"י שרק אדם שהולך לישון לפני חצות הלילה יברך "המפיל", אבל מי שהולך לישון אחר חצות אינו יכול לברך. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים "המפיל" בלא שם ומלכות[13]. למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים "המפיל".

תוכן התפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר התפילה כוללת את ברכת המפיל (ברכה שתוכנה הוא בקשת שמירה בזמן השינה), קריאת שמע ופסוקי רחמים שונים, ביניהם הפסוק "המלאך הגואל" מברכת יעקב לאפרים ומנשה.

על פי מנהגים שונים, שיסודם בדברי האר"י, התפילה כוללת את נוסח הוידוי זאת על מנת להתוודות על מעשי אותו יום ולכפר על החטאים. יש הכוללים את מזמור צ"א, נ"א וקכ"א מתהלים. וישנם המוסיפים את תפילת אנא בכח, מזמור ס"ז בתהלים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברכות ב. רש"י בד"ה "עד סוף האשמורה הראשונה".
  2. ^ מסכת שבועות, דף ט"ו, עמוד ב'.
  3. ^ תהילים, צ"א.
  4. ^ תהילים, ג'.
  5. ^ מגן אברהם על שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רל"ט, סעיף ב'.
  6. ^ מסכת ברכות, דף ס', עמוד ב'.
  7. ^ רמ"א אורח חיים סימ רלט, א, שו"ת ציץ אליעזר ז כז, יחווה דעת ד. אמנם במשנה ברורה סימן רלט ד, מחמיר אחר "המפיל".
  8. ^ חיי אדם סימן לה, ד
  9. ^ משנה ברורה סימן רלט ח.
  10. ^ אשל אברהם רלט, בית ברוך לה, י.
  11. ^ בית ברוך לה, ט.
  12. ^ שולחן ערוך ד, כג, משנה ברורה סימן סא
  13. ^ כף החיים אורח חיים סימן רלט, ח

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.