קרינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בפיזיקה, קרינה היא שם כללי למספר תופעות בהן אנרגיה נפלטת מחומר ומתפשטת לסביבתה. לפעמים היא ניתנת לתיאור על ידי פליטה של חלקיקים יסודיים נושאי אנרגיה, היוצאים ממקור כלשהו, ומתפשטים ממנו בכיוון מסוים, אחד או יותר. לחלופין, ניתן לתאר קרינה כהפרעה מחזורית, או גל היוצא ממקור מסוים ומתפשט במרחב. בין סוגי הקרינה:

אנרגיה מתפשטת בצורות שונות - הולכה, הסעה וקרינה. בניגוד להולכה והסעה, רוב סוגי הקרינה אינם זקוקים לשום תווך חומרי לצורך מעבר דרכו. כך, קרינה מגיעה אלינו מהשמש ומהכוכבים כשהיא עוברת בחלל, הריק מחומר.

איור של קרינת אלפא

השפעות ושימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרינת השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרינה הטבעית המוכרת ביותר היא קרינת השמש. השמש פולטת קרינה אלקטרומגנטית בטווח רחב, אם כי חלק גדול ממנה נבלע על ידי האטמוספירה. בליעת האטמוספירה תלויה באורך הגל, ולכן הרכב הקרינה המגיע לפני השטח של כדור הארץ שונה במעט מזה היוצא מהשמש, והוא מרוכז בעיקר סביב האור הנראה.

לקרינת השמש השפעה גדולה על מזג האוויר והאקלים באזורים שונים של כדור הארץ, בעיקר מפני שהיא פוגעת בפני השטח שלו וגורמת לחימומו. מכיוון שהשמש מחממת בכל רגע רק חלק מכדור הארץ, נוצרים הבדלי טמפרטורות בין אזורים שונים על פני כדור הארץ. הבדלי טמפרטורות אלה גורמים לתופעות טבע שונות כגון רוחות. הקרינה הפוגעת בפני הימים והאוקיינוסים, גורמת לחימומם, ועקב כך לאידוי המים בהם. אידוי זה גורם להיווצרות עננים, שבחלק מן המקרים מורידים משקעים שונים כגון גשם ושלג.

טווחים מסוימים של קרינת שמש אולטרה-סגולה, הקרויים UVB ו-UVC, יוצרים תגובה עם העור שמשפיעה על מבנהו, על ייצור הפיגמנט מלנין ועל ייצור הוויטמין D, ועל הסיכוי לסרטן עור וסוגי סרטן נוספים.

כמו כן קרינת השמש משפיעה על מחזור הערות והשינה ועל רמת וסוג הפעילות של כל בעלי החיים ועל מצב הרוח של יונקים.

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם נעשה שימוש רב בקרינה:

קרינה מייננת[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפשטות הקרינה המייננת בעקבות אסון דליפת הכור בצ'רנוביל
ערך מורחב – קרינה מייננת

קרינה מייננת היא קרינה הגורמת ליינון של אטומים, כלומר מסוגלת לקרוע אלקטרונים מאטומים. סוגי קרינה מייננים הם קרינה רדיואקטיבית כמו קרינת אלפא, קרינת בטא, וקרינה אלקטרומגנטית בתדרים גבוהים, כמו קרינת UV בתדרים גבוהים (UV-B ו־UV-C), קרני רנטגן וקרינת גמא (עוצמה בלבד לא מספיקה לגרום ליינון - הסבר בערך האפקט הפוטואלקטרי).

עם מקורות הקרינה המייננת נמנים: חומרים רדיואקטיביים (כמו גז רדון), מכשירים כגון מכשיר רנטגן או מאיצי חלקיקים, קרינת ה-UV שבאור השמש.

קרינה בלתי מייננת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קרינה בלתי מייננת

קרינה זו היא קרינה אלקטרומגנטית באורכי גל ארוכים מעל סגול. גלים אלה אינם אנרגטיים מספיק כדי ליינן אטומים, ולכן, קרינה זו נקראת קרינה בלתי מייננת- היא אינה גורמת ליינון.

בתדרים אלו נמצאים אור נראה, קרינה תת-אדומה, קרינת UV קרוב (UV A), קרינת מיקרוגל וקרינה בתדר הרדיו.

עם מקורות הקרינה הבלתי מיננת נמנים: תנור מיקרוגל, אנטנות שידור ומערכת הטלפוניה הסלולרית (ראו: השפעות בריאותיות של קרינת טלפון סלולרי), ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]