קרל פלש

**קרל פלש**
**Flesch Károly**
	צילום של האמן משנת 1900
לידה	9 באוקטובר 1873; מושון, הונגריה
פטירה	14 בנובמבר 1944 (בגיל 71); לוצרן, שווייץ
מוקד פעילות	ברלין
תקופת הפעילות	מ-1895
מקום לימודים	הקונסרבטואר של פריז
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	גרמנית, הונגרית
כלי נגינה	כינור

קרל פלש (בגרמנית: Carl Flesch, בהונגרית: Flesch Károly; ‏9 באוקטובר 1873 מושון, הונגריה – 14 בנובמבר 1944 לוצרן) היה כנר ומורה יהודי-הונגרי, שחי ופעל בעיקר בגרמניה.

רקע משפחתי, ילדותו ושנות לימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלש נולד ב-1873 במושון (ויזלבורג; כיום מושונמגיארובאר) שבצפון-מערב הונגריה, באימפריה האוסטרו-הונגרית, במשפחה של רופא יהודי. הזמרת אלה פלש היא אחייניתו. בגיל 4–6 ביקר בבית ספר עממי יהודי (Volksschule) שבו למד לקרוא ולכתוב גרמנית ועברית, ובו זמנית למד צרפתית אצל מטפלת פרטית. אחר כך למד 4 שנים ב"גימנסיה" שבעיירה. למד כינור מגיל שש ושני מוריו, מיהאי של (Schöll) וקארוי קרן, התרשמו מכישרונו היוצא דופן. כשמלאו לו עשר שנים נשלח לווינה כדי ללמוד בגימנסיה פרטית ובכיתות המכינה שבקונסרבטוריון של "אגודת ידידי המוזיקה", אצל המורה יוזף מקסינצ'אק. בהמשך, בשנים 1889-1886 הוא למד בקונסרבטוריון של וינה, אצל יאקוב גרין, ולאחר מכן, בצרפת, בקונסרבטואר של פריז, אצל אז'ן סוזה ומרטן מרסיק. סיים שם לימודיו עם הפרס הראשון (Grand Prix).

הקריירה ככנר ומורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1895 הופיע בהופעת בכורה על במה וינאית ובעיירת הולדתו, ולאחר מכן בשנים 1896–1897 ערך סיור הופעות בגרמניה ובאוסטרו-הונגריה (בהונגריה תחת שרביטיו של הנס ריכטר).

בשנים 1903-1897 עבד כפרופסור לכינור בקונסרבטוריון של בוקרשט, בה ניגן גם כקונצרטמייסטר של התזמורת הפילהרמונית המקומית והתארח בחצרה של מלכת רומניה, אליסאבטה (כרמן סילבה). בשנת 1902 השתקע בברלין ונסע ללמד במשך שלוש שנים גם בקונסרבטוריון של אמסטרדם. באותה תקופה נקשר בידידות ארוכת שנים עם הפסנתרן, המנצח והמלחין הולנדי יוליוס רנטגן. בברלין ניגן בסדרת קונצרטים מפורסמת של ערבי מוזיקה לכינור.

התפרסם לא רק בהופעותיו כסולן בקשת רחבה של רפרטואר (ממוזיקת בארוק עד מוזיקה בת זמנו), אלא גם בנגינת מוזיקה קאמרית וכמורה פרטי לכינור. הוא ניגן, בין השאר, בדואו עם הפסנתרן ארתור שנאבל, בשלישייה - עם שנאבל ועם צ'לן - קודם ז'אן ז'רארדי, ולאחר מכן הוגו בקר. אחרי התפרקות האימפריה האוסטרו-הונגרית קיבל אזרחות הונגרית. בעל מודעות חברתית, בשנת 1920 ייסד פלש את העמותה "Hilfsbund für deutsche Musikpflege" (עמותת סיוע למוזיקאים גרמנים) שפעלה עד שנת 1936 ונועדה להעניק עזרה למוזיקאים גרמנים במצוקה כלכלית.

בתחילת שנות ה-1920 פרסם פלש מספר ספרי הדרכה, ביניהם "אמנות הנגינה בכינור" (Die Kunst des Violin-Spiels) משנת 1923 באותה תקופה ערך סיור רסיטלים ברחבי ארצות הברית. בשנים 1924–1928 ניהל את מחלקת הכינור של מכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה, ובימי הקיץ לימד קורסים פרטיים בגרמניה, בבאדן-באדן. ב-1928 שב לברלין על מנת ללמד כפרופסור בבית הספר הגבוה למוזיקה. בשנת 1930 קיבל אזרחות גרמנית מבלי לוותר על האזרחות ההונגרית.

פלש החזיק ברשותו את כינור הסטרדיוואריוס בראנקאצ'ו, אך נאלץ למכור אותו בשנת 1928, לאחר שאיבד את כל הונו בבורסה של ניו יורק.

שנות חייו האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות העלייה לשלטון של הנאצים, פוטר פלש מתפקידיו בשנת 1934 וכעבור שנה, ב-1935 נשללה האזרחות הגרמנית ממנו ומאשתו, שהייתה יהודיה הולנדית. הזוג נמלט ללונדון, אחר כך להולנד. אחרי הפלישה הגרמנית, נאסר עליהם לעזוב את הולנד, אך בשנת 1942 הצליח, עקב מאמצים של ידידיו ההונגרים, לעבור לבודפשט ומשם לשווייץ. שם לימד זמן מה בקונסרבטוריון בלוצרן, עד מותו שם בשנת 1944.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלש היה מורם של כנרים רבים ב"דור הזהב". בין תלמידיו היו גריגוראש דיניקו, סיימון גולדברג, עברי גיטליס, אידה הנדל, ברוניסלב גימפל, הנריק שרינג, ריקרדו אודנופוזוף, אדווין בלאנז'ה, אדי רוזנר, ז'ינט נבה, יוסף חסיד, מקס רוסטל, הנרי טמיאנקה, יוזף וולפשטאל, רומן טוטנברג, שטפאן פרנקל, נורברט בריינין ואריק רוזנבליט. כולם התפרסמו כמבצעים או כמורים. לואיס קראסנר נועץ בו בנוגע לקשיים בקונצ'רטו לכינור של אלבן ברג, שאותו עמד קראסנר לנגן בביצוע בכורה. שיטת הסולמות של קרל פלש היא אבן יסוד בפדגוגיה של הכינור. לדבריו, תלמידתו המועדפת הייתה האוסטרלית אלמה מודי, שהתפרסמה בשנות ה-1920 וה-1930, אבל לא השאירה הקלטות ונשכחה במידה רבה.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1944 - הוקמה בלונדון תחרות בינלאומית לכינור על שמו של קרל פלש. בין 1945 ובין 1966 היא התקיימה כל שנה, אחר כך עד שנת 1992 כל שנתיים. לאחר מכן התחרות עברה לעיר הולדתו של פלש, מושונומגיארוואר בהונגריה, כחלק מהתחרות הבינלאומית למוזיקה של בודפשט.^[1]