קרן תל חי
קרן תל חי היא קרן לגיוס והקצאת כספים אשר שימשה את התנועה הציונית הרוויזיוניסטית. מטרותיה המוצהרות היו תמיכה בהגנה העברית בארץ ישראל, וחינוך הנוער הציוני להגנה עצמית[1].
בתקופת המנדט הבריטי: 1948-1929[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרן נוסדה בלונדון בשנת 1929 לאחר מאורעות תרפ"ט. בתקופת המנדט הבריטי מילאה הקרן תפקידים רבים בהקמת מוסדות חינוך והכשרה, בהתיישבות כפרית, בבנייה בערים, ובתמיכה בנזקקים חברי תנועת הצה"ר. המשימה הראשונה שהוטלה על הקרן הייתה הקמת בית ספר למדריכים[2]. בתקופת היישוב כיהן בראשות הקרן יקיר הר-זהב.
בשנות ה-30, הקרן סייעה לעולים חדשים חניכי בית"ר להקים או להצטרף אל יישובים שהקימו אנשי הצה"ר ופלוגות הגיוס של בית"ר[3]. בסוף שנת 1935 אספה הקרן כספים עבור בניין להסתדרות העובדים הלאומית בתל אביב[4]. בשנות ה-40 שיתפה הקרן פעולה עם "הוועד למען האסירים והעצורים" של התנועה הרוויזיוניסטית[5].
חניכי בית"ר ביצעו פעולות התרמה רבות עבור הקרן בציבור הרחב. בשנות ה-30 של המאה ה-20 הקרן קיימה רישום של שמות התורמים ב"ספר הברזל לזיכרון"[6]. הקרן אספה תרומות כדי לתמוך בחינוך לפעילות גופנית ולהגנה עצמית[7]. בין השאר, הדפיסה את בולי קרן תל חי, אשר עוצבו והופקו ונמכרו לחברי תנועת ז'בוטינסקי וחניכי תנועת הנוער בית"ר. נוצרה תחרות בגיוס כספים בין הקרן לבין הקרן הקיימת, דבר שהביא גורמים ציוניים, כמו הוועד המרכזי של ההסתדרות הציונית בפולניה והמזרחי והפועל המזרחי[8] להורות לחבריהם שלא לסייע לקרן[9]. הקרן תמכה בבתי ספר למדריכים של בית"ר[10].
במדינת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקרן המשיכה לפעול לאחר הכרזת המדינה, בדומה לארגונים אחרים של היישוב, כגון הסוכנות היהודית.
במהלך שנת 1975 התברר לראשי תנועת החרות כי הקרן עומדת לקרוס תחת גל של חובות שמקורם היה בהלוואות בריבית קצוצה אשר נלקחו בשוק האפור במשך מספר שנים, ואשר מוחזרו על ידי לקיחת הלוואות אחרות. חלק מהמלווים היו אנשי תנועה ותיקים שפותו להלוות לקרן תמורת הבטחה לריביות גבוהות.
ראשי התנועה טענו כי הסיבה העיקרית לחובות הייתה התמיכה שהעניקו למשפחות נכי וחללי האצ"ל שאז טרם הוכרו על ידי המדינה כמי שלחמו למען עצמאות ישראל. אולם הדעה הרווחת היא כי ההתרחבות המואצת של תנועת החרות מתחילת שנות השבעים בעת כהונתו של עזר ויצמן כיו"ר הנהלת תנועת החרות דרשה משאבים מרובים והקרן, חסרת המקורות הכספיים המסודרים, מימנה את הפעילות הנרחבת מהלוואות בשוק האפור. כמו כן הועלו טענות כי ראשי הקרן שהיו גם ראשי מרכז הספורט של בית"ר וראשי סניף תל אביב של תנועת החרות, מימנו באמצעותה את החזקת אגודת הספורט של בית"ר ובעיקר את קבוצת הכדורגל של בית"ר תל אביב בליגה הבכירה[דרוש מקור].
לנוכח החשש מהשפעת הקריסה על תנועת החרות והליכוד, נחלץ יו"ר התנועה מנחם בגין לפעולות שיקום דרמטיות. חלק גדול ממצודת זאב, מקום משכנה של תנועת החרות וזרועותיה, הושכר לגופים פרטיים. כמעט כל הרכוש של קרן תל חי נמכר, לרבות מבנים ומגרשים ששימשו את התנועה, תנועת בית"ר ומרכז הספורט. בגין יצא למסע התרמות אינטנסיבי בין עשירי היהדות בארץ ובעולם ונערכו הסדרי החזרת חובות עם הלווים הפרטיים שהשקיעו את כספם בקרן.
סמוך לבחירות לכנסת התשיעית (1977), בהן עלה הליכוד לשלטון, הצליח בגין לייצב את מצבה של הקרן אף כי חיסול החובות נמשך עוד שנים אחדות לאחר מכן. בגין עצמו לקה בליבו סמוך לבחירות והסברה היא כי המאמץ הרב שהשקיע באופן אישי בשיקום הקרן תרם לכך תרומה לא מבוטלת. בעקבות התמוטטות הקרן פרש חבר הכנסת יוסף קרמרמן מפעילות, מאחר שעמד בראש הקרן ובראש מרחב תל אביב של תנועת החרות. קרמרמן נחשב עד אז לאחד האנשים החזקים והמשפיעים ביותר בתנועת החרות.
הקרן המשיכה בפעולותיה בתחילת המאה ה-21. אחרי גילגולי הגופים השונים אשר החזיקו בה, היא משויכת לתנועת הליכוד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קרן תל-חי, התרמה, דו"חות חדשיים, סימול התיק : ל 21 - 9/ 3, בארכיון מכון ז'בוטינסקי.
- יוסף קרמרמן באתר הכנסת
- טדי פרויס, המשבר פרץ אשתקד, קרן תל חי (ב), דבר, 14 בנובמבר 1976; המשך
- טדי פרויס, הכנסות והוצאות שהיו ולא היו, קרן תל חי (ג), דבר, 15 בנובמבר 1976
- טדי פרויס, משחק השיקים, קרן תל חי (ד), דבר, 17 בנובמבר 1976
- טדי פרויס, אוטובנק ציריך וניכוי במקור, קרן תל חי (ה), דבר, 21 בנובמבר 1976
- טדי פרויס, מה צריך בבוא העת לחקור, קרן תל חי (ו), דבר, 23 בנובמבר 1976; המשך
”כל חלומות הבנין שחלמתי - קרן תל חי תגשימם”, אִמרה של ז'בוטינסקי על גבי פוסטר באתר גטי אימג'ס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הצהרת מרכז הציונים הריביזיוניסטים בלונדון, דואר היום, 12 בספטמבר 1929
- ^ החלטות פראג על קרן תל חי, דואר היום, 3 באוקטובר 1930
- ^ קרן תל חי קונה ספינה, דואר היום, 27 במאי 1935
- ^ מגבית חנוכה של קרן תל חי, דואר היום, 29 בדצמבר 1935
- ^ לבני משפחות העצורים והאסרים, הצופה, 1 במאי 1947
- ^ קרן תל חי, דואר היום, 2 בינואר 1931
- ^ קריאת קרן תל חי, דואר היום, 22 באוקטובר 1929
- ^ המזרחי והפועל המזרחי למען הקהק"ל, הצופה, 16 באוקטובר 1938
- ^ החלטה בדבר קרן תל חי, הצפירה, 18 במרץ 1931
- ^ קרן תל חי למען ביתר, חרות, 16 בינואר 1950
