קרנבל

ערך זה עוסק בפסטיבל תחפושות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קרנבל (פירושונים).

קַרְנָבָל הוא פסטיבל תחפושות וריקודים בהשתתפות הקהל. קרנבלים לרוב מלווים בתהלוכה בעלת אלמנטים קרקסיים. קרנבלים מתרחשים לרוב פעם בשנה בזמן קבוע, דוגמת הקרנבל בוונציה, הקרנבל בברזיל, או ה״עדלאידע״ בתל אביב.

מקורות הקרנבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשר לאתר את שורשי הקרנבל לפני הנצרות, בין השאר בחגיגות היווניות לכבוד דיוניסוס ובחגיגות הרומיות לכבוד סטורנאליה.

הקרנבל התפתח בנצרות. המילה "קרנבל" משמעותה "סילוק הבשר" או "פרידה מהבשר" (מלטינית: carni = בשר, vale = פרידה). באירופה נהגו הנוצרים הקתולים להתנזר מבשר ומכל הנאה גופנית אחרת במשך 40 יום או שישה שבועות לפני חג הפסחא, כהזדהות עם סבלו של ישו, תקופה הידועה כ'לנט'. לפני צום הבשר התקיימו חגיגות זלילה וחטאים, שבאיטליה, שווייץ, צרפת, פורטוגל וספרד התלוו למסיבות רחוב של ריקודים, תחפושות ומסכות. הקרנבל הגיע לשיאו בימי הביניים, אז היה נחוג במקומות רבים באירופה. בערים הגדולות התארכו החגיגות עד שלושה חודשים.

ניתן למצוא סימנים לדעיכת הקרנבל האירופי, בעיקר במישור הסמלי, החל מתקופת הרנסאנס, מאז נחוג יותר כמסורת ולא כחג דתי ^[1].

במאמרו "רבלה וזמנו" מנסה הוגה הדעות הרוסי מיכאיל בכטין להצביע על ההשפעה העצומה של הקרנבל על הספרות בכלל ועל זרם המניפאה (Menippea) (אנ') בפרט. בכטין מרחיב את יסוד הקרנבל לרמה הבלשנית. לדידו מהות הקרנבל היא חציית הקווים המוכרים והפיכת הסימנים על פיהם. השולי הופך למרכזי: פעולות הגוף והפרשותיו נהיים מוקד עניין, המעמדות הנמוכים תופסים את מרכז הזירה, העבד מוכתר למלך. הקרנבל מוגדר על ידי המציאות היומיומית המשמימה ומשמש כאנטיתזה מאתגרת עבורה, בכך שהוא פותח לדיון מחודש את סמליה. בכטין טוען שהקרנבל מלא בסמלים אמביוולנטיים. "סמלים שמכילים דואליסטיות ומאחדים שני קטבים מנוגדים של שוני ואסון".

הקרנבל אליו התייחס בכטין היה החגיגה שלפני צום ששת השבועות, שמקדים את חג הפסחא הנוצרי. בכטין ייחס לקרנבל משמעות עמוקה על חיי הקהילה בהציבו אלטרנטיבה פרועה, משוחררת ומאתגרת לשגרת היומיום, המאופיינת בהיררכיה ובניכור חברתי. ה"אחר" משתחרר ותופס את מרכז הבמה. הכנסייה ומוקדי הכוח הפיאודליים הופכים ליעד של בוז, לעג ופרודיה. הקרנבל מאופיין על ידי מופעי ראווה חזותיים, קומדיה ופרדוקסים מילוליים. כל המחסומים החברתיים הרגילים נפרצים, הבדלי מין, גזע וגיל נמחקים. נותרת תקשורת חדשה בגובה העיניים שמבוססת על "מגע חופשי ומוכר".